אחרי ההצלחה הגדולה של "סרט כחול", רותם חן חוזר עם שיר חדש: "שלוש כוסות מרטיני"
רותם חן הפך לאחד הכותבים המבוקשים בישראל, עם להיטים שביצעו אייל גולן, עדן בן זקן, נסרין קדרי ועוד. עכשיו, אחרי שהתפוצץ כמבצע בזכות עצמו עם "סרט כחול", הוא חוזר עם שיר חדש: "שלוש כוסות מרטיני", ומספר ל-mako על הניסיון לאזן בין קריירת סולו לכתיבה עבור זמרים אחרים

השיר החדש של רותם חן, "שלוש כוסות מרטיני", מדבר, לטענתו, על "מישהי שבתכל'ס כל אחד מכיר". בראיון ל-mako הוא מסביר: "זו אחת כזאת שיכולה להעלות סטורי שהיא נהנית והיא בשיא אבל בעצם בפנים הכל ריק לה. היא יכולה לצטט את רבי נחמן אבל דקה אחרי זה יכולה להעלות תמונה חשופה מהים והיא חיה עם זה בשלום והכל בסדר".
עם זאת, נשמע שחן לא מבקר אותה אלא מבין לליבה: "יש לה חיים של בילויים ובריחות לצד חשבון נפש. ובסוף זה קצת הסיפור של כולנו", הוא מודה. הסינגל החדש של הזמר והיוצר מגיע לאחר ששירו "סרט כחול" הפך ללהיט והגיע למיליוני האזנות וצפיות בפלטפורמות השונות. אחרי להיט כזה גדול - מלחיץ להוציא שיר חדש. אבל חן שומר על קור רוח.
"אני עושה מוזיקה כבר שנים גם כזמר וגם כיוצר", הוא מסביר, "והדרך שלי מלאה בדברים שמצליחים לצד כאלה שפחות. אני לא חושב שזה פחד, אבל ברור שכמו כל אמן אתה רוצה שהיצירה שלך תגיע לכמה שיוצר אנשים, ואם חלילה זה לא קורה כמו שדמיינת אז מרימים ת'ראש, גם אם יש אכזבה... אני מאוד מאמין שמה שצריך לקרות קורה".
כפי שציין גם הוא, חן הוא לא רק אמן מבצע - אלא מי שלקח חלק בכתיבת כמה מהלהיטים הבולטים של השנים האחרונות בישראל: "עיר נמל" של אייל גולן, "אקדח" של עומר אדם, "חיפשתי אותו בנרות" של עדן בן זקן ו"למה לי למה לו" של נסרין קדרי. וכמו כותבים ומבצעים רבים, תמיד יש התלבטות - האם לשמור את השיר שכתבת לעצמך, או לשחרר אותו לאמן אחר.
"אני באמת מרגיש ומאמין שכל השירים שכתבתי הגיעו למקום הכי נכון בשבילם", מספר חן ל-mako. "אני לא חושב שמישהו היה מבצע את 'עיר נמל' ו'שלום אהובתי' יותר טוב מאייל גולן, או את 'אקדח' יותר טוב מעומר אדם, או את 'למה לי למה לו' ו'חיפשתי אותו בנרות' יותר טוב מנסרין ועדן בן זקן. מה שכן - את 'אהבה בקרטונים' (של אייל גולן - ג.מ.) אהבתי מאוד וחשבתי להקליט אותו. אבל כשראיתי שאני מתמהמה, העברתי אותו לאייל".
אותו הדבר, הוא מספר, קרה לו גם עם "עיר נמל", אחד הלהיטים הבולטים של גולן בשנים האחרונות. "הייתי שומע את הסקיצה שהקלטתי בלופים ברכב ואהבתי מאוד את איך שאני שר אותו, אבל גם פה ראיתי שאני לא מתקדם". דווקא עם השירים שהוציא בשנה האחרונה, הוא מספר, לא היה שום ספק שהם יישארו שלו: "עם 'סרט כחול' לא הייתה לי שום התלבטות, פשוט הרגשתי את זה. אותו כנ"ל עם 'שלוש כוסות מרטיני'".
אז מה יותר כיף - לכתוב, או לשיר? חן עונה בשאלה: "את מי אתה יותר אוהב, את אבא ואמא? אני חושב שאלו שני עולמות שונים שגורמים לך להרגיש דברים אחרים. יצירה זה ביטוי פנימי של מה שקורה בפנים אצלי או אצל אנשים אחרים בסביבה, ולפעמים היא סתם נועדה להרים את המצב רוח , הרגע הזה שנוצר שיר בחדר זה רגע אלוקי שלא דומה לכלום. ולעמוד על במה ולשיר עם הקהל זה רגע של חיבור אנרגיות מטורף עם אדרנלין שקשה לך להירדם אחר כך". הוא הכי אוהב, הוא מסביר, את השילוב בין השניים: "לשיר על במה שירים שאני כתבתי".
מי שעובד לצידו של חן בכתיבה והפקה הוא אופיר מלול - ובשנים האחרונות הפכו השניים, לאור ההצלחה המסחררת שלהם, לצמד מגה-עסוק, ועם ההצלחה הגיעה גם, על פי גורמים בתעשיה, עליית מחירים. "האמת שזה לא מדויק", טוען חן, "הלוואי וזה היה קרוב למציאות, רואה החשבון שלי היה שמח", הוא צוחק. "דברים פחות זוהרים ממה שהם נראים מבחוץ".
"אני יכול לומר לך שאין שבוע שלא מגיעים אלינו לסשנים באולפן יוצרים צעירים. אני לא אוהב לדבר שבח על עצמי, אז אני אגיד לך שאופיר הוא אחד האנשים עם הלב הכי גדול שיש והוא מכבד ומקשיב לכל בן אדם שפונה אליו ברמות שאין הרבה אנשים בתעשייה שעושים את זה. בלי להתייפייף, ברור שכשיש פרויקטים ודברים לעבוד עליהם אז אתה לא תמיד נגיש באותה רמה וזה טבעי וזה בסדר", הוא מסביר. אבל, הוא מסכם, "אני אחד שלעולם לא יישכח מאיפה הוא בא וצמח, וכמה קשה הדרך הזו והתחום הזה, ותמיד אהיה קשוב ופתוח לתת במה ליוצרים אחרים. זה חלק מה-DNA שלי".
