"העסקה בתנאי עבדות, השפלות ואלימות": תביעת הענק של ינאי רטפן נגד מרגול

בחודש אפריל האחרון פרסמנו כאן לראשונה כי מרגול ומנהלה האישי, ינאי רטפן, מסיימים את עבודתם המשותפת אחרי 12 שנים. מרגול טענה אז בפני mako כי הפרידה נעשתה ברוח טובה: "יש לי רק מילים טובות להגיד עליו... אבל לפעמים נגמר". תביעת ענק בסך מיליוני שקלים שהגיש כעת רטפן מלמדת כי ייתכן והיחסים בין השניים היו רחוקים מלהיות בריאים.

רטפן הגיש ביום ראשון האחרון תביעה בסך של 3 מיליון ש"ח לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בה הוא טוען כי הועסק "בתנאי עבדות" שכללו השפלות והתעללות פיזית ופוטר ללא שימוע באופן מיידי. התביעה הדרמטית של רטפן הוגשה באמצעות עורכי הדין סשה בוגטירוב והילה טיבי מוספי נגד צנעני ובנה, אסף לביא צנעני, ונגד חברת מרגול הפקות והופעות בע"מ.

על פי כתב התביעה, הקשר המקצועי בין רטפן למרגול החל באוגוסט 2011, כאשר הזמרת שהתה במעצר בית בעקבות פרשת הסחיטה באיומים שבה הייתה מעורבת עם מנהלה הקודם, אסף אטדגי. בפרשה זו הורשעה בהמשך ונגזרו עליה עבודות שירות. באותם ימים, כך נטען, התרחקו ממנה אנשי תעשיית המוזיקה, מפיקים וכלי תקשורת, ורטפן, שהחזיק אז בסוכנות אומנים עצמאית, קיבל על עצמו את ניהולה האישי ופעל לשיקום הקריירה שלה. לדבריו, בשנים הראשונות השקיע בכך מאמצים רבים כמעט ללא רווח, והסתפק בעמלה של 25%. ההסכמה בין השניים הייתה בעל פה בלבד, משום שצנעני סירבה לחתום על חוזה בטענה ש"הסכם כתוב מעיד על חוסר אמון".

רטפן מתאר בכתב התביעה כיצד היה אחראי כמעט לכל היבט בפעילותה המקצועית של צנעני. בין השאר, לטענתו, ארגן עבורה עשרות הופעות מדי שנה, טיפל במשא ומתן עם מזמיני ההופעות ובגביית התשלומים, והביא להשתתפותה בתוכניות טלוויזיה דוגמת "אקס פקטור", "הכוכב הבא לאירוויזיון" ו"תשע בריבוע". הוא גם היה מעורב בהשגת קמפיינים מסחריים עבור טמפו ובנק לאומי, פעל לקבלת השיר "פה זה לא אירופה" מדורון מדלי, קידם את תוכנית הרדיו היומית שלה ברדיו לב המדינה ויזם שיתופי פעולה עם עידן רייכל, בשיר "על הספסל שבשכונה", ועם המפיק המוזיקלי עופר ניסים.

לטענת רטפן, בנובמבר 2021 חל שינוי משמעותי באופי היחסים בין השניים. כמה חודשים קודם לכן, ביוני אותה שנה, החל לעבוד כשכיר אצל הזמר מאור אדרי. אלא שצנעני, כך הוא מספר, דרשה ממנו לבחור בין המשך ניהולה באופן בלעדי לבין סיום ההתקשרות עמה. "או שתעבוד איתי בבלעדיות ולא תנהל אומנים נוספים, או שניפרד", אמרה לו לדבריו, והוסיפה דרישה שיתלווה אליה אישית לכל הופעה, חזרה או יום צילום.

רטפן טוען כי בעקבות הדברים נאלץ לעזוב את עבודתו אצל אדרי ולוותר על משכורתו הקבועה. החל מ-1 בדצמבר 2021, לדבריו, הייתה פרנסתו תלויה לחלוטין בעבודתו עם צנעני. בשנת 2025 הגיע מחזור ההכנסות העסקי שלו מהופעותיה ל-1,157,741 שקל, ובינואר 2026 הועלה שיעור העמלה שקיבל ל-35%.

כדי לבסס את טענתו כי בפועל התקיימו בינו לבין צנעני יחסי עובד ומעסיק, מציג רטפן נתונים שהפיק מתכתובות וואטסאפ ביניהם. לפי התביעה, הוא נדרש לעבוד ב-58 שבתות, כאשר ב-51 מהן הייתה זו צנעני שפנתה אליו ראשונה, וכן ב-104 לילות בשעות שבין 22:00 ל-06:00 וב-29 ימי חול המועד. זמן המענה החציוני שלו להודעותיה היה שתי דקות, ובמקרים שבהם לא היה זמין, לטענתו, ננזף על כך. בין ההודעות המובאות בתביעה: "הנייד שלך כל הזמן תפוס" ו"אתה לא זמין כבר הרבה זמן".

לטענתו, תפקידו לא הסתכם בניהול ענייניה המקצועיים, והוא נדרש גם לשמש כנהגה הפרטי. במסגרת התביעה מוצגים לפחות 150 ימים שבהם תיאם את איסופה מביתה באזור באמצעות רכבו, בדרכם להופעות ולחזרות. במקרה אחד, כאשר חברת הסעות ביקשה 1,300 שקל עבור נסיעה ליקנעם, העירה צנעני כי המחיר גבוה לטעמה, ורטפן טוען כי בעקבות זאת נדרש לבצע את הנסיעה בעצמו. הוא מוסיף כי בשלהי 2025, כאשר צנעני הפסיקה להופיע למשך 41 ימים בשל ניתוח שעברה, נותר ללא הכנסה, שכן התחייבותו לבלעדיות מנעה ממנו לעבוד עם אומנים אחרים.

עוד נטען כי למרות הגדרתו כמנהל אישי עצמאי, לא הייתה לרטפן סמכות לקבל החלטות ללא אישורה של הזמרת. בכתב התביעה מצוינות 65 פניות שבהן ביקש את אישורה בנוגע לתמחור, לתאריכי הופעות ולהתקשרויות עם לקוחות. לטענתו, גם בנה של צנעני, אסף לביא צנעני, היה מעורב באופן שוטף בניהול החברה, אף שאינו רשום כבעל מניות או כדירקטור בה. לפי התביעה, הבן חתם בשם החברה על הסכמים ב-115 ימים שונים, והחליף עם רטפן יותר מ-5,000 הודעות בענייני עבודה.

חלק אחר של התביעה עוסק בטענותיו של רטפן להתנהגות פוגענית מצד צנעני, שכללה לדבריו גם תקיפות פיזיות. הוא מתאר שני מקרים שהתרחשו בקיץ 2025, בעת שהסיע את הזמרת בחזרה מהופעות. באחד מהם נסעו השניים בנתיבי איילון לכיוון דרום, ובאחר במנהרת בגין בתל אביב. בשני המקרים, לטענתו, צנעני החלה לצעוק עליו ובמהלך העימות נעצה את ציפורניה בזרועו בעוצמה, בזמן שנהג ברכב. כאשר מחה על התנהגותה, השיבה לו לדבריו: "אתה בוחר להתווכח איתי? אני כמו אימא שלך".

רטפן טוען גם כי נאלץ להתמודד עם יחס משפיל בנוכחות אנשי מקצוע. לדבריו, צנעני נהגה לדרוש ממנו לשאת את תיקה האישי ולהכין לה קפה שחור עם סוכרזית אחת בכל הופעה, גם לעיני הנגנים והמפיקים. הוא מתאר כיצד המשיך לטפל בענייניה המקצועיים אפילו בתקופות שבהן היה חולה. כך, בדצמבר 2025, כאשר סבל משלבקת חוגרת ומדלקת במיתרי הקול והודיע לה כי הוא "מושבת", המשיך לדבריו להסדיר הופעות והסעות ממיטת חוליו. בפברואר 2026, בעקבות שיחת טלפון שבה לטענתו צעקה עליו בשל חשבונית בסך 2,000 שקל, שלח לה הודעה: "את צורחת עליי בלי הכרה ובלי סיבה, חודשים אני לא מתפרנס".

לדברי רטפן, במהלך 14 שנות עבודתם המשותפת נדרש פעם אחר פעם לספק הסברים לא נכונים בשמה של צנעני למפיקים, ללקוחות ולאנשי תקשורת, בעיקר כאשר ביקשה לבטל התחייבויות. לטענתו, הפך למעשה ל"פה של מרגול" ונשא באחריות להסתרת הסיבות האמיתיות לביטולים.

אחד האירועים המתוארים בתביעה התרחש ביוני 2022, כאשר צנעני הייתה אמורה להשתתף בחגיגת יום ההולדת של בר רפאלי בחוות רונית. רטפן מספר כי הגיע לאסוף את הזמרת וגילה שהיא נמצאת במצב שלא מאפשר לה להופיע, מסיבה שלטענתו לא הייתה רפואית. השניים נסעו עד לפתח מתחם האירוע, אך לא נכנסו אליו. לטענתו, הוא נאלץ למסור גרסה לא נכונה לבר רפאלי, לאמה ציפי ולנגנים שכבר הגיעו למקום, והדבר פגע במוניטין שלו.

מקרה נוסף התרחש, לפי התביעה, באוקטובר 2023, לאחר פרוץ המלחמה. רטפן מספר כי פנו אליו מבית החולים שיבא בבקשה לתאם ביקור של צנעני אצל חייל שנפצע קשה ואיבד את ידו. לדבריו, הזמרת ביקשה ממנו להתחמק מפניות להתנדבות, ולכן מסר לאנשי בית החולים שהיא שוהה "בצפון", אף שלטענתו לא היה זה המצב.

על פי התביעה, הקרע הסופי בין השניים התרחש ב-9 באפריל 2026. באותו יום הודיע רטפן לצנעני כי הופעת האורח שתוכננה לה לצד דודו טסה בפסטיבל הגיטרה באילת, וכן שתי הופעות שנקבעו לערב יום העצמאות, יתקיימו כמתוכנן בעקבות הפסקת האש והחזרה לשגרה. אלא שצנעני לא השיבה להודעתו.

במקום זאת, לטענתו, פנתה אליו חברתה של הזמרת, עורכת הדין שני אילוז, והודיעה לו כי צנעני מאושפזת בבית חולים ואינה מתכוונת להופיע באילת, אף שהופעותיה ביום העצמאות לא בוטלו. בתביעה נטען גם כי צנעני נהגה לדבר בגנותה של אילוז מאחורי גבה, ואף סיכלה הופעת תמיכה בה במהלך התמודדותה לראשות עיריית טבריה ב-2023.

רטפן מספר כי מאחר שלא קיבל כל מסמך רפואי המאשר את אשפוזה של צנעני, החליט שלא למסור בעצמו את הודעת הביטול למפיקי הפסטיבל ולדודו טסה. לטענתו, זו הייתה הפעם הראשונה שבה סירב למסור בשמה הסבר שלא היה יכול לאמת, וביקש שהזמרת תודיע על הביטול ישירות. אילוז השיבה לו כי צנעני "מתביישת" לשוחח עמו, והוא כתב בתגובה: "שני נשמה אני בחוץ", בהתייחס לאחריות למסירת ההודעה, והעביר לה את מספרי הטלפון של הגורמים הרלוונטיים.

לדברי רטפן, מאותה נקודה הפסיקה צנעני לתקשר עמו לחלוטין. מספר הטלפון שלו הוסר מהאתר הרשמי שלה והוחלף במספר של משרד הבוקינג כספית. כעבור כ-20 ימים, כך לטענתו, נודע לו לראשונה על סיום העסקתו דרך חשיפת mako.

רטפן טוען כי בעקבות סיום ההתקשרות איבד את מקור פרנסתו היחיד, וכי צנעני והנתבעים האחרים נמנעו מלשלם לו עמלות עבור הופעות שסגר לפני ניתוק היחסים. לטענתו, הסכום המגיע לו בגין הופעות אלה עומד על 337,700 שקל. הוא מוסיף כי עורך הדין מטעם הנתבעים הכיר בכתב בזכאותו לעמלה בשיעור של 35%, ואף העביר פירוט של עשר הופעות שכבר התקיימו, שבגינן חושבה עמלה כוללת של 213,474 שקל. ביחס לסכום זה מבקש רטפן מבית המשפט לתת פסק דין חלקי באופן מיידי.

מנגד, על פי התביעה, עורכי דינה של צנעני טענו בהתכתבויות בין הצדדים כי רטפן הוא שהחליט להפסיק את עבודתו עמה, ואף ייחסו לו ניסיון "לסחוט ממרשתי כספים" באמצעות דרישות התשלום שהעלה.

מעבר לעמלות שלטענתו לא שולמו, דורש רטפן סכום של 2,512,206 שקל בגין זכויות המגיעות לו, לשיטתו, מכוח יחסי עובד ומעסיק. סכום זה כולל, בין היתר, 420,483 שקל כפיצויי פיטורים, 578,868 שקל כפיצוי על פיטורים ללא שימוע, 498,564 שקל עבור שעות נוספות ו-327,977 שקל בגין הפרשות לפנסיה. נוסף על כך הוא דורש 120 אלף שקל כפיצוי על עוגמת נפש ו-100 אלף שקל נוספים בגין אי-ההכרה במעמדו כעובד.

טרם הוגש כתב הגנה בתיק.