"גזירה משמיים": עולם התרבות נפרד ממתי כספי

"הוא היה גאון ומוכשר בצורה בלתי רגילה": עולם התרבות באבל מהפרידה ממתי כספי, אחרי שהלך לעולמו בגיל 76. במאי האחרון כספי חשף שהוא מתמודד עם מחלת הסרטן. "אני מתרגש מעצם העובדה שיצירותיי ממשיכות להיות רלוונטיות ושהדור הצעיר ממשיך את דרכי", שיתף לפני פחות מחודש אחרי מחווה שנעשתה לו ב"הכוכב הבא", "הייתי רוצה להיות שם אתכם ולחבק את כל אחד מכם אך לצערי הדבר נבצר ממני".

"המחווה הזו מחדשת כל תא בגופי ומחזקת את נפשי וזה גורם לי להאמין שאנצח את המחלה הזו, הוסיף. "חשוב לי שתדעו שאני מעריך ומרגיש את אהבתכם ואת התמיכה שאני מקבל מכולכם. אני מאחל לכם מעומק ליבי המון בהצלחה".

"עשינו ביחד אלבום שלם", סיפר הבוקר אושיק לוי. "במלחמת יום הכיפורים השתתפנו ביחד ונפגשנו עם ליאונרד כהן. אני פשוט המום. הוא הלחין לי את 'זה מכבר', אבל גם שיר נוסף, 'לילות שרב', שיר נהדר. בשנת 73' הייתי כבר אבא לילדה בת 3. הבנתי שהוא גאון, כשהופענו ביחד ביקשתי ממתי שיעלה, הופענו בבסיס תל נוף. הוא היה גאון ומוכשר בצורה בלתי רגילה".

חברו שלום חנוך נפרד ממנו בפוסט בפייסבוק: "מתי יקר שלי, נשבר לי הלב. אין גאון כמוך. אני בוכה מצער על לכתך. אין לי מילים".

"באיזשהו מקום כולם היו מוכנים לכך, רק קיוו שהמצב הנורא שלו ישתנה", שיתף יהורם גאון. "זו גזירה משמיים, עבדתי איתו על תקליט ואני רואה את זה לזכות. זו הייתה חוויה בלתי נשכחת, למדתי בימים האלה להבדיל ממעבדים אחרים, הוא אחד מהיוצרים הענקים שהיו לנו כאן. למדתי אצלו את תורת הצמצום. יש מעבדים שאוהבים לדחוס הרבה חומרים לשיר כדי להראות את עצמם, מתי היה כל כך גדול שלא היה צריך להראות שום דבר בעיבוד. הוא היה שקוף, היו בו נגיעות בדולח. בכל בית הייתה נגיעה חדשה, צנועה, זה היה העיבוד הגדול ביותר שניתן היה לתת לשיר. למדתי להשוות בינו לבין מעבדים אחרים, הוא מהגדולים ביותר שהיו כאן. האיש מונצח לדורות. אני אוהב מאוד את 'מישהו', אבל קשה לבחור שיר אחד. אין למתי יצירה שהיא פחות מנפלאה, זו אבדה עצומה לזמר העברי ולעם היושב בציון. הוא באמת היה ענק, אישיות, חבל. אבל, הוא השאיר פה ירושה אדירה. הוא יושר לדורות אחר כך, לא כולם זוכים לכך".

שלומי שבת שיתף אוסף תמונות של השניים לאורך השנים וכתב: "‏אהבתי אותך מאוד חבר יקר ואהוב, כבר מתגעגע". אייל גולן ספד לכספי בסטורי שלו: "תודה על יצירות מדהימות שישארו כאן לדורי דורות. יהי זכרו ברוך".

"מתי כספי ז"ל היה מהמופלאים במלחינים בארצנו", ספד שלמה ארצי, "זמר נפלא, אבן דרך. שיריו תמיד המריאו גבוה מעל המגדלים והענבלים, כדברי "שיר היונה" הנהדר שלו ושל שמרית אור, שהוא ונתנאלה שרו. שום מנגינה ושום שיר של מתי לא ילכו לאיבוד עם לכתו המעציב כל כך, ואנחנו שוב בכינו הבוקר. יהי זכרך ברוך, מתי. תודה על כל השירים שהשארת לנו.

"זכרון אחד חזק שיש לי מלפני הרבה שנים הוא שבזמן שחיפשתי את עצמי ולא זכיתי להכרה שרציתי, מתי היה שם", ספדה לו שירי מימון. "הוא אירח אותי בכל הזדמנות, פירגן, תמך וחיזק. בשבילי זה שבחר לשיר איתו נתן לי כל כך הרבה. היצירות שלו ליוו אותי מילדות, שירים שהם נכסי צאן ברזל. לחנים של גאון מוזיקלי אמיתי. היה בו הכל, תודה מתי על שהשארת אותנו עם מוזיקה שלא יודעת להיכתב היום. יהי זכרך ופועלך ברוך".

שר התרבות מיקי זוהר ספד לכספי: "בצער גדול אנו נפרדים היום ממתי כספי, הזמר והיוצר הענק שנגע בנשמות של כולנו והביא קלאסיקות שהפכו לנכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית. שירים כמו "ברית עולם" ו"מה זאת אהבה" ליוו דורות של ישראלים ברגעים היפים והכואבים ביותר, והפכו לפסקול של אהבה ותקווה. מורשתו תמשיך להדהד עוד שנים רבות. יהי זכרו ברוך".

"‏כמו בשורה באחד משיריו הבלתי-נשכחים - 'מישהו דואג לי שם למעלה' - מוקדם מדי נפרד מאיתנו מתי כספי", ספד לו הנשיא יצחק הרצוג. "מגדולי היוצרים הישראליים בדורנו, ועבר לדאוג לנו מלמעלה. ‏מתי כספי איננו, אבל תרומתו למוסיקה הישראלית ולחיינו נוכחת כל-כך ותמשיך ללוות את עולם התרבות שלנו לדורות קדימה. תנחומיי למשפחתו ולכל אוהביו. יהי זכרו ברוך".

משה פרץ, ששיתף איתו פעולה "בבית ספר למוזיקה", ספד: "קמתי כמו כולם לבוקר עצוב מאוד, מתי כספי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. היינו ביחד שלוש עונות ב'בית ספר למוסיקה'. גיליתי אדם חכם ומצחיק, הוא ניגן לי בפסנתר כשנכנסתי לחופה עם ירדן. הוא חלק בלתי נפרד מאבני הדרך שבחיים שלי. הוא נאבק לבד במחלה, אבל רק כשלא הייתה לו ברירה הוא ביקש עזרה. הוא היה איש מדהים, אני זוכר את המאכלים והבדיחות שלו. אנחנו אבולוציה של כל מה שהוא יצר לפני שנים. בשבילי הוא נפרד פיזית מחיינו אבל יהיה פסקול חיינו לכל החיים. הוא אמר לי שאת מה שאני יודע, אני כבר יודע. הוא אמר לי להקשיב עד הסוף לאדם השני, וזה טיפ גדול שלקחתי לכל החיים".

"כשחזרתי לארץ בגיל 15, אני זוכרת אותו כאדם הראשון שאני זוכרת שירים שלו", שיתפה דפנה ארמוני. "אני זוכרת את השיר 'איך זה שכוכב אחד', זה אחד השירים הראשונים שעשיתי כשהתחלתי להופיע ולא ידעתי עברית עדיין. אחר כך עבדתי עם מתי בערב שירי שמוליק קראוס, זה היה ערב שהופענו עם חני ליבנה. אני זוכרת שמתי ואני התגלגלנו מצחוק בצילומים שעשינו, יש וידאו של זה. מתי עבד עם שלמה גרוניך ואיתי, הייתה תקופה ארוכה שעבדנו ביחד, עשינו ספר-קלטת, 'בגלל המנגו'. מתי היה המפיק המוזקלי והיה נהדר לראות את הרצינות, השקדנות, ההומור השקט. הפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה ב'בית ספר למוסיקה'. עצוב מאוד".

"התעוררתי עם בשורה איומה, יש לנו היכרות ארוכה מאוד. הכרנו במשך 40 שנה, הוא כתב לי שיר כשהיה בשיאו", סיפר אריק סיני. "אהוד מנור כתב את 'סיבה טובה', ומתי הלחין. שמרנו על קשר במשך שנים. עשינו ביחד שני אלבומים שהוא הפיק. הפעם האחרונה שראיתי אותו היה בערב ההצדעה ברעננה. עשרת אלפים איש עמדו, מתי ישב על כיסא גלגלים וראה את האהבה הענקית – ובכה על הבמה. בכינו איתו, עצוב לי. הייתי בפרידה מאשתי השנייה ב'סיבה טובה', וסיפרתי למתי שסיפר לאהוד. אהוד ברמזים הכניס את זה שם, זה שיר שמאוד הצליח. זו הייתה תקופה שהיה קשה להשיג את מתי כי הוא היה עסוק בקריירה המוצלחת שלו. האיש היה גאון מוזיקלי אמיתי. איש לא קל, אבל מצחיק מאוד. אני לא יודע איך נפרדים מדמות כזו, אין לי מושג". "בהופעת הפרידה ברעננה, היום עשרות אומנים ששרו שירים שלו ועשרת אלפים איש בקהל. הוא היה גאון מוזיקלי, אני מלא עצב ולא מאמין".

ירדה ארזי שיתפה: "יום עצוב מאוד מאוד מאוד. מתי כספי היה גאון אמיתי. יוצר מקורי, וירטואוזי שהטביע חותם משלו על המוזיקה הישראלית. זכיתי לעבוד איתו עוד בתחילת הדרך כשניהל מוזיקלית את שוקולד מנטה מסטיק. למרות שהיה מבוגר מאיתנו בסך הכל בשנתיים, מבחינתנו הוא היה אוטוריטה של ממש אבל גם הסתכל עלינו בגובה העיניים. צחקנו המון יחד. האווירה הייתה מלאה ביצירתיות, הומור וסקרנות מוזיקלית. בזמן שעבדנו יחד על שני האלבומים שהוא הפיק לנו, יצאנו לסיבוב הופעות בברזיל וכשחזרנו הבאנו לו המון תקליטים של מוזיקה ברזילאית, שבאה לידי ביטוי גם באלבום הבכורה שלנו וגם בהמשך דרכו האמנותית".

"בעיני הוא היה השגריר הכי חשוב של ברזיל בישראל. הנסיעה המשותפת לאירוויזיון בדיוק לפני 50 שנה עם השיר 'אמור שלום', הייתה חוויה שאף אחת מאיתנו לא תשכח לעולם. הנוכחות שלו נתנה לנו ביטחון והצלחנו גם לבלות ולהנות ברחובות האג. לימים, כשהתחלתי לעבוד על הפרויקט הצועני, היה לנו ברור שמתי הוא האיש הנכון לצאת איתו להרפתקאה הזו. הוא נדלק על הפרויקט ויחד עם גברי מזור ואהוד מנור, הצליח לשמור גם על אווירת המקור בשירים הצועניים, וגם לתת לו סאונד עדכני ובעיקר מלא חיים. אני זוכרת משפט שהוא אמר לי בזמן ההקלטות: ״תדמייני שאת בבר, שלוש לפנות בוקר ואת שיכורה לגמרי. ועכשיו תשירי״. גאון, כבר אמרנו? כל כך הרבה שמחת חיים הוא העניק לכולנו, כל ישראלי באשר הוא. הלחנים שלו מנגנים על כל המנעד הרגשי ומלווים אותנו ברגעים משמעותיים בחיים. היצירה שהותיר אחריו, תחיה איתנו תמיד.