"אלוהים תודה אלוהים סליחה" הוא האלבום המעולה הראשון של 2026

בפוסטר של להקת "אקסיות", לקראת המופע שלהן שהתקיים השבוע, נכתב: "אורחים מיוחדים: גיא מזיג ועילאי בוטנר". החשד הראשוני שמדובר בשקר עלה לאור העובדה שכותבים עילי ולא עילאי. החשד העיקרי עלה לאור העובדה שאין רחוק יותר בין המוזיקה של עילי בוטנר לזו של אקסיות.

בוטנר, כבודו במקומו מונח, הוא האמ-אמא של "אמצע הדרך" הישראלי: שירים אקסוטיים נעימים והגיוניים עם התחלה אמצע וסוף, קליפים באווירת פרסומות של סלקום ושיתופי פעולה עם עוד אמנים ישראליים שמאכלסים את משבצת אמצע הדרך כמו רוני דלומי, אביב אלוש וקובי אפללו. זה נהדר, למי שאוהב את הז'אנר. המוזיקה של אקסיות, לעומת זאת, היא תזזיתית, קוצנית, פושטת ולובשת צורה בין פאנק זועם עם באסים שמנים לבין אקורדים ג'אזיים עדינים. היא מלאה בחומצה, שמושלכת בחינניות בעיקר על ה"סצנה" התל אביבית שהאקסיות הן חלק ממנה, של בוגרי תלמה ילין ואנשים שעושים קוק בשירותים של האוגנדה.

בקיצור - לא היה מאוד מפתיע שעילי בוטנר לא באמת עלה על הבמה של ה"לדין" (שנמצא ממש ליד אותם שירותים ידועים לשמצה של ה"אוגנדה"). מי שכן עלו לבמה היו האקסיות עצמן, נויה קלע, יונתן רוזנווקס ושחף סיני. ההופעה בחדר הצפוף בדרום תל אביב הולמת את המוזיקה, שנשמעת יותר כמו הלכלוך שמתחת לציפורניים מאשר ללק שאולי מרוח עליהן. השורות הראשונות של השיר הראשון כבר נותנות את הטון החומצי: "כל החברים שלי דפוקים ועלובים", שחף סיני, המתופפת בואכה זמרת, שרה.

שיר הפתיחה של הערב, "כל החברים שלי", הוא הכי קרוב שהאקסיות מגיעות למשהו נגיש, באלבום הבכורה שלהן, "אלוהים תודה אלוהים סליחה". למרות זאת, השיר שהכי מסתמן כלהיט באלבום וגם בהופעה הוא דווקא "גולף ופוני", שיר שמלא (כמו רבים אחרים באלבום) בבוז פנים-תל-אביבי לצורך לראות ולהיראות, לעשות את הסמים הנכונים, להיות מגניבה: "גולף ופוני/גולף ופוני/אף אחת לא נראית כמוני", סיני צועקת מלווה בליין באס עבה וגיטרה חורקת, "איזה חמודה אני/כולם חרמנים עליי/חבר שלי מנגן בלהקה/על נבל עם הזין". הקצב המהיר מתחלף באקורדים נוגים ובהמשך במלט-דאון איטי ומאיים עוד יותר מקצב הפאנק ההיסטרי שאיתו מתחיל השיר.

אחרי כשעה של הופעה בחדר הצפוף והמיוזע, האקסיות מודות: "זה השיר האחרון עכשיו. כי זה כל השירים שיש לנו". אבל כמו עילי בוטנר וגיא מזיג, גם זה היה שקר: הן מנגנות עוד שלושה שירים. עם הרעש, הארס, השירים שנבנים, נופלים ונבנים שוב בתוך 3 דקות, ועטיפת אלבום שמציגה זקנה אוחזת ברובה M-4 מאסיבי, יש ב"אקסיות" משהו מאיים, מפחיד. אלבום הבכורה שלהן מסתמן בתור האלבום הישראלי המעולה הראשון של שנת 2026.