אד שירן נכנס למירוץ

לצד שחקנים ובמאים הוליוודים שמקדמים בשבועות האחרונים את סרטיהם בשלל אירועים שונים לקראת עונת הפרסים הקרובה, בולט הפעם גם הזמר אד שירן, שמקווה להצטרף למירוץ – תרתי משמע. היוצר-מבצע הבריטי פצח בחודש האחרון בסבבי ראיונות לתקשורת לקידום הסיכויים של שיר הנושא שלו משובר הקופות "פורמולה 1", בכיכובו של בראד פיט. על הדרך, הוא גם מקדם את הספיישל המוזיקלי החדש שלו, שעלה השבוע בנטפליקס.

"פורמולה 1" עלה לאקרנים בקיץ האחרון, הכניס 631 מיליון דולרים בקופות וכעת צפוי לרשום נוכחות בקטגוריות הטכניות בעונת הטקסים. פיט בחר לקחת צעד אחורה כי הוא לא בונה על מועמדות על הופעת המשחק, אבל הבמאי ג'וסף קוסינסקי ("אהבה בשחקים: מאווריק"), מפיק העל ג'רי ברוקהיימר ("ארמגדון", "שודדי הקאריביים") ואנשי הצוות הטכני מתרוצצים במרץ במטרה לקרוץ למצביעי הגילדות השונות בהוליווד, ולישורת האחרונה הצטרף שירן עם בלייק סלטקין, הכותב והמפיק המוסיקלי של השיר "Drive", שאחראי ללהיטים של ג'סטין ביבר, סם סמית' וליזו.

שירן הוא אחד האמנים המשפיעים במאה ה-21. אלבומיו נמכרו במצטבר ב-200 מיליון עותקים ברחבי העולם, שני סיבובי ההופעות האחרונים שלו מדורגים במקום הרביעי והחמישי ברשימת הסיבובים הרווחים אי פעם עם הכנסות של למעלה מ-1.6 מיליארד דולרים משניהם יחד, הוא זכה בארבעה פרסי גראמי, חמישה פרסי בריט ובאמי על השיר שכתב לסדרת הטלוויזיה "אד לאסו". בנוסף, קיבל תואר חבר במסדר האימפריה הבריטית מהמלך צ'ארלס. לכן כעת הוא מסמן את האוסקר כיעד וצעד נוסף שלו להשגת מעמד ה-EGOT הנכסף, אמנים שזכו בארבעת הפרסים היוקרתיים ביותר של תעשיית הבידור – אמי, גראמי, אוסקר וטוני (תיאטרון), שבוודאי יהיה על הכוונת הבאה.

"הקרינו בפניי כמה סצנות, 40 דקות מהסרט, ואמרו לכל סצנה איזה סגנון שיר הם מחפשים ואני פשוט אהבתי את הרעיון שהשיר שלי יסכם ויגיע בסוף", הוא מספר במפגש מיוחד בלוס אנג'לס. "כתבתי והפקתי שיר שהוא מחוץ לאזור הנוחות שלי ורציתי שירגש אותי. אני אוהב סרטים ואוהב לעבוד כחלק מסרט, ולא רציתי שזה יהיה משהו שאני יוצר ממילא, רציתי שירגיש שונה. חברתי לאנשים כמו ג'ון מאייר ודייב גרוהל, שזה לא משהו שקורה לי בשגרה. והסגנון הזה של השיר הוא בסופו של דבר הז'אנר שהאזנתי לו בצעירותי. לו הייתי יותר מקובל בתיכון, הייתי מקים להקה שתנגן את הסגנון הזה. אבל זה לא היה המקרה וניגנתי בעצמי על גיטרה אקוסטית. ועכשיו לנגן בגיטרה חשמלית עם הריפים שלמדתי מגיל 10, זה כיף. והסרט מתאים לסגנון הזה. שיר שבא לך להשמיע בשיא הווליום כשאתה נוהג במכונית ואני שמח להעניק לאנשים את התחושה, ושאנשים ראו את שמי, את הסרט וזה דיבר אליהם", מספר שירן.

"כשזה נוגע לפורמולה 1, אתה צופה במירוצים וזה משתלט לך על היום כולו", הזמר הבריטי מסביר. "אתה ממש נכנס וזאת ממש מכונה ענקית שכל אחד מתחבר אליה. לא הייתי לגמרי מודע לכל העסק עד שלא השתתפתי באירועים הללו, כשהזמינו אותי להופעות ופגשתי את האנשים הנהדרים שבונים את המכוניות הללו וזה עולם מרתק". השיר "Drive" הוא חלק מפסקול שכולל גם שירים חדשים שמבצעים טייט מקריי, דוג'ה קאט ודיג'יי טייסטו, ואת המוזיקה בסרט עצמו הלחין לא אחר מאשר הנס זימר, אחד הענקים בתחום, זוכה שני פרסי אוסקר וחמישה פרסי גראמי שעובד דרך קבע עם במאים מובילים כמו כריסטופר נולאן, רידלי סקוט ומייקל ביי.

"הכרתי אותו כשעבדתי על שיר לסרט "ההוביט" לפני איזה 13 שנים ומאז יש לנו קשר טוב מאוד", אומר שירן על החיבור לזימר, "אבל זה לא ששילבנו חלקים מהמוזיקה של הסרט אל תוך השיר... בראשי רציתי שהחלק שאחרי הפזמון ירגיש כמו הנעת מנוע של כלי רכב. המוזיקה שונה מהשירים אבל הם משלימים זה את זה, כי השירים מבליחים פה ושם בסרט".

אז איך אחד מהאמנים הכי מצליחים בעולם כיום כותב שיר? שירן מסביר: "זה משתנה. אני הולך לאולפן ההקלטות ארבעה ימים בשבוע, מתשע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים, כותב מידי יום. והמנטרה שלי היא להעז להיכשל. כלומר, אני אגיע לשם, אכתוב משהו שלפעמים יהיה טוב, לפעמים רע, לפעמים שירים שאני אקח איתי. והמחשבה שלי היא אם אני הולך ארבע פעמים בשבוע, יוצא שיר אחד בחודש, וזה ממלא אלבום בתוך שנה של עבודה. אני ממשיך לכתוב כל הזמן".

שירן מספר על ההבדל בין Drive לבין החומרים הרגילם שלו: "פונים אליי הרבה לכתוב שירים לסרטים, אני מוכר בתור יוצר בלדות, רומנטיקן, אקוסטי וכו'. אלו בדרך כלל סוגי הסרטים שרוצים שאכתוב להם שירים, מחפשים עוד שיר אהבה. וזה ממילא מה שאני עושה בחיים, אז אני יותר מחפש את האתגר בתור מוזיקאי, כאמור משהו שונה, שאנשים ירימו גבה וישאלו את עצמם 'מה קרה פה?'. והפעם, בתור בריטי חובב מירוצי פורמולה 1 וספורט, אני גם מופיע באירועים הללו בכל העולם, מכיר נהגי מירוצים, מכיר בעלי קבוצות. ונמשכתי לזה כמעריץ וכדי לעשות משהו שטרם עשיתי. הסרט הוא גם משהו שלא נראה קודם, וצפיתי בהרבה סרטי מירוצים. מעצם הצפייה הרגשתי בחילה כי זה כל כך אינטנסיבי, אתה במירוץ איתם לכל אורך הדרך ולהיות מעורב בפן המוזיקלי מוסיף לריגוש".

התהליך עצמו, מסביר שירן, שונה: "כשאני כותב שיר לסרט אני לא צריך לדאוג לגבי הרגשות שלי. זה לא שאני כותב שיר לדמות של סאני (שמגלם בראד פיט) וחושב לעצמי איך אני מרגיש. אני חושב מה עובר על הדמות וזאת נקודת המבט ממנה אני כותב. גם כשעבדתי על השיר מתוך 'ההוביט', זאת הייתה הפעם הראשונה שעבדתי במסגרת של סרט קולנוע ויצרתי מוזיקה במיוחד. זאת הייתה תחושה מאוד משחררת פשוט לכתוב בהתאם לתסריט ולהעביר את זה לכדי מוזיקה. לעזור לסרט מאשר לחשוב על חוויה אישית שלי או מה שזה לא יהיה".

שירן הוציא לאחרונה את אלבומו השמיני Play וכבר ביום שני הוא מתחיל את סיבוב ההופעות העולמי שלו בפריז. אחרי אירופה הוא צפוי גם להגיע לארה"ב, אוסטרליה ודרום אמריקה, ואם לשפוט לפי סיבוב האצטדיונים הקודם שלו, שכלל 188 הופעות, ייתכן מאוד וזוהי רק ההתחלה. מה שהשתנה מאז הוא ששירן (34) הוא אבא לשתי ילדות קטנות, יחד עם אשתו צ'רי סיבורן, אותה הכיר עוד שהיו בני נוער. לצד הקריירה וחיי המשפחה הוא גם הפציע פה ושם בתפקידי אורח קטנים בקולנוע ובטלוויזיה לרוב בתפקיד עצמו, וגם בתור אחד מחייליו של ג'יימי לאניסטר באחד מפרקי העונה השביעית מ-2017 של "משחקי הכס", שעשה לא מעט כותרות כששודר במקור.

"לא להישמע מוזר, אבל הגעתי לנקודה בקריירה שלהופיע באיצטדיון מרגיש רגיל", הוא מודה, "במשך חמש שנים הופעתי באצטדיונים ארבע פעמים בשבוע ואני מתגעגע לזה. הבנתי שברגע שהגעת למעמד כזה אתה יכול כבר להרשות לך לעשות הופעות אחרות. למשל, ערכתי גם סיבוב הופעות קטן יותר ואינטימי בתיאטראות ברחבי ארה"ב ואז פתאום אני חוזר לאצטדיון. בתור מי שהתחיל בהופעות בערבי במה פתוחה בפאבים באנגליה, אווירה כזו בה אתה מופיע מול 30 אנשים ואפילו לא משתמש במיקרופון, גם לזה אני מתגעגע לפעמים. באחת התחנות של קידום השיר מהסרט עצרנו באיזו מסעדה מקסיקנית, שידועה במופעי מוסיקה שהיו שם בשנות ה-70' וה-80' ופשוט החלטתי לשיר שם. הפצתי את זה בקבוצת הוואטסאפ של המעריצים וזו הייתה הנאה בדיוק כפי שהייתי בן 17-18. ולכל מי שבא להופעה זאת הרגישה חוויה שונה. עדיין, אני מאוד אוהב להופיע מול 80 אלף איש, מהאנרגיות שאי אפשר אפילו לתאר, כמו לנהוג ברכב מירוצים בפורמולה 1 כשכולך ברגע. בחיים צריך לנסות דברים חדשים.

"פעם התרוצצתי 300 ימים בשנה עם סיבובי ההופעות, אבל יש לי ילדות שהולכות לגן והכל פחות אינטנסיבי. אנחנו קובעים תאריכים סביב חופשות שלהן מהמסגרות, ולאסיה למשל מתכננים קדימה לשנת 2028. להופיע או לכתוב שירים לא מרגיש כמו עבודה, אלה הדברים האהובים עליי יותר מכל. זה תחביב שמסייע לדברים אחרים בחיים".

ומה לגבי עוד הופעות משחק? שירן בטוח שזה יקרה שוב. "בתור ילד שיחקתי הרבה וכשהייתי בן 16 השתתפתי בתכנית ריאליטי לחיפוש כישרונות צעירים למעיין גרסה בריטית של 'היי סקול מיוזיקל' והייתי חייב לדעת לרקוד, לשיר ולשחק. ואני לא ידעתי לרקוד אז לא התקבלתי. בשלב של עשרת האחרונים אמרתי לעצמי שאם לא אתקבל, אני אתמקד רק במוזיקה ואניח את המשחק בצד. עכשיו כשאני מבוגר יותר, מגיעות הזדמנויות לתפקידי משחק פה ושם. אני תמיד בעניין. אבל אם אני באמת אתחיל לשחק אצטרך לשים את המוזיקה בצד לזמן מה, ואני עדיין לא מוכן לזה כרגע".

ומה הכי מרגש אותו? "אני אוהב לפגוש ילדים שהתחילו לנגן בגללי ושאני כותב שירים. היה איתי בסיבוב ההופעות האחרון גיטריסט שהתחיל לנגן בזכות השיר שלי "The A Team", הוא הוחתם בתור אמן ויש לו שירים. הוא החל את המסע שלו כפי שאני התחלתי את שלי כשהאזנתי לזמר דמיאן רייס ואני חושב שזה מעגל מאוד יפה. אני בטוח שיהיה ילד שישב בקהל בסיבוב ההופעות שיצפה באותו גיטריסט והוא יתחיל לנגן בעצמו. השראה שעוברת מאחד לשני. המחמאה הכי גדולה היא שאדם בחר תחביב או קריירה בזכות משהו שאני עשיתי".

גם הוא התחיל לנגן כילד, והיה, לדבריו, גרוע - אבל ההורים עודדו אותו. "אם הם היו באמת כנים זה היה מרסק לי הביטחון ולא הייתי ממשיך", הוא מסביר. "אבא שלי תמיד תמך בי. בגיל 18 התחלתי לפתח את הכישרון, אבל לפני פשוט הייתה לי תשוקה למוזיקה, כי ללימודים בטח שלא, אני לא מאוד חכם. מתמטיקה, ספרות והיסטוריה הם מקצועות שלא הייתי טוב בהם. אבל במוזיקה הצטיינתי והשתפרתי, כי אם תמצאו את הסרטונים שלי מגיל 11 שנמצאים ברשת, הם גרועים. אני חושב שאתה לומד כיצד להיכשל כדי ללמוד כיצד להצליח. בתור ילד נכשלתי אבל בזכות הוריי לא הפסקתי. עם הילדות שלי אני עדיין רק משמיע להן כל מיני אלבומי ויניל ושר איתן כי לדעתי צריך ללמד ילדים לשיר לפני שהם מגיעים לגיל 8, זה משהו במוח. לבת שלי יש גיטרה אבל זה הולך לאט, יש לה אצבעות קטנטנות".