בגיל 63: ישי לוי מובא למנוחות בבית העלמין בראש העין

ישי לוי מובא למנוחות בשעה זו בבית העלמין בראש העין, לאחר שנפטר בגיל 63. בדרכו האחרונה מלווים אותו חברים, משפחה ואנשים שהעריכו את הזמר, האדם והאמן הענק שהיה - מעמודי התווך של המוזיקה הישראלית, זמר שנחשב לאחד המרגשים בתולדות המוזיקה בישראל.

אשתו, איריס, שהייתה לצדו 40 שנה, דיברה ישירות אל לוי המנוח: "עבורי אתה המציאות היומיומית, הבית, השקט, גם כשהוא היה רועש. אתה היית השקט בתוכי. יש לך את הלב הכי גדול והכי חזק שאני מכירה. הוא שמר על שנינו שלא ניפול. מי אני אם לא אתה? נגעת בכל כך הרבה חיים, מיליוני אנשים מרכינים ראש היום, ואני רוצה להגיד להם להזדקף, להיפרד ממך ביראת כבוד על הכנות, על היושרה, על כך שמעולם לא התפשרתי. על האהבה העצומה שהיית בך ועל החותם העצום שחתמת בתרבות הישראלית. תראה את הילדים שלנו, הם אתה ואני. הם מקור גאווה. זכינו לקן חם ומלוכד כל כך, זכינו להכל".

"אני לא נפרדת ממך. לא עכשיו ולא אף פעם", המשיכה. "אנחנו שזורים זה בזו, אתה תמשיך להתקיים לנצח עבור אנשים בשירים, ואתה תמשיך להתקיים לנצח בתוכי, עבורי... אתה אחד ויחיד, האחד שלי. ארבעים שנה היינו ביחד. וכמה חודשים פחות. עליות, מורדות, שרפות, בכיות, הנאות, ילדים, ועוד הרבה דברים, גם קשים. לא הכל היה סוגה בשושנים. אבל התגברנו וצמחנו. וכל דבר רק קירב אותנו וחיזק אותנו והעצים את האהבה שלנו והיא לא תיגמר לעולם. זה לא נגמר פה. זה לא נגמר וזה לא ייגמר, ואי אפשר להגדיר את זה, להסביר את גודל האהבה שהייתה בינינו. יש שיגידו משוגעת. זה לא טבעי כמה. אני לא ראיתי אף אחד. ראיתי אותך, לפניי, לפני הילדים שלי ששילמו מחיר כבד, אבל אני הצלחתי, הם כיבדו אותך ומכבדים אותך, טיפלו בך. ישי, תנוח על משכבך בשלום".

בנו של ישי לוי, אושר, דיבר בכאב גדול: "תמיד היית איתי גבר. גם אם לא מדברים, העיניים היו אומרות הכל. אתה יודע שתמיד הייתי נאמן לך, לא משנה מה, גם אם כעסתי. ואני תמיד אהיה נאמן לך. ואני אגיד לך שאתה יכול להיות רגוע. אתה תמיד תהיה כתר לראשי. אני אוהב אותך ומבקש ממך סליחה ומחילה, סליחה ומחילה, ואני מוחל לך על הכל אבא. אני אוהב אותך".

גם בנו הצעיר סיפר על האבא האוהב והחומל שהיה: "אבא שלי היה צדיק. לא משנה כמה צרות עשיתי לו וכמה התחצפתי אליו. עשיתי דברים בכוונה, והוא תמיד קיבל אותי. ולא משנה כמה פעמים ביקשתי סליחה ועשיתי אחרי זה את אותו הדבר. תמיד קיבל אותי ומחל לי. התנהג אליי הכי פשוט שבעולם כאילו אין שונה. כולם בגובה העינים. מבחינתו כולם שווים".

דידי הררי, חברו של לוי, ספד לו במעמד הכואב: "איך מספידים אגדה כזאת? איך מצליחים בכמה מילים לדחוס חיים שלמים של זמר פנומן, אבא על מלא, בעל מדהים ובעיקר אדם מיוחד, חד, חכם, מלא חמלה, כנות בלתי רגילה וספר פתוח. כל שיר מחובר לחוויה. כל מילה שישי הגה עם רגש עצום וכבוד לשפה, מנגנת על עצב שמזכיר משהו: לאחד זה מזכיר את הילדים, לאחד את ההורים, את האישה שהייתה, חוויה שעברנו. אבל מעבר לשירים יש את ישי האדם, שמכבד את השפה העברית ומדבר בגובה העיניים, בלי פילטרים. בהתחלה זה טיפה מפחיד, אבל אחר כך זה נעים ואמיתי".

בין הקהל הרב שהגיע לבית העלמין נצפו זמרים רבים, ביניהם ציון גולן ותמיר גל. גם המוזיקאי בר צברי שר לזכרו של לוי וספד לחברו שנפטר: "קמתי לבוקר איום ונורא, אחי. אני לא מאמין שאתה איננו. האיש שלמדתי ממנו כל כך הרבה. על שירים ועל מוזיקה נפלאה. על שירה גסה ורכה, מלוכלכת ונקייה. על איך מביאים אמת לבמה. הרבה פעמים ביצירה - חשבתי איך היית חושב ומגיש? אתה מזכיר לי תמיד לא להתפשר, להיות אמיץ ולא משנה כמה אני שונה ללכת עד הסוף. שובר לי את הלב שאתה לא פה. אני מסרב לדבר עליך בלשון עבר. היית מלא חיים, מצחיק ושמח. לשמוע אותך שר היה עושה לי צמרמורת בכל הגוף. נפלת וקמת מחדש בכל פעם מחדש. היית לוחם אמיתי".

הכתבה ממשיכה להתעדכן.