למיילי סיירוס יש אלבום חדש - אז למה המעריצים מתמקדים בדואה ליפה?

היום, כשאתה כוכב על, לא מספיק להוציא אלבום טוב: צריך שלפחות בשיר אחד יופיעו שורה או שתיים שיגרמו למעריצים לחשוד שיש, אולי, ריב בינך ובין בן הזוג/בת הזוג/האקס/זמרת אחרת בתעשייה. אחרי שמעריצים פירקו למוות את להיט הענק של מיילי סיירוס, Flowers, והסבירו איך השיר והקליפ שניהם מהווים נקמה מתוקה באקס ליאם המסוורת', הגיע תור האלבום החדש של הזמרת - Something Beautiful, שיצא ביום שישי האחרון.

"משהו יפהפה" הוא האלבום התשיעי של סיירוס, והיא משתפת בו פעולה עם מגוון עצום של מוזיקאים: חברי להקת האינדי-פופ Alvvays, בן הזוג שלה מקס מורנדו, דניאל חיים מלהקת Haim, פלי מרד הוט צ'ילי פפרס ועוד. השיר שהמעריצים מתמקדים בו בניסיונם לחפש ריב ומדון הוא Every Girl You've Ever Loved, ולטענתם הוא מכיל כמה חיצים חמקמקים שמכוונים לזמרת דואה ליפה.

ליפה וסיירוס שיתפו פעולה בשיר Prisoner לפני כחמש שנים, כך שקשה להאשים אותן בעוינות, לכאורה. אבל לטענת המאזינים, השיר החדש של סיירוס מרמז לעבר ליפה בשורות: "היא מדברת צרפתית מושלמת, היא יכולה לרקוד כל הלילה, ועדיין היא לעולם לא תזיע". ליפה, כך מסבירים המעריצים, הפגינה את כישורי הצרפתית שלה לאחרונה ברמיקס לשיר של צ'ארלי XCX, ולפני שנתיים שחררה שיר בשם Dance The Night עבור פסקול הסרט "ברבי". ומה עם "לעולם לא תזיע"? לכאורה מדובר בעקיצה כלפי כישורי הריקוד הבינוניים של ליפה (שדווקא השתפרו בשנים האחרונות). בשיר, אגב, מתארחת אגדת האופנה נעמי קמפבל.

אבל זה לא מספיק: המעריצים הקונספירטיביים מציינים גם שהקרדיטים לשיר Prisoner של סיירוס וליפה השתנו, וכעת סיירוס היא הזמרת היחידה שחתומה על השיר. מבחינתם, מדובר באקדח המעשן: ההוכחה הניצחת שאכן יש סכסוך בין הזמרת האמריקאית לבין הבריטית.

אז מה האמת? מי יודע: לאורך השנים סיירוס אפילו לא הייתה מוכנה להודות, למרות כל הספקולציות, שהשיר Flowers נכתב על האקס ליאם המסוורת'. "אין לי טעם להיות אשפית בלעבוד על הקהל שלי", אמרה בזמנו בראיון בהתייחס לשלל התאוריות המקיפות את Flowers. "הדברים האלה עולים באש מעצמם". בראיון הסבירה סיירוס שיותר משהיא רצתה לכתוב יומן מוזיקלי של החוויות שלה, היא רצתה לכתוב שיר שהיא פשוט תהנה ממנו.

אבל, כאמור, סיירוס הוציאה אלבום שלם, ולא רק את השיר הזה, שספק אם באמת מתייחס לדואה ליפה. בראיונות לקראת צאת האלבום סיפרה סיירוס שמדובר באלבום שנועד "לרפא", שמדובר בחוויה "פסיכדלית" שמושפעת בין היתר מהאלבום של פינק פלויד מ-1979, "החומה". בפועל, למרות כמה סאונדים מוזרים בשירי הפתיחה, מדובר באלבום די סטנדרטי של סיירוס, עם שירי פופ מרימים באווירת רטרו-דיסקו-אבבא: לא בדיוק החוויה הפסיכדלית ופורצת הגבולות שהיא הבטיחה.