אגדה בחייו: חואן אטקינס, ממייסדי ז'אנר הטכנו, מת בגיל 64

חואן אטקינס, המפיק והדי-ג'יי שהיה ממייסדי ז'אנר הטכנו, מת בגיל 64. אטקינס היה אמור להופיע אמש (31 באוקטובר) במועדון יו יו במקסיקו סיטי.

אטקינס, יחד עם חבריו דריק מיי וקווין סונדרסון, חיבר בין הגרוב והפ'אנק של המוזיקה השחורה, המוזיקה האלקטרונית העתידנית של ההרכב הגרמני קראפטוורק והסינת'יסייזרים ששלטו במוזיקת הפופ החל מסוף שנות השבעים - כל אלו ביחד התחברו במוזיקה שיצרו שלושה צעירים מדטרויט, זכתה לשם "טכנו" והפכה לאחד הז'אנרים האלקטרוניים הפופולריים ביותר אי-פעם.

"המילים שלי אמורות לגרום לכם לחשוב על משהו חוץ מלנענע את הישבן ברחבת הריקודים ולהתאהב", אמר אטקינס לאחרונה בריאיון לגרדיאן. "אני מרגיש שלאומנים יש חובה לומר משהו בעל משמעות".

אטקינס היה חבר בהרכבים בלוויל ת'רי, סייבוטרון ובורדרלנד, והשפעתו על המוזיקה האלקטרונית הייתה רחבה. בגיל 18 כבר הקים את סייבוטרון עם חברו ריצ'רד "3070" דייוויס. השניים שילבו פאנק, כלים אלקטרוניים ותכנים עתידניים, ועזרו לשנות את הצליל של הז'אנר עם הסינגלים המוקדמים Alleys of the Mind, Cosmic Raindance, Cosmic Cars ו-The Line.

ב-1983 הגיע Clear, קטע האלקטרו שהפך מיד ללהיט מחתרתי ובהמשך פרץ גם למיינסטרים. הסינגל מכר 50,000 עותקים, הפך לאחת היצירות שהגדירו את הז'אנר וסומפל בין היתר בידי מיסי אליוט ורבים אחרים. הצמד הוציא שלושה אלבומים: Enter ב-1983, Empathy ב-1993 ו-Cyber Ghetto ב-1995.

אטקינס נולד וגדל בדטרויט, והשתלב בסצנת המוזיקה המקומית כבר בגיל צעיר. אביו עבד כמפיק הופעות, והוא ניגן עם חבריו בלהקות פאנק וגראז'. אחרי שהכיר בחטיבת הביניים את דריק מיי וקווין סונדרסון, העביר את עיקר העיסוק שלו מגיטרה ובס לכלים אלקטרוניים. כשמלאו לו 15 רכש את הסינתיסייזר הראשון שלו, קורג MS-10.

בהמשך קיבלו אטקינס, מיי וסונדרסון את הכינוי בלוויל ת'רי. השלושה עיצבו יחד את הסצנה האלקטרונית שלהם, חלקו ציוד וחללי אולפן ושיתפו פעולה בהפקות.

"תמיד קראתי למוזיקה שיצרתי מוזיקת טכנו", אמר אטקינס לפיצ'פורק ב-2005, אף שדי.ג'ייז מהסצנה בשיקגו הסמוכה, בהם דריק קרטר ופרנקי נאקלס, כינו אותה האוס מדטרויט. "כשמקשיבים לתקליטים משיקגו, הרבה מהם נשמעו כמו תקליטים של פילי אינטרנשיונל. תמיד היה להם צליל הדיסקו של פילי אינטרנשיונל. כזה 'קס-קס-קס-קס…', אתם יודעים! זה כל ההבדל. בדטרויט אין לנו שום נקודת ייחוס אמיתית. כל מה שיצא מדטרויט היה עתידני לגמרי. הדבר היחיד שבאמת היה לנו במשותף היה המבנה".

"בהחלט הייתה תחרות בין הדי.ג'ייז של שיקגו ושל דטרויט. כולנו רצינו להיות מפורסמים", אמר באותו ריאיון. "אבל היינו גם חברים, טיירי קופר וכל החבר'ה האלה. פארלי היה חבר טוב. נסענו לפארלי בשיקגו רק כדי לבלות יחד, והם באו לדטרויט".

אטקינס המשיך לתקלט ולהופיע עד סוף חייו. בשנתיים האחרונות הופיע במועדונים מניו יורק ועד ברלין, וגם על הבמות המרכזיות של פסטיבל מובמנט בדטרויט, פסטיבל דקמנטל באמסטרדם ופסטיבל הוטון באנגליה.