mako
פרסומת

סולן אוונג'ד סבנפולד מגיב למתקפה נגדו: "זה לא מדאיג אותי"

מ. שאדוס, סולן Avenged Sevenfold, לא נבהל מהביקורת על הסרטון שצילם לאביתר דוד וגיא גלבוע דלאל. בראיון לרולינג סטון הוא חושף קשר אישי לישראל, מדבר על האובדן ב־7 באוקטובר, ומסביר למה מבחינתו זו לא אמירה פוליטית אלא "מעשה אנושי"

גיל משעלי
פורסם:
גיא גלבוע דלאל ומאט, סולן להקת אוונג'ד סוונפולד
גיא גלבוע דלאל ומאט, סולן להקת אוונג'ד סוונפולד | צילום: מתוך קבוצת הפייסבוק אוונג'ד סבנפולד ישראל
הקישור הועתק

סולן להקת המטאל האמריקאית אוונג'ד סבנפולד, מ. שאדוס (מאת'יו צ'ארלס), התייחס בראיון חדש לרולינג סטון לסערה שעורר המסר שצילם לשני החטופים הישראלים אביתר דוד וגיא גלבוע-דלל, ששוחררו לאחר שנתיים בשבי חמאס. "אני קצת עושה צרות", אמר שאדוס. "אני יודע שיקפצו עליי משני הצדדים. אבל אני זה לא מדאיג אותי, אני יודע שזה הדבר הנכון לעשות. אתה חייב לדבוק במצפן המוסרי שלך. מבחינתי, הסרטון הזה הוא פשוט בן אדם שעושה משהו בשביל בן אדם אחר. זה לא מהלך פוליטי, זה לא תקיעה בעין של מישהו. אלה שני בני אדם שעברו גיהנום. ואם על זה אי אפשר להסכים, קשה להסכים על משהו בכלל".

לדברי הסולן, הוא ידע שצפוי לספוג תגובות קשות: "ברור לי שהתגובות יגיעו משני הצדדים. אבל אם תתן לזה להפחיד אותך, תחיה בפחד ובחוסר כנות. עשינו דברים בשביל אנשים שונים מתרבויות ודתות שונות. ובסוף היום, אם הם מעריצים שלנו, אנחנו רוצים להושיט יד ולעזור באיזשהו אופן. זה פשוט לא הוגן, לחשוב שאם אתה לא בצד שלי, אתה אויב. זה מגעיל בעיניי".

שאדוס גם חשף כי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר פגעה בו באופן אישי: "שתי בנות-דודות של חבר טוב שלי, שבילינו איתן כשהופענו בישראל, נרצחו. אז זה פגע בי ממש אישית. שוב, זה לא היה שום דבר פוליטי. אלה היו שתי בחורות מתוקות ותמימות. דברים נוראים קרו להן, והן לא יצאו מזה. העליתי אז פוסט די ניטרלי, פשוט כתבתי שהלב שלנו שבור, שזה קרה. כל דבר שאגיד מרגיש ריק".

"אם הייתי משתחרר אחרי שנתיים בשבי, הדבר האחרון שהיה אכפת לי ממנו זה סרטון מזמר בלהקה", הוא אומר בצחוק, "אבל אמרתי, אם אתם חושבים שזה יעזור, ברור שאעשה את זה. ידענו שהם אוהבים את הלהקה מאוד, ורצינו לעשות כל מה שנוכל כדי לתת להם קצת הקלה, קצת נחמה, קצת שמחה. זה כל הסיפור".

בהמשך הראיון נגע שאדוס גם בהיסטוריה של הלהקה במזרח התיכון: "היו לנו שירים על מלחמה באמצע שנות האלפיים, והרבה מזה נבע מהחברים שלנו שיצאו לעיראק, שהיו מהראשונים להיכנס לפלוג'ה. הופענו בעיראק, בכווית, באבו דאבי. כל הרעיון שלנו הוא שאנחנו לא להקה מיליטנטית שמציבה קווים בחול. אנחנו רוצים לנגן מוזיקה לכל בן אדם שרוצה לבוא להופעה".

פרסומת

למרות הביקורת, שאדוס עומד מאחורי בחירתו: "כשאתה גדל בקליפורניה, יש לך את הדיונים האלה סביב שולחן האוכל, אתה קורא מאמרי דעה, ומגבש דעות משלך. יש אנשים שנמצאים משני הצדדים של הדבר הזה. שמעתי מאנשים יהודים בתעשיית המוזיקה, וגם מהמון מעריצים באינדונזיה ומלזיה - מקומות שבהם אנחנו מאוד מצליחים והם מוסלמים ברובם - שהיו מאוכזבים מאוד שעשינו סרטון לשבויים ישראלים. אבל זו הייתה גישה הומניסטית לגמרי, אנשים שעברו דברים קשים מאוד". לסיום אמר שאדוס כי הוא מקווה לפגוש בקרוב את השניים שאליהם פנה מלכתחילה: "לא שמעתי מהם עדיין. אין לי ספק שנפגש ונעשה משהו יחד".