הלב כואב והעיניים מלאות דמעות, אבל סיפורי הזוועה מאותו יום שבת ב-7 באוקטובר ממשיכים לזרום, וספק אם יעצרו בקרוב. עם כל גופה שנמצאת או נעדר שמוכרז רשמית כנרצח, עולים סיפורים אנושיים של גבורה, של אהבה, של אדם שיחסר לכל אוהביו. כאלה הם גם אריק ורות פרץ, אב ובתו. הוא היה בן 58, היא בת 17. היא חיה עם שיתוק מוחין ומרותקת לכיסא גלגלים, והוא לקח אותה לכל מסיבה שרק אפשר, בארץ ובעולם, דואג שתוכל לרקוד ולהשתחרר. אמש, לאחר קרוב לשבועיים של חוסר ודאות, אותרו גופותיהם - אולם ממשפחתם נמסר כי אין זיהוי ודאי של רות, ולכן הם נאחזים עדיין בתקווה מסוימת שאולי היא תימצא.

אחד ההרכבים המובילים בסצנת הטראנס בישראל ובעולם הוא אסטרל פרוג'קשן - שם שמוכר גם לאנשים מחוץ למעגל הפנימי של הטראנס, צמד מפיקים שהיו חלק מהז'אנר עוד מימיו הראשונים כשרק נוצר. אבי ניסים, חצי מההרכב, מספר בשיחה ל-mako על האב ובתו, הצמד הכה מיוחד ואוהב שדאג להגיע לכל מסיבה. "אריק גיבור ישראל, האבא הכי נפלא בעולם", העיד עליו ניסים, שפגש אותם באינספור מסיבות. "הוא הקדיש את חייו בהתמסרות טוטאלית למען בתו האהובה רות. רות הוכיחה לכולם שאפשר לחגוג את החיים גם עם מוגבלות מוחלטת, הם לא ויתרו על אף מסיבה", משחזר היוצר. "רות הייתה מסתובבת במעגלים סביב עצמה עם הכסא גלגלים והתמסרה למוסיקה, הייתי צופה בה מהצד בהשתאות ובהתרגשות".

רות ואביה לא הסתפקו רק במסיבות מקומיות - וטסו גם להפקות בחו"ל, עם כל ההתאמות הנדרשות: "זה אומר טיסות עם תנאים מורכבים וכל האופרציה", מסביר ניסים, "אריק דאג שיהיו תנאים מונגשים, דיבר עם ההפקות ולא ויתר, וההפקות מילאו את הדרישות. יש רחבה לכולם, יש עמדה לתקליטנים ויש רחבה פרטית לרות עם הנגשה אישית. הוא דאג שכל זה יקרה עבור הבת שלו. אריק היה האבא המושלם", ניסים מספר. בדף הפייסבוק של אסטרל פרוג'קשן פרסם אבי תמונה עם האב ובתו, ולנו הוא מספר: "בכל פעם דאגנו להצטלם איתם. אם במקרה הייתי שוכח לשלוח לו את התמונה יום למחרת, הייתי מקבל ממנו הודעה. יהי זכרו של אריק ברוך, ומי ייתן ורות תמצא במהרה", סיכם.

בשבועות האחרונים היה הצמד פעיל במיוחד ברשתות בניסיון להעביר למעריצים שלהם - שמגיעים מכל העולם - את גודל הזוועות שהתרחשו בישראל. סרטונים רבים עם תיעוד הטבח ברעים עלו בדף הפייסבוק שלהם, וזכו לתגובות סימפתיות רבות ממעריצים שאינם ישראלים. "רק לפני שבוע קיבלתי מייל ממעריץ שלנו מאיראן שכתב לי בדמעות כמה שהוא משתתף בצערנו. נכנסתי לפרופיל שלו לבדוק שזה לא סתם דיבורים ונוכחתי לדעת שהוא מפרסם נון סטופ פוסטים בעד מדינת ישראל כבר עשור", הוא מספר.

למרות הזוועות, והאובדן, מנסה ניסים לשמור גם על מידה מסוימת של אופטימיות: "האויבים המרושעים שלנו לא יקבלו שום סיפוק בהשתקת השמחה שיש לעם הזה", אמר. "לא סתם אומרים שהקהל הישראלי הוא הקהל הכי אנרגטי הכי נותן בראש והכי לא רואה בעיניים. כרגע אנחנו מתאבלים על מות חברינו ואין מקום למסיבות, אבל תהיו בטוחים שבתום המלחמה נחזור ובגדול".