"לצאת נגד המדינה שלך זה לא רק מחאה - זה לירוק לכולנו בפנים"

בשבועות האחרונים הסצנה האלקטרונית חווה משהו שהיא לא הכירה - סוג של מתקפה מבית. שלושה דיג'ייז ישראלים שחיים כיום בגרמניה - יונטי (Yonti), רוי פרז (Roi Perez) ופרטוק (אביחי פרטוק) - הצטרפו לחרם על ישראל וקוראים לאחרים להחרים אותה. בעמודים שלהם מופיעים פוסטים שקוראים לחרם על ישראל ומתנערים בגלוי מ"הזהות הציונית". לא ביקורת על ממשלה - אלא על המדינה שבה צמחו.

קדוש, מפיק ודיג'יי ישראלי שמנגן ברחבי העולם, ספציפית גם בגרמניה, הוא קול פעיל בניסיון למנוע מכאלה שקוראים לחרם על ישראל להופיע כאן. "בשלב מסוים הם בוודאות ירצו לחזור לנגן כאן, לא בטוח שנרצה אותם", הוא אומר בשיחה עם mako. "צריך לזכור מה קרה בפורים האחרון עם TV Out. אחד מהם אמר דברים הרבה פחות חמורים - ובסוף ביטלו אותו. זה מה שיקרה גם איתם. ברגע שזה יעבור - הם יבקשו לחזור ולא בטוח שהסצנה המקומית תפתח להם את הדלת".

מה אתה חושב שהוביל למהלך כל כך קיצוני מצדם?
"האמת? הלב שלי כן יוצא אליהם. הם נמצאים בסביבה שהיא מאוד קיצונית פוליטית, סביבה אולטרה-שמאלנית שמצפה ממך לא רק להיות חלק ממוזיקה - אלא גם להחזיק עמדה פוליטית ברורה. צריך להבין שהם נמצאים בלחץ חברתי כבד, אבל הדרך שהם בחרו להתמודד איתו עושה לנו נזק שלא בטוח שאפשר לתקן".

קדוש מזכיר שלמרות הרעש - לא מדובר בכוכבי ענק: "מדובר בסך הכל בדיג׳ייז נישתיים שמתקלטים בשכר לא גבוה בכלל, הכעס שלי הוא שבשביל זה הם זורקים את כולנו מתחת לגלגלים".

"לצאת נגד המדינה שלך, נגד המקום שבו גדלת - זה לא רק מחאה, זה לירוק לכולנו בפנים", הוא מסביר. "זה לעודד שנאה כלפי ישראלים שעובדים בעולם ואני רואה את זה בשטח - זה מייצר אנטישמיות בפועל".

יש אנשים שיגידו שזה לגיטימי לבקר את הפעולות של ישראל במלחמה.
"זה באמת לגיטימי. אני בעצמי מבקר את הממשלה שלי לא מעט. הבעיה היא שזו לא קריאה נגד הממשלה, זו קריאה נגד הציונות עצמה. זה למחוק את הזכות שלנו להיות אמנים ישראלים לגיטימיים בעולם. תסתכל מי עושה להם לייק - דיקסון ומייקל מאייר. אלה לא סתם דיג'ייז. אני החתמתי קטעים בלייבל של דיקסון, מייקל מאייר ניגן במסיבה שלי בארץ. כשהם מחזקים פוסטים נגד ישראל - הם בעצם הופכים אותנו לסיכון פוליטי. ויכול להיות ששמות כאלה לא יחזרו לנגן פה בשנים הקרובות".

לצד הביקורת, קדוש מדגיש תופעה הפוכה - כזו שאולי לא מקבלת כותרות, אבל כן קורית מתחת לפני השטח: "דווקא עכשיו יש גל מאוד חזק של עניין באומנים ישראלים. כמעט בכל מקום שאני מנגן בו - יש דיג'יי ישראלי שניגן לפניי או אחרי. פרומוטרים אומרים לי בפנים: הישראלים הם האמנים הכי חמים כרגע. תל אביב מחזיקה כבר יותר משנתיים רק עם דיג'ייז מקומיים. זה הישג שאסור לזלזל בו. הרבה מדינות היו קורסות בלי אמנים מחו"ל. אנחנו שרדנו עם כחול-לבן - והרבה מקומות בעולם מסתכלים על זה כמופת".

ובניגוד למי שמתביישים בזהותם - הוא מבהיר: "כשאני מנגן בחו"ל - המטרה שלי היא לייצג את ישראל בכבוד. לא לעשות רעש פוליטי. מוזיקה אמורה לחבר בין אנשים, לא לעורר את הזהויות שלהם. מה שהם עושים - זה בדיוק הפוך ממה שהסצנה הזאת נועדה להיות".