להקת אקווה מתפרקת: ״כשנמצאים יחד כל כך הרבה זמן, יודעים גם מתי לעצור״

האמת? עצוב לנו. אקווה, אחת הלהקות הכיפיות בתולדות הפופ הודיעה הערב על סיום דרכה. נכון, זה הרבה מאד זמן אחרי השיא שלה, אבל בעידן בו להקות מפנימות שאפשר להופיע לנצח עם שירי קטלוג בלי להוציא שירים חדשים, אקווה יכלו למשוך עוד עשור לפחות ולמלא אולמות באירופה.

״אחרי הרבה שנים נפלאות החלטנו לסגור את הפרק של אקווה כלהקה פעילה״, פתחו חברי הלהקה הדנית את ההודעה למעריצים, ״אקווה הייתה חלק עצום מהחיים שלנו, וביחד זכינו לחוות הרבה יותר ממה שאי פעם העזנו לחלום עליו. טיילנו בעולם אינספור פעמים, פגשנו אינספור אנשים מדהימים, שרנו יחד עם מיליונים מכם ויצרנו זיכרונות שנישא איתנו לנצח״.

לפי המשך ההודעה נראה שפשוט קצת נמאס להם אחד מהשני: ״כשנמצאים יחד כל כך הרבה זמן, יודעים גם מתי הגיע הזמן לשמור על מה שיצרנו יחד ובשבילנו זה מרגיש נכון לעצור כאן - כשהזיכרונות עדיין חזקים, וכשהאהבה למוזיקה עדיין שלמה. תודה לכל אחד ואחת מכם שלקחו חלק במסע הזה ב-30 השנים האחרונות. תודה על האהבה, האנרגיה, התמיכה וכל הרגעים שחלקנו יחד. לנה, רנה וסורן״.

אקווה, שהוקמה במקור תחת השם ״ג׳ויספיד״, הייתה אחת מלהקות הפופ והיורודאנס הכי מצליחות של שנות ה-90, עם להיטים שהפכו לאייקונים של התקופה ובראשם ברבי גירל. הלהקה הוקמה בקופנהגן באמצע שנות ה־90, וכללה את לנה ניסטרום, רנה דיף, סורן ראסטד וקלאוס נורין.

ב-1996 שינתה הלהקה את שמה לאקווה וחתמה בחברת יוניברסל. הסינגל הראשון תחת השם החדש, “Roses Are Red”, הפך ללהיט בדנמרק, ואחריו הגיע “My Oh My”, ששבר שיאי מכירות במדינה.

הפריצה הבינלאומית הגדולה הגיעה ב-1997 עם ברבי גירל, אחד משירי הפופ המזוהים ביותר עם שנות ה-90 שהיה גם שיר השנה של ישראל באותה שנה. השיר הגיע לצמרות מצעדים ברחבי העולם והפך את אקווה לתופעה עולמית. בעקבות ההצלחה יצא האלבום אקווריום, שכלל גם את “Doctor Jones”, “Turn Back Time” ו־“Lollipop (Candyman)”.

הצלחת ברבי גירל יצרה גם סערה משפטית: חברת הצעצועים מאטל שמחזיקה את הזכויות על בובת ברבי תבעה את הלהקה בטענה שהשיר פוגע במותג. אחרי מאבק משפטי מתוקשר, בית המשפט דחה את התביעה.

בשנת 2000 הוציאה אקווה את האלבום השני Aquarius, שכלל להיטים כמו “Cartoon Heroes” ו־“Around the World”. למרות הצלחה יפה באירופה, האלבום לא שחזר את ההיסטריה של האלבום הראשון. שנה לאחר מכן, ביולי 2001, הלהקה הודיעה על פירוק.

ב-2007 הודיעה אקווה על איחוד רשמי, שכלל סיבוב הופעות חדש ואלבום אוסף עם שירים חדשים. אחד הסינגלים הבולטים מהקאמבק היה “Back to the 80s”, שהצליח מאוד בדנמרק.

ב־2016 הודיע קלאוס נורין שהוא עוזב את ההרכב ולא יחזור להופיע עם הלהקה, בטענה שהכיוון המוזיקלי שלו השתנה. מאז המשיכה אקווה כשלישייה ונהנתה הלהקה מגל נוסטלגיה מחודש. השיא היה כמובן ב-2023 בזכות הסרט “ברבי”.

בישראל ביקרה הלהקה פעמיים. הפעם האחרונה הייתה בשנת 2022 במסגרת מסיבת שנות ה-90 למרות ניסיונות של ה-BDS למנוע את ההופעה. ״אנחנו נהנינו מאד מישראל ורק רוצים לחזור״, אמרו אז חברי הלהקה. נתגעגע.