סולן "בוב וילן": "'מוות לצה"ל?' הייתי צועק את זה שוב, אני לא מתחרט בכלל"

בסוף חודש יוני האחרון משכה להקת "בוב וילן" אש, כשהופיעה בפסטיגל גלסטונברי ובשידור חי ב-BBC והובילה את הקהל בקריאות "מוות, מוות לצה"ל". פסטיבל גלסטונברי התנער מההצהרות, בארה"ב הודיעו שהוויזה שלהם תישלל (מה שמונע מהם, למעשה, להופיע בארה"ב), הסוכנות שלהם זרקה אותם - ובהופעה שהתקיימה אחרי הפסטיבל הם עצרו קריאות דומות מהקהל כדי "לא להסתבך בצרות". מאז עברו כמה חודשים - ונראה שהם כבר הפסיקו לפחד מההשלכות של האמירות הנ"ל.

סולן הלהקה התראיין לפודקאסט של העיתונאי הבריטי לואי ת'רו, שם נשאל אם היה מוביל את הקהל בקריאות דומות שוב. "הו, כן", ענה בלי להסס. "כאילו, אם הייתי אמרו להופיע בגלסטונברי מחר, כן, הייתי עושה את זה. אני לא מתחרט על זה. הייתי עושה את זה שוב מחר ופעמיים בימי ראשון. אני לא מתחרט בכלל".

סולן הצמד השערורייתי המשיך: "תגובת הנגד שקיבלתי, זה מינימלי. זה מינימלי ביחס למה שאנשים עוברים בפלסטין. אם זו יכולה להיות התרומה שלי, ואם חברים פלסטינים שלי ואנשים שפגשתי מפלסטין, שנאלצו לברוח מהבתים ואיבדו כמות דו ספרתית של קרובי משפחה שלהם, אם הם יכולים להגיד 'היי, הקריאות שקראת, אהתי אותן'. אני לא רוצה להגזים בהשפעה של הקריאות שלנו", הסתייג, "אבל אלה האנשים שאני מרים את הקול בעבורם, אז על מה יש לי להתחרט? כי עצבנתי פוליטיקאי או כלי תקשורת מהימין?".

למרות שהסתייג מהחשיבות של קריאות מוות לצה"ל, בהמשך הראיון הוסיף סולן להקת "בוב וילן": "אני חושב שהשיחה סביב הקריאה הזאת, יצרה דיון בכלי התקשורת, לגבי האם זה נכון או לא. האם זה נכון להגיד דבר כזה, וזה נתן במה לאנשים כדי להתמקד בעזה, באנשים של פלסטין. זה נתן לדיון הזה חיים חדשים".