הסיפור הטרגי מאחורי השיר שכולם מזהים תוך שניות

יש שירים שמספיקות שניות בודדות כדי לזהות אותם. במקרה של Baker Street של ג'רי ראפרטי. זה מתחיל ונגמר באותו ריף סקסופון בלתי נשכח, שהפך לאחד המוכרים ביותר בתולדות המוזיקה. אבל מאחורי השיר המצליח מסתתר סיפור פחות נוצץ - כזה שמתחיל בתקופה של עמידה במקום, ממשיך בהצלחה מסחררת, ונגמר בהתפוררות איטית.

שם השיר Baker Street לקוח ישירות מהרחוב הלונדוני המפורסם, והקשר אליו אינו מקרי. השיר נכלל באלבומו השני של ראפרטי, City to City, שיצא לאחר תקופה ארוכה שבה לא יכול היה להוציא חומרים חדשים בעקבות סכסוך משפטי ממושך סביב פירוק להקת Stealers Wheel והחוזים מול חברת התקליטים.

באותן שנים הוא הרבה לנסוע בין בית משפחתו שבקרבת גלאזגו ללונדון, שם התקיימו הדיונים בעניינו, ובמהלך השהות בעיר נהג ללון אצל מכר שגר ברחוב בייקר. בביוגרפיה שכתב הסביר: "כולם תבעו את כולם, וכך יצא שביליתי זמן רב ברכבת הלילה מגלאזגו ללונדון בדרכי לפגישות עם עורכי דין. הכרתי בחור שגר בדירה קטנה ברחוב בייקר. נהגנו להעביר את הלילות בשיחה ובנגינה בגיטרה".

עם יציאתו של Baker Street בשנת 1978, ראפרטי רשם את ההצלחה הגדולה בקריירה שלו. השיר הגיע למקום השני במצעד האמריקאי ולמקום השלישי במצעד הבריטי, והפך במהירות ללהיט עולמי. האלבום City to City הצליח גם הוא, והוביל את ראפרטי לשיא מסחרי.

מה שבאמת הפך את השיר לאייקוני היה כאמור קטע הסקסופון המזוהה, שבוצע על ידי רפאל רייבנסקרופט והפך לסימן ההיכר שלו. הקטע הזה, שנולד כמעט במקרה במהלך ההקלטות, לא רק הגדיר את הצליל של Baker Street, אלא גם השפיע על עולם המוזיקה כולו, עד כדי כך שבבריטניה דיברו על "תופעת בייקר סטריט" - עלייה חדה בשימוש בסקסופון במוזיקה פופולרית ובפרסומות.

למרות התרומה האדירה שלו לצליל המזוהה של השיר, רייבנסקרופט סיפר לאורך השנים כי קיבל עבור ההקלטה תשלום של 27 פאונד בלבד - צ'ק שלטענתו אפילו חזר - ומעבר לכך לא קיבל תמלוגים נוספים. לאורך השנים זכה השיר למיליוני השמעות, נמכר במאות אלפי עותקים וזכה למעמד זהב, וגם עשרות שנים אחרי שיצא המשיך להכניס לראפרטי תמלוגים משמעותיים, שעל פי דיווחים הגיעו ל-80 אלף פאונד בשנה. עם השנים יצאו לשיר גם לא מעט גרסאות כיסוי, כשהבולטת שבהן היא של Undercover משנת 1992, שהחזירה אותו מחדש למצעדים והכניסה אותו לדור נוסף של מאזינים.

למרות ההצלחה האדירה, ראפרטי מעולם לא הרגיש בנוח עם הפרסום שנלווה אליה. הוא לא ניסה להפוך לכוכב מתוקשר, והעדיף לשמור על מרחק יחסי מאור הזרקורים. גם לאחר ההצלחה של Baker Street, הוא המשיך להוציא מוזיקה ואף זכה להצלחות נוספות, אך אלו הלכו ודעכו עם השנים ולא התקרבו להישגי השיא של סוף שנות ה-70. במקביל, הוא החל להתמודד עם בעיה שהלכה והחמירה - התמכרות לאלכוהול, שהשפיעה בהדרגה גם על הקריירה וגם על חייו האישיים.

בשנים שלאחר מכן, ההתמודדות של ראפרטי עם אלכוהול הלכה והחריפה. השתייה, שליוותה אותו כבר מגיל צעיר ואף הופיעה לא פעם גם בשירים שכתב, הפכה עם הזמן לבעיה מרכזית בחייו. במהלך שנות ה-80 היא החלה להשפיע גם על חייו האישיים, ובסופו של דבר הובילה לפירוק נישואיו בתחילת שנות ה-90, למרות הקשר הקרוב שנשמר ביניהם גם לאחר מכן. מי שהיה המנהל האישי שלו בתחילת שנות ה-80 סיפר בדיעבד כי לא הבין עד כמה המצב חמור: "מעולם לא חשבתי שהוא בדרך לאלכוהוליזם. אולי הייתי צריך להבין, אבל לא הבנתי".

בעשור האחרון לחייו, ראפרטי התרחק כמעט לחלוטין מאור הזרקורים, אך חזר לכותרות מסיבות אחרות לחלוטין. ההתמודדות עם אלכוהול ודיכאון החריפה, והובילה להתנהגות לא יציבה ולמצב נפשי מורכב. בת זוגו סיפרה כי "הרגישה שהוא נתון תחת איזשהו כישוף, שהוא משותק מבפנים", ואילו גרושתו אמרה כי "לא הייתה תקווה - אחרת לעולם לא הייתי עוזבת".

במקביל, מצבו הבריאותי הידרדר באופן משמעותי: ב-2008 דווח כי שהה במלון יוקרתי בלונדון במשך מספר ימים של שתייה רצופה, שבמהלכם נגרם נזק לחדרו, ולאחר מכן אושפז עם פגיעה בכבד. בשנים שלאחר מכן נפוצו דיווחים סותרים על מצבו - החל מטענות כי הסתתר בדרום אנגליה ועד דיווחים כי הוא ממשיך ליצור באיטליה - אך בפועל מצבו הלך והידרדר. בנובמבר 2010 אושפז במצב קשה לאחר כשל רב-מערכתי, ואף חובר למכונת הנשמה. למרות שיפור זמני, מצבו לא התאושש.

בינואר 2011, ג'רי ראפרטי הלך לעולמו בגיל 63, לאחר מאבק ממושך עם אלכוהול שהוביל לכשל בכבד. הוא מת בבית בתו שבאנגליה, הרחק מאור הזרקורים שממנו התרחק לאורך השנים. אלא שבזמן שראפרטי עצמו נעלם מהכותרות, Baker Street המשיך לחיות ולהתחזק - עם מיליוני השמעות, שימושים חוזרים בתרבות הפופ, ודורות חדשים שמגלים אותו מחדש. אולי זו האירוניה הגדולה של הסיפור: שיר שנכתב מתוך חיפוש אחר דרך ויציאה ממעגל תקוע, הפך להצלחה עולמית, אבל מי שכתב אותו מעולם לא באמת הצליח לצאת מהמעגל הזה בעצמו.