ערן יוסף היה אחד הדיג'ייז המצליחים במדינה ואז שינה כיוון: "הרגשתי שהכל על אוטומט"

עם לו"ז עמוס, הופעות בפסטיבלים, נוכחות חזקה ברשתות החברתיות ולהיטי ענק כמו "ברולטה" ו"ואן גוך", ערן יוסף (22) הפך לאחד הדיג'ייז הכי אהובים בסצנת המיינסטרים הישראלית. אבל למרות ההצלחה הגדולה, הוא לא ממש מצא את עצמו. "בשנה וחצי האחרונות הרגשתי שאני עובד ולא מצליח ליהנות, שהכל על אוטומט", הוא מספר בשיחה עם mako. "זה לא משנה מה הצ’ק בסוף - אם אתה לא נהנה אנשים מרגישים את זה".

הפתרון הגיע בדמות פרויקט טראנס חדש בשם RANYO - שדרכו הוא בוחר לעזוב את המיינסטרים ולהיכנס לעולם הטראנס באופן מלא. "אמרתי לעצמי שהפרויקט הזה יהיה מאה אחוז מתוך התשוקה שלי. לא מתוך מה שהקהל מחפש, אלא ממה שאני באמת רוצה לעשות". החיבור לטראנס, מבחינתו, לא נולד עכשיו. "זה סגנון שתמיד משך אותי. גם כשעשיתי מיינסטרים הייתי מגיע לסטים ומכניס לתוכם טראנס. זה היה הקטע שלי מגיל 14-15. אמנים כמו אינפקטד מאשרום וויני ויצ’י".

לצד הבחירה האמנותית, הוא לא מסתיר שיש כאן גם מחיר כלכלי ברור. "זה ויתור כלכלי, אין דרך לייפות את זה. כשהחלטתי סופית, כבר היו שירים קדימה, לו"ז ריליסים, דברים שכבר נשלחו להפצות ושיתופי פעולה עם אומנים", הוא מספר. "ידעתי בדיוק על מה אני מוותר".

גם העיתוי, רגע לפני פורים בלוח השנה, לא הקל על ההחלטה. "הטיימינג תמיד לא טוב", הוא מודה. "זה כסף, זה לדעת איך נראית השנה שלך קדימה. אבל אני לא בא לרוץ יום או יומיים, זה מרתון. אם זה לא יקרה בפורים הזה, זה יקרה בפורים הבא".

לצד הוויתור הכלכלי, מגיע גם הפחד מלהתחיל כמעט מאפס בתוך הסצנה הכי פופולרית אצל הקהל הישראלי - אבל גם הכי תחרותית. "זה מפחיד אותי מאוד", הוא מודה. "באמת. אבל אני גם מחכה לזה". מבחינתו, המעבר ל-RANYO הוא הזדמנות לקחת את כל הדברים שפחות אהב בדרך הקודמת, וליישם אותם מחדש, הפעם מתוך עמדה בוגרת יותר. "רציתי להביא שירים שהם יותר אינסטרומנטליים, פחות סביב שמות גדולים, פחות מסחריים", הוא מסביר. "להביא אנשים מוכשרים שפשוט פגשתי בדרך, לאו דווקא את הביגים".

הכניסה לעולם הטראנס, הוא יודע, לא מבטיחה קיצורי דרך. "זו סצנה מאוד תחרותית", הוא אומר. "להגיע להיות הדליינר בליינאפ זה לא דבר פשוט, בטח לא כשאתה מתחיל מחדש. אבל אני מאמין בעצמי ובמוזיקה, בגלל זה עבדתי חצי שנה על החומר לפני שיצאתי החוצה".

מבחינתו, אחד ההבדלים המרכזיים בפרויקט החדש הוא סדר העדיפויות. "אמרתי שבשונה מהרבה דברים שעשיתי בעבר, קודם כל אני עושה מוזיקה, ורק אחר כך אני חושב איך מוציאים את זה החוצה".

על הפרק נמצא אלבום, אם כי גם כאן הוא לא ממהר להגדיר את המסגרת. "אני עדיין לא יודע אם זה יהיה ריליסים או אלבום שישתחרר במכה. בשלב הזה אני מנסה להיות כמה שפחות אסטרטגי ולהחזיר לעצמי את ההנאה מהיצירה, את ההרגשה של ההתחלה".

הסאונד עצמו, לדבריו, לא נכנס בקלות להגדרה אחת. "זה נע בין פסיי לגואה טראנס", הוא מתאר. "יש קטעים שהם יותר מרגשים עם כלים, ויש דברים שהם נטו לרחבה". בהמשך, הוא כבר רואה את הפרויקט מתרחב גם לפורמט חי. "אני מתכנן שזה יהפוך לפרויקט לייב".

בימים אלה הוא יוצא כ-RANYO לטור בברזיל ובתאילנד, באירועים של הפקות ישראליות. "זה מרגש, וגם קצת מטלטל", הוא מודה. "פתאום אתה מגיע למקומות שבהם אתה לא בא עם השם שכבר מכירים מהמיינסטרים, אלא עם מוזיקה חדשה".

במקביל, הוא מודע לכך שחלק גדול מהקריירה הקודמת שלו נבנה דרך הרשתות החברתיות, ובעיקר טיקטוק, אבל הפעם הוא ניגש לזה אחרת. "כשההנאה חוזרת לי במוזיקה, זה גם מקרין החוצה. אני מרגיש שערן של פעם חזר, המקום של להביא דברים חדשים". לדבריו, הוא לא מתכוון להיעלם מהרשת, אבל גם לא לתת לה להוביל. "היום כלם שם, גם הדיג’ייז הכי גדולים, זה חלק מהמשחק", הוא אומר. "אבל בפרויקט הזה חשוב לי שהמוזיקה תוביל".

אחד הדברים שהכי הטרידו אותו במעבר ל-RANYO היה האופן שבו הוא עלול להיתפס מבחוץ. "מאוד לא רציתי שיחשבו שזה מהלך מסחרי", הוא אומר. "שאני נכנס לטראנס כי זו סצנה חזקה יותר או כי יש שם יותר כסף". לדבריו, גם תגובות מהקהל חידדו את החשש הזה. "הייתי בסוף השבוע שעבר באירוע טראנס, ומישהי מהקהל אמרה לי ‘מה לא עושים בשביל הכסף’", הוא נזכר. "וזה בדיוק מה שלא רציתי שיחשבו". מבחינתו, התיוג הזה מעיב על המוזיקה. "ברגע שאתה נתפס כמי שהתמסחר, פחות מעריכים אותך מוזיקלית, גם קהל וגם מפיקים. בסוף אני לא יודע לאן זה ילך, אבל אני יודע שזה הדבר הנכון לי עכשיו".