היוצרת צרויה להב הלכה לעולמה בגיל 74

הפזמונאית, המוזיקאית והסופרת צרויה להב הלכה לעולמה אתמול (רביעי) לאחר מאבק במחלת הסרטן. היא הייתה בת 74 במותה. להב, זוכת פרס אקו"ם למפעל חיים, כתבה שירים לכמה מהזמרים והזמרות הבולטים בישראל, ביניהם ריטה, רמי קלינשטיין ומירי מסיקה, וכן ניגנה עם אמנים ישראלים ובינלאומיים כאחד. משפחתה מסרה כי לא תתקיים שבעה והלווייתה תיערך באופן פרטי.

בנה, המוזיקאי יונתן אלבלק, כתב: "אתמול בצהריים אימא שלי האהובה והיפה, צרויה להב, נאספה אל האינסוף אחרי מאבק קצר וקשה עם המחלה הארורה. היא כתבה שירים שנגעו לאנשים בלב. היא הייתה אישה מיוחדת, חכמה, טהורת לב ואוהבת חיים".

רמי קלינשטיין שחייב לה שירים גדולים כמו "על הגשר הישן", נפרד בצער הבוקר: "צרויה יקרה שלי. הפרידה ממך היא מהקשות ביותר שיכולתי לתאר שאצטרך לעבור. חברות אמיצה שנמשכת כמעט 40 שנה. מהרגע הראשון שעיניי פגשו את הקסם במלים שרקחת, זאת הייתה אהבה ממבט ראשון. זאת הייתה שירה, צרויה. זה מעולם לא היה פחות משירה צרופה. מה שהיה לא פחות מדהים ,הוא שהלחן כבר היה שם. נשבע לך, שלפני שהתיישבתי על הפסנתר הלחן פרץ מהמלים שכתבת. כבר מהפעם הראשונה שיעקב גלעד ישב עם ריטה ואיתי ונתן לי להביט ב'ימי התום'. מוכה תדהמה, עזבתי אותם ולקחתי אותך דרך מילותייך אל הפסנתר ותוך דקות הלחנתי. וזה תמיד היה כך איתנו. באלבום השני שלי לואי להב הביא לי את 'על הגשר הישן' ובום. זה קרה. זוכרת שהיינו מדברים ותמיד אמרתי לך שכל שיר שאת מביאה הוא מתנה. הרשימה ארוכה. השיחות שלנו צרויה.

"מעולם לא הכרתי איזון כזה בין תבונה ורגישות כמו אצלך. תמיד ריגש אותי שהיית קוראת לי חבר. הייתי ילד ואת היית בעיניי ענקית. הכי טובה שיש. אולי החיבור שלנו גם נבע משנים שהיית בארה"ב ושעבדת עם ברוס ספרינגסטין, שתמיד היה גיבור שלי, ואולי משהו מדרך הכתיבה שלו עבר גם אלייך. אולי לא היית מודעת לזה, אבל כשהיית מדברת - זו הייתה שירה. וכמה תחסרי לי. ואני לא יודע כמה זמן ייקח ואם אוכל אי פעם לשיר את השירים שלנו מבלי להרגיש כמה את חסרה לי בכל זמן שנשאר, על כל גשר ישן, ובכל פעם שאשיר למי שעצוב ולמי זוכר את הקוסם שמצחיק ילדים ותולה להם את הירח במרפסת. היי שלום אהובה. בשבילי תמיד היית מלאך. אוהב אותך".

"כואב ועצוב על לכתה של חברתי הטובה, צרויה להב האהובה", ספד לה יהודה פוליקר. "צרויה היתה מהכותבות המוכשרות והמיוחדות שהיו לנו פה. היא היתה שותפה ככותבת ויועצת בפרויקטים ואלבומים שעשיתי. זכיתי לקבל ממנה טקסטים לשירים גדולים וחשובים שישארו איתנו לנצח. בנוסף היא היתה זמרת ומוזיקאית מוכשרת והיה לי הכבוד להפיק לה אלבום שלם. היא מאוד תחסר לי ולכולנו".

גם ריטה, שלה כתבה צרויה כמה מלהיטיה הגדולים, ספדה: "את לא רק חלק עצום מהיצירה שלי, כתבת אותי ושרתי אותך אין ספור פעמים. התערבבנו אחת בשנייה, ורוב הזמן היינו בכלל אותה אישה.. היצירה נשזרה בחברות כל כך עמוקה ומיוחדת. איך אפשר שלא תהיי עוד ? יפה שלי, מפוארת שכמוך, בכל מובן ודרך. ‏
האישה הכי חכמה, עצומה מרגשת. את האמנית הכי אמיתית שהכרתי בחיי. מעולם לא קראת בשמי. קראת לי “קוויני”. אבל האמת היא שאת המלכה האמיתית. מלכת האמת, היושר והרגש. את משאירה אוצר עצום אצל כולנו. אשיר אותך עד כלות כוחי יפה שלי. ‏תודה על מי שהיית בשבילי צרויה. תחסרי לי כל כך".

גם הזמרת דנה ברגר ספדה לחברתה הקרובה: צרויקיני, נאספת אל האינסוף. אני אוהבת אותך אחותיני, אהבתי אותך מהרגע הראשון לפני שלושים ומשהו שנה, כשנפגשנו במדרגות של המון הפקות. את ירדת ואני עליתי. אהבה ממבט ראשון. החיבור שלנו היה עמוק ומיידי. אין לי מילים עדיין לתאר את העצב, את הגעגוע שכבר גואה, את הצער על מה שכבר לא יחזור. ואת האהבה הגדולה שלי אליך. והכאב שלך אחות. הוא הכאב שלי. הצער והיופי. אחוזים בזמן. זה לא הזמן שלך ללכת אחותי. תשארי עוד. קצת איתי. תישארי".

מהפזמונאיות הישראליות הפורות והמוערכות

צרויה להב נולדה וגדלה בקיבוץ איילת השחר בשם צרויה חפרי. את שירותה הצבאי עשתה בצוות הווי חטיבת הצנחנים, שם החלה דרכה האמנותית. בתחילת שנות ה-70 פרצה בזירה הבינלאומית כאשר הצטרפה ללהקת הליווי של ברוס ספרינגסטין, ה-E Street Band, שבה ניגנה בכינור ושרה. היא השתתפה בהקלטות ובהופעות של האלבומים The Wild, The Innocent and The E Street Shuffle ואלבומו הידוע והמוערך של ספרינגסטין Born to Run, ונודעה בכינוי "סוקי". בשנת 1975 שבה לישראל, ובשנה שלאחר מכן השתתפה בהקלטת האלבום "סוף עונת התפוזים" של להקת תמוז, שם ניגנה בכינור בשיר "לא יודע איך לומר לך".

לאחר לימודי משחק במכון לי סטרסברג בלוס אנג'לס חזרה לישראל והופיעה בתיאטרון, בין היתר בתיאטרון הקאמרי ובמחזמר "אלוף בצלות ואלוף שום". בראשית שנות ה-80 הייתה חברה בלהקת "הברירה הטבעית", ולאחר פרישתה חדלה להופיע והקדישה את עיקר פעילותה לכתיבת שירה ופרוזה.

להב הייתה מן הפזמונאיות הבולטות בישראל, ושיריה הולחנו ובוצעו על ידי מיטב האמנים, בהם רמי קלינשטיין, ריטה, יהודית רביץ, מאיר בנאי, דויד ברוזה, גידי גוב, ריקי גל ויהודה פוליקר. בשנת 2003 הוציאה אלבום אוסף משיריה בשם "הים כבר לא", ובהמשך המשיכה לשתף פעולה עם יוצרים מובילים, בהם דנה ברגר ויהודה פוליקר.

לצד פעילותה המוזיקלית פרסמה ספרים וזכתה להכרה ספרותית רחבה. ספרה הראשון, "כפכפי העץ של אנדרה" (2002), זכה בעיטור אנדרסן הבינלאומי ובפרסים נוספים, וספרה השני, "מלכת הביצות רוקדת טנגו" (2004), זכה בפרס אקו"ם. להב לימדה בבית הספר לאמנויות המילה בירושלים והמשיכה ליצור בתחומי המוזיקה והספרות לאורך השנים.

להב הייתה נשואה למפיק המוזיקלי לואי להב, ולזוג נולדה בתם היחידה טל, שנהרגה בתאונה בילדותה. בהמשך חיה עם התפאורן איציק אלבלק, ולשניים שלושה בנים, בהם המוזיקאי יונתן אלבלק.