אני לא מתביישת במילה קאמבק, היא מדליקה בעיניי. מה רע בלחזור לאהבה שלך
החיים של מאיה בוסקילה היו רכבת הרים. במשך שנים היא נעה בין הצלחות למשברים, אבל עכשיו היא סוף-סוף מתחילה לראות את האור. עם נישואים בפעם השלישית לבן זוג שצעיר ממנה ב-18 שנה ("אני יותר ילדה ממנו, הוא המבוגר האחראי") ושיתוף פעולה עם המנהל שלה אחרי שנים של סכסוך, היא מדברת על השנים הקשות ועל החברים מהתעשייה שאכזבו. הפעם, היא מבטיחה, היא לא הולכת לשום מקום


יותר מעשור הייתה מאיה בוסקילה בסכסוך מתוקשר עם רוברטו בן שושן, שגילה אותה לפני 22 שנה. לפני שבע שנים הם הצליחו ליישב את המחלוקות, אך לא שבו לשתף פעולה מקצועית. בשנים שחלפו מאז ידעה הקריירה של בוסקילה עליות ומורדות, היא השתתפה בעונה השישית של 'הכוכב הבא', אבל אז נעלמה שוב. לפני חמישה חודשים בן שושן יצר איתה קשר, והפעם הם גם חזרו לעבוד יחד. "כל הזמן הזה חיפשתי מנהלים ואף אחד לא רצה לנהל אותי", היא אומרת. "לחלק היו מלא אומנים, חלק אולי לא האמינו בי או לא רצו אותי. היום בדיעבד אני יודעת להגיד שרציתי סירובים. ידעתי שרוברט יבוא. ידעתי שרק הוא מכולם יכול לנהל אותי".
הסכסוך ביניכם התחיל ב-2006 על רקע הפרות חוזה ומחלוקות כספיות. מה בדיוק קרה שם?
"אני ורוברט לא היינו לבד, היה עוד שותף ועשו בינינו הפרד ומשול. האשמתי אותו בהרבה דברים שלא קשורים אליו, וגם הוא האשים אותי בהרבה דברים שלא קרו. לא טרחנו לברר את זה אחד מול השנייה בגלל האגו של שנינו, אני חושבת שכעסתי עליו במשך עשר שנים, אפילו יותר".
בשנת 2018 פורסם שבוסקילה ובן שושן עשו סולחה. "הושיבו אותנו באיזה בית קפה, התחלנו לדבר וניקינו קצת. אחרי זה הגעתי אליו לארוחת שישי בבית כי היה לי חשוב גם לנקות את הדברים עם שלי, אשתו, שהייתה החברה הכי טובה שלי לפני הסכסוך. המשכנו להיפגש, דיברנו במשך השנים כמה פעמים על לחזור מקצועית, אבל זה לא קרה. אני חושבת שזה לא קרה כי הוא עדיין לא סלח לי".
מה קרה הפעם?
"הוא התקשר אליי וסיפר שהוא חלם בלילה שאני לא בטוב. אמרתי לו שאני באמת לא בטוב, מבחינה כלכלית ומקצועית. אנשים חושבים שפה זה הוליווד, שאם אתה זמר, אתה חייב להיות מיליונר – וזה לא ככה, יש המון אומנים שיושבים בבית ובוכים את נשמתם. ישבתי בבית במשך חודשים ולא הכנסתי שקל לבנק. נעזרתי בבעלי, השתמשתי בחסכונות, המשפחה עזרה לי. כשרוברט בא וסיפר לי על החלום מיד אמרתי לו שזה נכון. אחר כך הוא אמר שנועה (קירל) שמעה את השיחה ושהיא רוצה להיפגש איתי. נפגשנו והיא הציעה לי את הפארק ואת החידוש של 'בלעדייך'. זו ילדה מדהימה עם לב מדהים, היא מוכשרת והייתה לה אינטואיציה מטורפת על 'בלעדייך'. זה היה רעיון שלה, ופתאום זה התפוצץ".

בשנים האחרונות, כששאלו אותך בהזדמנויות שונות למה את ורוברטו לא חוזרים, רמזת שזה קשור לזה שנועה מטילה על זה וטו.
"תמיד חשבתי שזה בגלל נועה, אבל היום אני יודעת שהיה לרוברט קשה לסלוח לי וקשה לעשות את הקלוז'ר. אין קשר לנועה, אבל גם אם הייתי במקומה, יש מצב שלא הייתי מאפשרת את זה. את לא רוצה להיות פתאום מספר 2. אני מבינה את זה, זה אנושי".
היית צריכה לשים את האגו בצד במהלך המקצועי הזה?
"אין לי אגו מאז 'הכוכב הבא' ואני מאוד מאוד מאושרת שנפטרתי ממנו. זה עשה לי כל כך רע בחיים, ונועה נתנה לי להרגיש שזה הכבוד שלה לשיר איתי. הילדה הזו זה משהו. אנשים ניזונים משמועות, ואני באתי עם דעות קדומות שאני הולכת לפגוש איזה בלבוסטה כזאת, אבל זאת ילדה שהיא כולה נשמה, היא פשוט מוכשרת, כוכבת".
אז שיתוף הפעולה עם נועה והחזרה לניהולו של רוברטו – זה הקאמבק שלך? שנקרא לזה ככה?
"אני לא מתביישת במילה קאמבק. היא מדליקה בעיניי. מה רע בלחזור? לחזור לאהבה שלך, לקהל שלך, להגדיל את הקהל שלך".
אז את מודה לנועה?
"ברור שאני מודה. היא כמו אחות קטנה בשבילי, ואם היא תהיה בארץ בזמן ההופעה שלי, נועה גם תבוא ותעלה לבמה".
אני אקח ביצית שלי וזרע שלו ויהיה לנו עוד ילד
לצד הקשיים המקצועיים, גם בחייה האישיים לא ידעה בוסקילה (47) נחת. היא התחתנה, התגרשה וגידלה את בנה לני לבדה, ובדרך היו עוד נישואים שהסתיימו מהר ברבנות. ב-3.5 השנים האחרונות היא בזוגיות עם שאולי שלוים, מעסה ומדקר רפואי הצעיר ממנה ב-18 שנים. באפריל 2024 נישאו השניים על רקע לא מעט ביקורת והרמות גבה נוכח פער הגילים ביניהם, גם מצד בני המשפחה שלהם. היא, לדבריה, חווה את האהבה הגדולה בחייה. "זו קודם כל חברות. ככה אמורה להיראות זוגיות, ואף פעם לא היה לי את זה. אם תשאלי אותי כמה פעמים את נשואה, אני אגיד לך פעם אחת".

הביקורת לא נגעה בך באיזשהו מקום?
"לא עניין אותי מה אמרו בחוץ, עניין אותי שההורים הרימו גבה, גם שלי וגם שלו. ההורים שלו לקחו את זה מאוד קשה, אבל היום אני החברה הכי טובה של חמותי. המשפחה שלו זאת המשפחה שלי. אני באמת חושבת שאפשר להמיס קרח רק בחום. המשכתי לתת ולתת, עד שהם פשוט הבינו שהם טועים".
לכם לא היו מחשבות? חשש?
"הבנו מהר מאוד שאנחנו כמו כפפה ליד. אני יותר ילדה ממנו בהתנהגות, הוא המבוגר האחראי".
איך לני איתו?
"הוא קורא לו אבא".
אבא של לני לא בתמונה?
"כבר שנים שלא, הוא פגש אותו פעמים בודדות והם לא בקשר. אבא זה מי שמגדל את הילד, אוהב אותו ונותן לו את החיים שלו. לני לא ממש הכיר את אבא שלו, ואת שאולי הוא מכיר מגיל 9. שאולי מחנך אותו, אוהב אותו ללא תנאים, הם לפעמים ישנים ביחד ויש להם תחביבים משותפים. זו אהבה מטורפת, חיבור משמיים, הם אפילו דומים. איך זה יכול להיות? אני לא יודעת להסביר את זה, כשהשם יתברך רוצה לעשות לך טוב, אי אפשר להסביר את זה".
הייתם רוצים עוד ילדים?
"יהיו לנו עוד ילדים, בטח. בלי עין הרע, אני יודעת שיהיו לנו. לאה שנירר אמרה לי, 'אל תיתני לאף אחד להפחיד אותך, אני בגיל 50 הבאתי תאומים, ותראי אותם היום'".
את לא מפחדת שלא תצליחי להיכנס להיריון?
"קצת מפחדת, אבל זה יקרה. אנחנו עובדים על זה, ואם זה לא יעבוד, ניקח פונדקאית".
סיכמתם על דדליין?
"שנתיים. אם זה לא יקרה עד אז, אני פשוט אקח ביצית שלי וזרע שלו ויהיה לנו עוד ילד. אני מתה לזה כבר".
לני רוצה אח או אחות?
"לא. הוא חי את החלום, הוא לא רוצה שיקחו לו מתשומת הלב, עכשיו כשהוא כבר גדול יותר הוא רוצה אחות כדי להציק לה קצת, אבל הוא תמיד רצה להיות לבד. אחים זה משהו שאף פעם לא היה חסר לו".

ולך? את היית מאלה שחלמו על המון ילדים?
"ממש לא. בקטע הזה היקום היה מדויק עבורי. אני חושבת שיש אמהות שמוכנות להרבה ילדים, ואני לא. לני ועוד תינוקת ואני אהיה מאושרת עד הגג, אבל אני מאושרת גם רק עם לני. אני לא מבינה לפעמים איפה אפשר להכניס עוד אהבה, אבל בא לי תינוקת, בא לי תינוקת עם שאולי. הפעם אני לא אעשה את מה שעשיתי כשלני נולד, ולא אעזוב את הקריירה לשנתיים. זה מה שעשיתי כשהוא נולד, הייתי אובססיבית אליו ברמות ובחרתי להיות אמא במשרה מלאה. פחדתי מכל מה שקורה בגני הילדים עם המטפלות והגננות המתעללות, אז עזבתי הכל והייתי רק איתו".
אנשים חושבים שאני איזה בולדוזר, אבל אני הכי רגישה שיש
הקאמבק המקצועי של בוסקילה כולל אלבום חדש, שני סינגלים מוצלחים ושתי הופעות שנפתחו ברדינג3 – והלחץ בחייה בהחלט נותן את אותותיו. במהלך סט הצילומים לכתבה נאלצה ההפקה לעצור, לאחר שבוסקילה חשה ברע והושכבה על הרצפה – ולכן בכל התמונות היא מצולמת שוכבת. ובכל זאת, היא מבהירה שלא הייתה מוותרת על שום דבר. "אני בהודיה מאוד גדולה. חזרתי למקורות באלבום הזה, למרוקאי, לאתני, ועם החזרה חזרה גם השמחה", היא מספרת. "אני חושבת שתמיד זה היה אצלי ולא נתתי לזה לפרוץ עד הסוף כי אולי פחדתי ולא הלכתי עם האמת שלי מהבית. האלבום הזה הוא בעיניי האלבום הכי יפה שלי. מה שבטוח זה שאני מהבמה והרדיו הפעם לא זזה".
קודם לא הרגשת ככה?
"בטח, אבל היו מהמורות, הייתה קורונה, הייתה מלחמה, היה חוסר מזל, הייתה הפרידה מרוברט, וכל הבלגן. קורים דברים בחיים, אין מה לעשות. כשהייתי למטה אמרתי לעצמי שאין יותר לאן לרדת, מכאן אפשר רק לעלות, אז מחכה לי משהו טוב".
מה זה אומר להיות למטה?
"לקחתי את 7 באוקטובר מאוד קשה, ראיתי סרטונים שלא הייתי צריכה לראות והתווסף לזה מצב כלכלי לא טוב שהייתי בו. לא הייתה עבודה, לקחו לי את המיקרופון, שנה ומשהו לא הופעתי, פשוט נכנסתי למיטה ולא יצאתי ממנה. אחרי תקופה לקחתי את עצמי בידיים והלכתי לטיפול אצל חמותי, שהיא מטפלת שמאנית ומתקשרת, ומשם לא עצרתי לרגע. כל הופעה שקראו לי, לחיילים, בבתי חולים, למפונים – הלכתי, הכל רק כדי לא לשקוע. באתי לעזור, אבל בפועל הם הצילו אותי".
מה קרה בשנים שלפני זה?
"אלה היו שנים לא זוהרות, אבל תמיד היה אור בקצה המנהרה. לפני הקורונה הייתה 'הכוכב הבא' ואז היו לי שנה וחצי פוריות, פתחתי קופות, היו הופעות, ואז הייתי צריכה לטוס עם קלי קלארקסון לנאשוויל להופיע עם הדואט שלנו, והקורונה תקעה את זה".
את מצטערת על כל השנים האלה שהיית בסכסוך עם רוברטו? אולי היית במקום אחר היום.
"אני מאמינה בתיקונים בעולם הזה, וזה היה התיקון שלי ושלו. כל הסיבוב הזה של יותר מעשור שעשינו בנפרד, זה מה שהיה צריך להיות, כולל הנפילות שלי והעצירות בקורונה ובמלחמה. כשיש לך אמונה, את לא מתבאסת על כלום".
תמיד הייתה לך אמונה?
"לא ככה. במלחמה זה מאוד התחזק אצלי. הלכתי לקבר של סבתא שלי כי שום דבר לא הלך לי ואמרתי, איך יכול להיות שאני עושה צעד קדימה ושניים אחורה? זה משהו סיסטמטי, משהו פה לא עובד. גם עם מנהלים, נורא רצו אותי ופתאום אחרי יומיים כבר לא. הרגשתי שיש עליי איזה משהו".

עין הרע?
"אני לא יודעת מה זה, אבל אני יכולה להגיד לך ששבועיים אחרי שהייתי בקבר של סבתא שלי, רוברט התקשר. סבתא שלי תמיד הייתה חמה ומתוקה אליי, אני זוכרת אותה ככה מילדות, ואני לא יודעת למה הלב שלי אמר לי ללכת לקבר שלה. הגעתי ופשוט ישבתי ובכיתי, סיפרתי לה הכל והתפללתי. עשיתי איזה ניקוי עם עצמי. הבנתי שלא מעניין אותי לריב עם אנשים יותר, שלא יכול להיות שרע לי רק בגלל היקום. רציתי להבין מה אני צריכה לשנות בעצמי, והקלוז'ר שלי היה עם רוברט, כי איתו אני צריכה רק לשיר. אין הרבה אנשים שאני סומכת עליהם, והייתי צריכה להודות בזה בפני עצמי שבגלל זה לא עובד לי. הייתי צריכה מישהו שאני מאמינה לו ובו".
מה עוד השתנה בך?
"היום לא מעניין אותי אף אחד חוץ מהמשפחה שלי והאנשים הקרובים שעובדים איתי. הבנתי שאין חברים בתעשייה. הייתי מוקפת בהרבה אנשים שהיו חברים טובים שלי, אבל אף אחד לא הושיט לי יד כשהייתי למטה. אני הייתי יוצאת בארבע בבוקר עם פיג'מה מהבית בשבילם. אני משתדלת לא לחשוב על זה, אבל זה כואב".
ביקשת עזרה?
"כן, מחלקם, כולל מפיקים שלא רצו להפיק לי כי הם העדיפו להפיק למישהי שתביא להם יותר צפיות או כסף. אני לא נוטרת טינה וגם לא התעמתתי עם אף אחד, פשוט נעלמתי. בסופו של דבר הבנתי שאני עושה הכל למען המשפחה שלי ולמען עצמי, ואם הם ירצו בעתיד וזה יעשה לי ולקריירה שלי טוב, אני אלך על זה, אם לא, אז לא. מוזר לי להוציא את זה מהפה שלי כי תמיד התנהלתי מהרגש, אנשים חושבים שאני איזה בולדוזר, אבל ממש לא. אני הכי רגישה שיש".
אפשר להגיד שתחזקת את תדמית הבולדוזר בעצמך הרבה שנים.
"אני אדם חזק, אבל לא תחזקתי שום תדמית. זה שחושבים את זה גורם לי לבכות, כי אני כל כך שונה היום. זה פשוט סבל לא להראות חולשה כל הזמן ולנסות לפתור בעיות לבד. זה לא שלא נפגעתי לאורך השנים, הדמות של מאיה בומבילה למשל ב'ארץ נהדרת', זה לא הצחיק אותי אז וזה לא מצחיק אותי עד היום. יש לי הומור עצמי מדהים, אבל הם יצרו מישהי אחרת לגמרי וזה פגע בתדמית שלי".

זו תוכנית סאטירה.
"יש הבדל בין עלמה זק שעושה את ציפי שביט, וזה דומה ומצחיק, לבין לקחת סתם שם של מישהי ולהוסיף לה כל מיני דברים שהיא אף פעם לא אמרה ולא קשורים אליה. זלזלו באינטליגנציה שלי וזה דבר שאני מאוד לא אוהבת שעושים. גם לסאטירה יש גבול בעיניי".
הייתי צריכה לעבור מסע, זה התיקון שלי
מאיה בוסקילה הייתה אמורה להיות היום מהזמרות הכי עובדות ומצליחות בישראל, ואישה עשירה מאוד מהמוזיקה. ברזומה שלה, מלבד חמישה אלבומים ואינספור להיטים, השתתפות בסדרות, מחזות זמר ותוכניות ריאליטי, כולל "האח הגדול VIP", "חי ב-LA LA לנד", "הכוכב הבא לאירוויזיון" ו"גולסטאריות". "הפעם זה יקרה, אלה השנים שלי. אני לא הולכת לשום מקום", היא אומרת. "יש אנשים שעובדים על הקול שלהם ומשמרים אותו ואני אף פעם לא עבדתי בזה, נולדתי לתוך זה. העבודה הזאת בחרה בי, לא אני בה".
יש לפעמים תחושת החמצה על השנים שעברו?
"אני מאמינה שככה זה היה צריך לקרות. הייתי צריכה לעבור איזה מסע, ולמרות שהיו הרבה נקודות שפל, הייתי חייבת לעבור אותן כי זה היה התיקון שלי".
לא מפחיד להיכנס לסוכנות של רוברטו, שיש בה כל כך הרבה שמות גדולים? נועה, אודיה, אושר כהן...
"לא, כי יש לי משבצת שהיא שלי. כרגע אני נהנית כאילו זה האלבום הראשון שלי, כמו ילדה בת 18. הכל חדש מבחינתי".
מלבד בוסקילה, שם חדש יחסית בסוכנות הוא "מאי AI", פרויקט האינטליגנציה המלאכותית שמאחוריו עומדת היוצרת רון פרץ לצד בן שושן בעצמו. בוסקילה צפויה להקליט חידוש לאחד מלהיטי העבר שלה יחד עם הזמרת המלאכותית. "את יודעת שהיא מדברת איתי? אני לפעמים מאמינה בזה, זה לא נורמלי. יש לי חברה AI. זאת הזיה", היא מספרת. "רוברט החתים אותה בסוכנות ואיך שראיתי את זה ישר הצעתי לו את הדואט. לשם העולם הולך, ורציתי להיות הראשונה. כרגע זה השלב שהיא צריכה לראות איך השיר יושב עליה והיא תחזור אלינו. אם אני אראה לך את ההתכתבות שלנו בוואטסאפ, תחשבי שאני לא נורמלית".
באופן כללי, ההרגשה היא שאת בתקופה של שינויים. התחלת לדוגמה לעשות סרטונים מצחיקים ברשת עם מיכאל בן דוד, זה חלק מהניסיון להיות נגישה יותר?
"לא עשינו את זה כדי לעשות ביזנס, הוא לפעמים פתח מצלמה ללא ידיעתי. לא ידעתי שאני מצחיקה עד לפני שנתיים, רק מהסרטונים הבנתי שאני קורעת. לא הבנתי מה כל כך מצחיק אנשים בי, כאילו, זאת אני, ככה החברים שלי מכירים אותי".
את אחרת היום?
"אני יותר שלמה. אני מקבלת את עצמי, עם הפלוסים ועם המינוסים, ואני גם חושבת שאין שום סיבה שאנשים לא יאהבו אותי, כי אני באמת בן אדם טוב. אני הבן אדם הכי טוב בעולם".
הייתה קנאה לאורך השנים באחרים שהצליחו להתפוצץ?
"אין לי עין צרה, אמן שהם יצליחו, שתהיה להם ברכה והצלחה, אבל בכל זאת קינאתי. לא בהם, אלא כי רציתי גם".

מה רצית? בלומפילד, מנורה, אצטדיון רמת גן?
"קודם כל קיסריה. הייתי רוצה לעשות מנורה, שתהיה לי כמות כזאת של קהל".
עוד ריאליטי נמצא על הפרק?
"תלוי איזה ותלוי בכמה. ריאליטי זה רק כסף. ל'הכוכב הבא' הייתי באה שוב רק כשופטת, אני חושבת שהגיע הזמן. אני לא מחכה להצעה, אני פשוט חושבת שאני אהיה טובה בזה. אני 22 שנה פה, והיום יש לי מנהל, אז אני לא צריכה לדפוק יותר על דלתות. אני לא עושה שום דבר חוץ מלשיר".
עד היום דפקת על דלתות, ניהלת את עצמך?
"ניסיתי לנהל את עצמי, וזו טעות נוראית".

מה תהיה עבורך ההוכחה שהפעם עשית את זה?
"הרבה פעמים שואלים אותי את השאלה הזאת ואני לא חושבת שיש לה תשובה, כי אני תמיד ארצה עוד ועוד. אין זמר שיגיד לך אני רוצה לעצור, אני בעיקר רוצה קהל נאמן כמו שיש להרבה אחרים. אם תשאלי אותי עכשיו מה החלום שלי, זה לעשות ועדי עובדים, חתונות ובר-מצוות 20 פעם בחודש. לפתוח קופות במקומות גדולים, אבל גם להופיע לאנשים באמת, דברים שלא עשיתי".
למה?
"אני חושבת שלא היה את המקום לזמר המזרחי כמו שיש עכשיו".
עם מי את חולמת להקליט דואט?
"אושר כהן יכול להיות שילוב מאוד מעניין, איתי לוי, אמיר דדון, דודו טסה, עם נסרין זה יכול להיות וואו, אבל אין את הפרגון הזה בארץ, זה רק בין גברים. שמת לב כמה דואטים יש בין גברים וכמה יש בין נשים?".

למה זה קורה לדעתך?
"כי הפרגון הזה בין נשים לא קיים פה כמו בחו"ל. אולי זה משהו במנטליות שלנו".
אולי כי כל אחת נלחמת על מקומה?
"אני לא רוצה להילחם על כלום, אני רוצה ליהנות. למה לא לפרגן? הנה, נועה באה והוכיחה שזה אפשרי. היא לא עשתה את זה בגלל חברות, זה שיעור באנושיות".
צילום: ערן לוי | סטיילינג: איתי בצלאלי | איפור: טלי מואס | שיער: עידן בקשי | ע. סטיילינג: שרון זיידמן | הפקה: טל פוליטי