מאור בוזגלו רגיל לקהלים גדולים - אבל הבחירה בתור הדיג'יי של ישראל תפסה אותו מופתע. "זה ממש לא מובן מאליו", הוא מספר בראיון ל-mako, ומבטיח: "אני משקיע בזה בדיוק כמו שהשקעתי בכדורגל"
מאור בוזגלו כבר רגיל לקהל. במשך שנים הוא עלה לאצטדיוני כדורגל מלאים, חי תחת כותרות, ביקורות ורעש בלתי פוסק סביב השם שלו. אבל דווקא עכשיו, אחרי שכבר הספיק לפרוש מכדורגל ולעבור לקריירה חדשה לגמרי בעולם חיי הלילה והמוזיקה, הוא מודה שיש רגעים שגם אותו מצליחים להפתיע.
הזכייה במצעד "הדיג'ייז של ישראל 2026" ב-mako הצליחה להפתיע אפילו אותו. עבור מי שכבר חווה קריירה ארוכה מול עשרות אלפי אנשים, רגע ההכרזה על המקום הראשון הרגיש אחרת לגמרי. "אני בן אדם שמאוד קשה לרגש אותו ולהפתיע אותו, וזה באמת, אחרי כמה וכמה שנים מאז שפרשתי, אני באמת לא מוצא את המילים. זאת גאווה עצומה. אני לא יודע למי להודות. תודה רבה לכל מי שהצביע, זה ממש לא מובן מאליו", הוא אומר בשיחה עם mako ומוסיף: "דווקא עכשיו, אחרי שאני בנשימה אחת עם כל כך הרבה אמנים גדולים ומוכשרים ומדהימים, חובת ההוכחה עוד יותר עליי".
הדרך לשם, לפחות מבחינתו, ממש לא הייתה מובנת מאליה. מהרגע שנכנס לעולם המוזיקה היו לא מעט אנשים שהרימו גבה. חלק הסתכלו עליו כעל עוד סלב שמחפש תחביב חדש אחרי הפרישה, אחרים ראו בזה גימיק רגעי שיעלם מהר כמו שהגיע. בוזגלו מודע לזה גם היום. "אם לפני הרימו גבה, אז עכשיו אחריי הזכייה ירימו שתי גבות", הוא צוחק. "להיות לצד אומנים שנמצאים עשרים שנה בתעשייה ולהיות מקום ראשון זה לא דבר של מה בכך. מצד אחד אני מאוד מאוד מתרגש, מצד שני מאוד מובך, אבל זה כיף גדול להיות חלק מזה".
גם היום הוא לא מנסה להציג את עצמו כמי שהגיע לעולם הזה בצורה טבעית לחלוטין. להפך. "אני בטוח שבהתחלה הסתכלו עליי כעוף מוזר, כאיזה גימיק או משהו טרנדי שיחלוף עם הזמן, מעבר לזה שהוכחתי להם, אני חושב שהוכחתי לעצמי שזה באמת משהו שאני רוצה לעסוק בו, ורוצה לעשות אותו הכי טוב שאפשר. אני לא יודע לעשות דברים חצי. או שאני לוקח את זה הכי מקצועי ועם המשמעת הכי גדולה כדי להשתפר - או שלא".
פרסומת
בשיחה עם כדורגלן העבר, קשה לפספס עד כמה הוא מתייחס לעולם הדיג'יינג כמעט כמו לעוד קריירת ספורט מקצוענית. מבחינתו, החיבור בין שני העולמות אפילו די טבעי. "אני תמיד מנסה להקביל בין העולמות של הכדורגל והמוזיקה", הוא אומר. "הווליומים מאוד מאוד דומים. בסוף אנחנו צריכים להופיע מול קהל, והקהל מצביע ברגליים, בידיים ובאוזניים". לדבריו, גם כאן - בדיוק כמו על המגרש - אי אפשר לזייף לאורך זמן. "כשאתה עושה את מה שאתה אוהב, רואים את זה".
את אותן ביקורות שליוו אותו במשך שנים בכדורגל הוא פגש גם בעולם חיי הלילה, אבל מבחינתו זה כבר חלק בלתי נפרד מהדרך. "גם בכדורגל היו ביקורות מדי שבוע", הוא אומר. "אני מאוד מרוכז במה שאני עושה, אני משקיע המון שעות ושילמתי שכר לימוד גדול מאוד. בסוף ההתמדה והמחויבות זה משהו שסולל דרך, אי אפשר להתעלם מזה. יכול להיות שבגלל נקודת הפתיחה שלי והפופולריות קיבלתי הופעות בתחילת הדרך, אבל בסוף המוזיקה מנצחת".
היום, כשהוא כבר מופיע באופן קבוע ומחזיק אולפן ביתי חדש שבו הוא מבלה לדבריו המון שעות, בוזגלו מספר שהתאהב בעולם הזה הרבה יותר ממה שציפה. "אני מארח פה המון אמנים, זה מביא לי סיפוק מאוד גדול. בהתחלה היו לי הרבה חרדות. היה לי מאוד קשה, מאוד מאתגר". עם הזמן, כך לדבריו, הוא הצליח לפתח לעצמו שיטות להרגיע את הלחץ ולהגיע משוחרר יותר להופעות - שוב, בדיוק כמו בכדורגל.
גם המעבר לעולם שחי בעיקר בלילות ובסופי שבוע חייב לא מעט התאמות בתוך הבית. בוזגלו מספר שאשתו, מירן, הייתה חלק בלתי נפרד מהדרך מהרגע הראשון - גם אם עבורה מדובר בעולם חדש לגמרי. "מירן חווה את כל העולם הזה דרכי. זה די חדש לה. כמובן שהיא נתנה את ברכת הדרך, כי אם זה לא היה קורה מהצד שלה, סביר להניח שלא הייתי מתקדם לשום מקום".
פרסומת
לדבריו, מאחורי חיי הלילה, ההופעות והנסיעות מסתתרת גם הקרבה משפחתית לא קטנה. "צריך להגיד לה גם כל הכבוד ותודה על ההקרבה, כי זאת חתיכת הקרבה", הוא אומר. "אבל פיתויים תמיד היו לי, גם בכדורגל. אז ככה שאני יודע שיש לי עמוד שדרה, אני יודע מה יש לי להפסיד".
למרות ההופעות והשעות הלא שגרתיות, בוזגלו מדגיש שהוא עדיין רואה בעצמו קודם כל איש משפחה. "השילוב בין העולמות, להיות איש משפחה ולהיות אחד שעובד בלילות, זה שעות לא שעות ויש לך מחויבויות. אני אבא במשרה מלאה. גם אם אני חוזר בשש בבוקר, אני יודע שבעשרה לשבע אני מתעורר ולוקח את הילדים לבית ספר. אני יודע בדיוק את המקום שלי, והסביבה שלי היא הדבר הכי מדהים שנותן לי המון כוח".
אחד הדברים שעליהם הוא לא מוכן להתפשר הוא שבתות. בזמן שאצל רוב הדיג׳ייז שישי הוא יום עבודה מרכזי, בוזגלו החליט להציב גבול ברור. "כמו שהמשפחה מקריבה כדי שאני אעשה את מה שאני אוהב בצורה שאני הכי רוצה אותה, אז גם הצד שלי - אני חייב לבוא ולתת קצת. במקרה של השבתות, זה משהו שהטלתי עליו וטו. אשתי יותר מתחזקת, שומרת שבת ואנחנו בלי טלפונים, אז מבחינתי שבת זה של המשפחה".
פרסומת
גם בכל מה שקשור לסרטונים והתגובות שמגיעים מהרשתות החברתיות, בוזגלו אומר שהבית שלו נשאר יציב. "ברגע שיש לך אישה שיודעת את המקום שלה, שהיא מספר אחת, אז ברגע שהאמון קיים שום דבר לא יכול לפגוע בזה. היא מכירה אותי הכי טוב, סומכת עליי בעיניים עצומות ויודעת שזה חלק מהמשחק". לדבריו, חלק גדול מאותם סרטונים ויראליים בכלל יוצאים בצורה מחושבת. "את רוב הסרטונים הפרובוקטיביים, כביכול, אנחנו מפיצים בעצמנו. צריך פשוט לדעת לעשות את זה נכון, בלי לפגוע באף אחד".
גם היום, אחרי הזכייה וההצלחה, בוזגלו נשמע רחוק מאוד ממקום של נוחות. מבחינתו, תמיד יש עוד מה ללמוד. "העולם הזה הוא פשוט עצום, יש המון דברים שאפשר להשתפר בהם. כמו שהייתי עושה סקאוטינג בתור שחקן כדורגל, אז כשאני מסיים הופעה אני מגיע הביתה וחושב מה עשיתי לא נכון, איפה אני יכול להשתפר והאם קראתי את הקהל כמו שצריך. אם פעם אחת ההופעה לא הייתה טובה, אני קצת מרגיש מדוכדך, אבל זה חלק מההתפתחות".
לצד הזכייה, הדיג'יי המצליח כבר מסתכל קדימה ונשמע רחוק מאוד ממישהו שמתייחס לזה כרגע כשיא חד-פעמי. בשישי האחרון יצא טראק חדש שלו, ובהמשך יגיע טראק נוסף במגה-לייבל Cavo Paradiso - לצד שיתוף פעולה נוסף עם שם עולמי גדול שעדיין לא ניתן לחשוף וגם לייבל משלו שהשיק העונה לשם Backstage. "יש המון דברים בדרך", הוא אומר. "אפילו אני לא ציפיתי שההתקדמות שלי תהיה בצעדי ענק".
פרסומת
כששואלים אותו עם אילו אמנים היה רוצה לשתף פעולה בעתיד, הוא מנסה להיזהר ולא לפספס אף שם. "יש כל כך הרבה", הוא אומר. "סקאזי יכול להיות רלוונטי, אומניה, דרקו, אדם טן ומיטה גאמי - כולם אמנים גדולים ממש". אבל לצד החיבורים המקומיים, הראש שלו כבר מסתכל גם החוצה. "אני גם חושב ברמה הבינלאומית: הייתי רוצה לשתף פעולה עם אדריאטיק, הוגל ואומנים כאלה". הצעד הראשון לשם כבר מתחיל לקרות - בקרוב הוא צפוי להופיע בליינאפ של הוגל בלימסול, אחד השמות החמים בעולם כיום.
למרות ההתקדמות, בוזגלו מודה שקריירה בינלאומית בכלל לא הייתה בתכנון כשהתחיל לתקלט. "זו לא הייתה המטרה בהתחלה. רציתי ליהנות ממה שאני עושה ולראות שזה מתאים לי, שזה יהיה תחביב. לא חשבתי שאחרי כמה שנים אני אגיד שזה מה שאני רוצה לעשות בצורה הכי מקצועית שיש".
מבחינתו, הדרך שעבר הייתה הרבה יותר הדרגתית ממה שנדמה מבחוץ. "עברתי תהליך. זה לא קרה בין לילה, וזה לא כמו איך שזה נראה בגלל השם שלי. כן, יש דלתות שנפתחו בגלל מי שאני, אבל אי אפשר לזייף תחושות ורגשות. בסוף, כשהביקוש עולה, אתה צריך לספק משהו - אחרת זה לא היה מחזיק אפילו דקה".
אלא שעם כל הרצון להתרחב לחו"ל, בוזגלו אומר שהמחיר האישי של קריירה בינלאומית הוא משהו שהוא עדיין בוחן בזהירות. "חד משמעית צריך להקריב יותר ואלה שיחות שאני עובר עם אשתי והן לא פשוטות". לדבריו, כבר ארבע שנים שהוא מוותר על טור בארצות הברית בגלל המשפחה. "אני לא יכול לבוא ולעזוב לחודש את הבית. אני לא חושב שמישהו רודף אחריי עם גרזן ושאני חייב לעשות משהו מהר, וזה גם היתרון שלי. אני בקצב שלי. אם אני רוצה לעשות קפיצת מדרגה - אני עושה אותה, ואם פחות מתאים לי אז אני לוקח צעד אחורה". דבר אחד מבחינתו כבר ברור לגמרי: "זה כרגע אצלי מעל הכול - קמפיינים, טלוויזיה והכול. אני גאה להיות די.ג'יי, ואני עושה את זה ברמת ההשקעה בדיוק כמו שהייתי שחקן כדורגל".
פרסומת
מי הדיג'ייז הכי טובים בישראל?
למצעד הדיג׳ייז של ישראל 2026 הצביעו עשרות אלפי אנשים. את הפסגה, כאמור, כבש מאור בוזגלו, שהדיח את אשר סוויסה (סקאזי) אחרי שנתיים בפסגה, והסתפק הפעם במקום השני והמכובד. את החמישייה הראשונה סוגרים צמד הטראנס הידוע ויני ויצ'י, זהבי - אחד מפריצות השנה שהשתתתף השנה בתחרות בפעם הראשונה והגיע למקום הרביעי, והדיג'יי שהפך כבר מזמן לאגדה בקהילה הגאה והרבה מחוצה לה: עופר ניסים.
את המקומות הבאים תופסים שלושה מהאומנים המובילים בסצנת הטראנס: אינפקטד מאשרום (6) ועוד צמד ותיק: אסטרל פרוג'קשן (7), ואחריהם דרוויש (8). דרקו, שחווה את השנה הגדולה בקריירה שלו הגיע למקום ה-9 ומיד אחריו עוד שם בולט בטראנס: אסטריקס.
את העשירייה השנייה פותח אדם טן במקום ה-11, שמקדים בשלושה מקומות את חברו לצמד מיטה גאמי (14). ג׳וזי, שכבר יותר משנתיים לא ניגן בישראל הגיע למקום ה-12 ודקל, אחד השמות הכי לוהטים בסצנת הטראנס, למקום ה-13. נויה אסרף מתברגת כאישה הגבוהה ברשימה במקום ה-15 - ארבעה מקומות מעל נויה ציקורל (19). את שאר המקומות בעשרים הראשונים תופסים אומני טראנס: ניו בורן (16), רייזינג דאסט (17), קפטן הוק (18), יהל (19) ופטרה (20).
מצאתם טעות לשון?