יותר משנה אחרי מותו: טראק חדש עם קולו של אלון אבוטבול
מפגש בברנינג מן 2024 הוביל לשיתוף פעולה מוזיקלי בין אלון אבוטבול לגניש, אלא שמותו הפתאומי של השחקן הותיר את הפרויקט לא גמור. יותר משנה לאחר מכן, גניש ומיטה גאמי מוציאים לאור את הטראק המשותף וחושפים את הסיפור המרגש מאחוריו, כולל צירוף מקרים מצמרר שהתרחש במדבר: "הרגיש כמו דרישת שלום קטנה ממנו"

אלון אבוטבול הלך לעולמו באופן טרגי ביולי 2025, לאחר שהתמוטט בחוף הבונים בתום שחייה בים, והניח אחריו פרויקטים רבים שלא הספיק להשלים. אחד מהם הוא שיתוף פעולה מוזיקלי עם הדיג'ייז והמפיקים הישראלים גניש ומיטה גאמי (עמית אגמי).
אבוטבול פגש את השניים בפסטיבל ברנינג מן ב-2024, ושיחה על מוזיקה הובילה לרעיון ליצור יחד. "את אלון אבוטבול הכרתי בברנינג מן 2024. הייתה בינינו שיחה מאוד מרגשת על מוזיקה, ומתוך החיבור שנוצר אלון הציע שניצור משהו יחד", מספר גניש. "כשקיבלתי לידיי את הערוצים, אלון כבר לא היה איתנו, והיה לי חשוב להמשיך את מה שהתחלנו. פניתי לעמית והצעתי לו להצטרף לפרויקט, וכך נולד הטראק Password שיצא עכשיו לאור". כעת, יותר משנה לאחר מותו, הטראק רואה אור ומשלב את קולו של אבוטבול לצד משתתפים נוספים.
מי שסייע להוציא את הפרויקט לפועל היה מוטי ריבלין, חברו הטוב ומנהלו האישי של אבוטבול. "הודות למוטי, הפרויקט הזה יצא לפועל", אומר גניש, ומגלה כי זו לא תהיה הפעם האחרונה שנשמע מוזיקה חדשה בהשתתפות השחקן המנוח. "במקביל, ישנה יצירה נוספת שלי ושל אלון שצפויה לצאת במהלך 2027. זה ללא ספק אחד הפרויקטים המרגשים ביותר שזכיתי לקחת בהם חלק בחיי".
גם אגמי מספר על היכרותו עם אבוטבול באותו פסטיבל: "ישבנו יחד בקמפ, החלפנו כמה מילים, ולמרות שלא הכרנו לעומק, היו לנו הרבה חברים משותפים ותמיד הערכתי את העשייה שלו. בשנה האחרונה הפקתי שני רמיקסים: אחד עם ג'ניה טרסול, והשני עם גניש, שיוצא עכשיו לאור. בשיר משתתפים אלון, גיל וגבריאל מלהקת המסך הלבן, וגם בתו אליה, שאיתה זכיתי להופיע בפארק הירקון בליווי תזמורת, חודשים ספורים לאחר מותו. זה היה רגע מרגש במיוחד עבור כולנו".
"שנה לאחר המפגש הראשון שלנו חזרתי לברנינג מן, בדיוק לאותו קאמפ. על שולחן עמדת הדיג'יי הונחה תמונה קטנה של אלון לזכרו", משחזר גאמי. "באורח כמעט בלתי נתפס, לאחר יומיים מול התמונה חנה קרוון שעל גבו התנוסס בענק השם 'אלון', כתוב באיזולירבנד כחול. כששאלנו את הבחור שהיה בקרוון לפשר הדבר, התברר שאין לו מושג מי זה, והוא בכלל שכר את הקרוון מאדם אחר בלוס אנג'לס".
"וכך, במשך שבוע שלם, מול התמונה של אלון, ניצב קרוון שנשא את שמו, בדיוק במקום שבו נפגשנו שנה קודם", הוא מסכם. "צירוף מקרים מצמרר ומרגש, שהרגיש כמו דרישת שלום קטנה ממנו".
