ביום שישי האחרון, ה-11 באוגוסט 2023, ההיפ הופ גילה שהוא כבר לא ילד ולא בחור צעיר: הז'אנר האהוב ציין 50 שנות קיום, חמישה עשורים מאז מסיבה תמימה לכאורה, אך גורלית בדיעבד, שבה, על פי המיתולוגיה המוזיקלית, נוצר הז'אנר. כדי לציין את המאורע, מיטב אמני ההיפ הופ של ארצות הברית, מהחוף המזרחי, המערבי ומהדרום, התכנסו באירוע ענק שנקרא Hip Hop 50 Live. בתור עיר הולדתו של ההיפ הופ, לא היה מקום מתאים יותר מניו יורק סיטי - והאירוע התקיים באצטדיון קבוצת היאנקיז. האירוע הועבר כולו בשידור חי ביוטיוב, וזמין לצפייה.
אבל מה קרה באותה מסיבה לפני 50 שנה? בואו נחזור אחורה. ביום שבת, ה-11 באוגוסט 1973, התקיימה מסיבה בשכונת הברונקס שבניו יורק סיטי. לכאורה מדובר באנקדוטה מהשוליים של ההיסטוריה: מסיבות בניו יורק בשנות השבעים? למה זה חשוב? היו מיליון כאלה. וזה נכון, אבל במסיבה הספציפית הזאת, לפחות על פי המיתולוגיה שנוצרה עם השנים - נוצר ז'אנר מוזיקלי חדש. את המסיבה אירגן דיג'יי בשם DJ Kool Herc, אז רק בן 18. את המוזיקה הוא ניגן אז, כמו כולם, על פטיפונים, ובמהלך המסיבה ניסה טכניקה חדשה שלמד.
הדיג'יי הצעיר שם לב שהרקדנים והרקדניות במסיבה רוקדים ביתר התלהבות בקטעי המוזיקה שמכונים "ברייק": הקטע בו הלהקה כולה מפסיקה לנגן מלבד המתופף, ששומר על הקצב של השיר. באותה מסיבה ביום שבת, באוגוסט 1973, הרק ניגן שוב ושוב את ה"ברייקים" בשירים והכניס את הקהל לטירוף, וחברו Coke La Rock בידר את המבלים במסיבה באמצעות דקלומים וחרוזים על המיקרופון. כך, באותו יום היסטורי, נולד הז'אנר המוזיקלי הגדול ביותר של העשורים האחרונים: ההיפ הופ.
בחזרה לחגיגות 50 השנה ב-20323: על הבמה עלו, לאורך הערב, אגדות מכל העשורים של ההיפ הופ: סנופ דוג, וויז קאליפה, נאס, וו טאנג קלאן, ואגדות וותיקות כמו די ג'יי קול הרק בעצמו. עוד הגיעו מדור המסיידים קרטיס בלואו, אגדת היפ הופ מאותן שנים, וכן להקת ראן די.אמ.סי, אולי הלהקה הראשונה שחצתה רשמית את הקווים מהעולם הפנימי של ההיפ הופ לתרבות הפופ הכלל-אמריקאית.
הופעתם של ראן די.אמ.סי בחגיגת 50 השנים הייתה דרמטית במיוחד, כיוון שהם הצהירו שתהיה האחרונה בקריירה שלהם. אל הליינאפ המרשים ממילא הזה הצטרפה עוד דיווה אמיתית של היפ הופ - לוריין היל, לשעבר מלהקת ה"פוג'יז", שעלתה על הבמה בהפתעה במהלך ההופעה של נאס.
קצרה היריעה מלפרט על כל ההתפתחויות של הז'אנר שכבש את המצעדים ושינה את התרבות הפופולרית ללא היכר: מההתחלה הצנועה והמחתרתית במסיבות בניו יורק, דרך השירים הראשונים שהוקלטו באולפן והפכו ללהיט; להקות ה"גנגסטה ראפ" של שנות השמונים שהואשמו על ידי הממסד הלבן בהסתה לאלימות, וההצלחה המטאורית של דוקטור דרה, סנופ דוג, ביגי וטופאק בשנות התשעים; וכוכבי הענק שכובשים היום את המצעדים כדוגמת טראוויס סקוט, ניקי מינאז', קארדי בי, דרייק ועוד.
אתם יכולים לשנוא היפ הופ, להגיד שזה סתם "לא הקטע שלכם", אבל אי אפשר לברוח ממנו: כנראה שבכל שיר שתשמעו במצעד הלהיטים האמריקאי, למשל, תשמעו שאריות של היפ הופ - מקטעי היפ הופ מובהקים כמו MELTDOWN של טראוויס סקוט ועד לשירי הקאנטרי שמככבים במקומות הראשונים. מאז שנפתחה תיבת הפנדורה הזאת, איש לא הצליח לסגור אותה. מזל טוב, היפ הופ.