המפיק המוזיקלי של קונצרט הנובה: "קיוויתי בכל הלב שלא נגיע למצב הזה"

איתן רייטר (42) הוא אחד האומנים הישראלים הוותיקים והמוערכים בסצנה האלקטרונית. כחצי מהצמד האגדי Loud, הוא חרש במות ברחבי העולם והפך לשם בולט בסצנת הטראנס הבינלאומית וזכה להצלחה גם כאומן עצמאי עם הפרויקט Out of Orbit. לצד זה, הוא יוצר גם מוזיקת טכנו, מלחין פסקולים ועוסק בהפקה לאומנים שונים.

אבל דומה שבשנתיים האחרונות, ובעקבות אירועי 7 באוקטובר, הקריירה של רייטר קיבלה תפנית חדה. הוא מצא את עצמו מעורב ביוזמה מוזיקלית יוצאת דופן: קונצרט הנובה בפארק הירקון, מופע חוצה-ז'אנרים שאיחד על במה אחת את כוכבי המוזיקה הישראלית עם אומני הטראנס הגדולים, לערב של זיכרון וריפוי.

רייטר שימש כמפיק המוזיקלי של המופע המרגש, שהתקיים ביוני שעבר בפארק הירקון תחת הכותרת "Nova Healing Concert". עבור אומן אלקטרוני שרגיל לכוון לקריירה בינלאומית, החיבור הפתאומי לשורשים המקומיים היה מפתיע. "אף פעם לא היה לי ממש חיבור למוזיקה ישראלית כמאזין, ולא חשבתי שאתעסק במוזיקה ישראלית", מודה רייטר בשיחה עם mako. "תמיד הייתי בראש של לנגן בחו״ל כמה שיותר, להיחשף בכל העולם - להגיע לניו זילנד, לסין, אפילו למקומות שאין בהם סצנה אלקטרונית. זו הייתה המשנה שלי".

אבל בעקבות האסון, משהו השתנה. "פתאום, אחרי השביעי באוקטובר, מצאתי את עצמי עם דגל ישראל תלוי באולפן", הוא מתאר. "יותר ויותר התחברתי לכאן, ומשהו קרה מוזיקלית". אותו "משהו" הוליד רעיון: לשלב בין עולמות שנראו פעם רחוקים - הטראנס והמורשת המוזיקלית הישראלית.

הרעיון למופע המיוחד נולד באופן טבעי מתוך הכאוס שאחרי השבת השחורה. "סאסי (עומרי סאסי, מהמפיקים של פסטיבל נובה) אמר לי: 'אני חייב לעשות אירוע לנובה, חייב להיות פה ניצחון - להראות שאנחנו שוב על הרגליים'. הוא רצה להביא את כל אומני הרוק וכל אומני הטראנס", מספר רייטר. "ואז אמרתי לו: למה לא לעשות את זה ביחד? שכולם יופיעו במשולב. פתאום השמעתי לו כמה דברים שעשיתי - שילובים אלקטרוניים עם שירים בעברית - וראיתי שנופל לו האסימון. הוא אומר לי, 'מה, אפשר את זה? זהו, אני מביא את כולם, זה קורה!'"

כדי להרים ערב בסדר גודל כזה, רייטר יודע שצריך תשתית חזקה. המפיק הוותיק פילוני (דני קרק) הצטרף לצוות: "פילוני אמר: 'אם עושים את זה - ניצור צוות נגנים שכל האומנים בארץ ירצו לנגן איתם, נביא את הנגנים הכי טובים'", נזכר רייטר.

התוצאה הייתה אירוע נדיר בנוף המקומי, גם מבחינה מוזיקלית וגם רגשית. "כל הדבר הזה נולד מהאמת", אומר רייטר בכנות. "זה היה סוג של ריפוי - ריפוי גם לי באופן אישי בתוך כל ההתהליך הארוך הזה, ואני מקווה שגם בשביל הרבה אנשים שהיו שם בקהל". ואכן, קשה למצוא אדם שהיה בפארק הירקון באותו ערב ויצא משם כשהוא אדיש.

אחד מהרגעים האלה היה כשברי סחרוף ביצע על הבמה את השיר "בואי הביתה". "לא הבנתי למה כולם פתאום בהלם, כי אני רואה את הקהל מהבמה", מספר רייטר. "פתאום קלטתי שהם מקרינים על המסכים את הפנים של החטופים - שכל מי שעדיין צריך לבוא הביתה. אני לא יכול לדמיין בכלל מה עובר לבן אדם בראש בסיטואציה הזאת - מצד אחד אתה רוקד, ומצד שני רואה את התמונות האלה".

עם הצלחת המופע הראשון, רייטר וצוות נובה החלו לעבוד על מהדורה נוספת של האירוע, שנועדה להתקיים ביוני - אך נדחתה לאוגוסט בשל המלחמה עם איראן. "אני חושב שהשנה אנחנו כבר יותר מקצועיים, גם בהתנהלות וגם מוזיקלית", הוא אומר. "זה קצת ז'אנר חדש כזה שיצרנו, ואנחנו לאט לאט מפצחים אותו - לומדים איך לגשת לכל שיר ולכל חיבור. יש פה שילובים שלא ראינו בעבר, וזה נורא מרגש".

גם השנה צפויות הפתעות וחיבורים בין סגנונות שונים במוזיקה הישראלית, מרוק ומטאל ועד טראנס ומוזיקה מזרחית - כולם תחת אותה מטרייה של סאונד אלקטרוני מאחד.  לצד ההתלהבות, יש גם כובד ראש. המציאות שממנה צמחה היוזמה עדיין איתנו, וכשנה אחרי עדיין יש משפחות (ועם שלם מאחוריהם) שממתינות לשוב יקיריהן. "קיוויתי בכל הלב שלא נגיע למצב כזה שעדיין יהיו לנו אנשים בגיהום שם. באמת. כולנו קיווינו. זה לא נתפס".

מה שמחזיק את רייטר הוא ההבנה שהמוזיקה שלו, בפעם הראשונה בחייו, משמשת ממש ככלי ריפוי לציבור שלם. "עד לאוקטובר הייתי די ציני", הוא מודה. "כשאתה 20 שנה בתעשייה, אתה מאבד קצת מהתמימות. אבל היום אני באמת מאמין שלמוזיקה יש את היכולת לאחות שברים", הוא אומר בהתרגשות. "באמת שאני מאמין לזה - הרגשתי את זה על בשרי".

יחד עם האמונה הזו, הוא נושא גם תחושת אחריות כבדה. "עם כל היופי שבחיבורים המוזיקליים האלו, צריך לזכור שהכל קרה בעקבות הדבר הכי נוראי שאי פעם קרה פה", הוא משתף בכאב. "זה כל הזמן יושב לי בראש. אני לא מקל בזה ראש לרגע. בעצם, זה מדרבן אותי - זו הסיבה שאני משקיע בזה את כל הלב".

רייטר מדגיש שהמופע נועד בראש ובראשונה לתרומה למי שנפגעו, ולא כדי לייצר רווח. "אנשים אולי שוכחים, אבל בסוף המטרה של כל הדבר הזה היא תרומה", הוא אומר. "המדינה לצערי לא נותנת כלום, אז אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים".במקביל לפרויקט נובה, רייטר לא זונח את שאר עיסוקיו המוזיקליים. הוא מפלרטט עם פרויקטים הטכנו והטראנס שלו. "לאט לאט הדברים מתחילים להתקרב", הוא צוחק. "אני ממש רוצה להגיע למצב שעוד שנה-שנתיים זה כבר זניח - שזו אותה מוזיקה, בין אם זה 130 BPM טיפה למעלה או טיפה למטה, לא משנה".

כמו רבים מאמני ההפקה הבכירים, גם רייטר עוסק לעיתים בהפקה עבור אחרים – ואף תרם את ידו לכמה להיטי רחבות גדולים (שאת זהותם הוא כמובן לא יכול לחשוף).עם זאת, לדבריו הוא עושה זאת במשורה. "אני לא מרבה לעשות את זה", הוא אומר. "רק אם אני מרגיש שיש לי מה ללמוד מזה עכשיו, או שאוכל לעזור למישהו שבאמת אכפת לי ממנו".

אחרי שנה אינטנסיבית כל כך, רייטר שוקל כעת לקחת צעד אחורה מהמירוץ ולהקדיש זמן להתחדשות יצירתית. "כשיש פרויקטים כבדים כמו נובה, עם המון המון עבודה סביבם, אתה מרגיש לפעמים שקצת הלכת לאיבוד בתוך זה", הוא מודה. "תמיד חשוב לי לתת 100%, אפילו 150%, גם בהופעות. וכדי להמשיך לעשות את זה, אני צריך לחזור קצת לבייסיק שלי - להבין מה הצעד הבא".

הוא מדגיש שלא מדובר בפרישה אלא בהפוגה למטרת "טעינה מחדש". "אני לא רוצה להיות על אוטומט", הוא אומר. "אני רוצה להמשיך לחדש לעצמי, להמשיך ליהנות. בסוף, אי אפשר רק להוציא ולהוציא. אמן חייב גם אינפוט, השראה - אחרת אין לך על מה לכתוב, והסיפורים מתחילים לאבד משמעות".

זו לא הפעם הראשונה שרייטר בוחר לעצור ברגע של שיא. גם ההחלטה שלו לפני כמה שנים להפסיק את פעילות Loud בשיא ההצלחה התקבלה בהרמת גבה בתעשייה, אבל בדיעבד התבררה כברכה. "הכל היה מאוד טבעי", הוא משחזר. "תמיד יכולנו לחזור, ותמיד אפשר לחזור - ואם כבר, היום ההצעות שאנחנו מקבלים עוד יותר רציניות".

לדבריו, החוויה ההיא לימדה אותו שיעור גדול בצורך בתקשורת. "היו דברים שהפריעו לי ולא ידעתי איך לתקשר, ואז הם הצטברו והובילו לצעד דרסטי", הוא משתף. "אני לא מצטער על כלום, למדתי מזה. אני מקווה שהיום אני יודע לתקשר יותר טוב".

ואכן, עצם זה שהוא ושותפו קובי טולדנו (הצלע השנייה ב-Loud) שבים ועולים יחד לבמות מדי פעם – "זה קרה לא מזמן אפילו בברזיל", הוא אומר – מוכיח עבורו שההפסקה ההיא הייתה נכונה. "שנינו היינו צריכים את זה כדי לצמוח. אתה יודע, אתה מתפתח כשקשה לך, לא כשקל לך", הוא אומר בחיוך.

נכון לעכשיו, איתן רייטר ממוקד במלואו במשימה החשובה הקרובה: לוודא שהקונצרט של נובה השנה יהיה עוצמתי ובלתי נשכח לא פחות מהקודם. "המוזיקה הוכיחה לי מה היא באמת".