רצו דניאל עמית, קיבלו יהודית רביץ
מי שדחקו באומני ישראל להביע דעה גילו דווקא אצל יהודית רביץ משהו שלא ציפו לו. הזעם כלפי מי שהייתה קודש הקודשים של ארץ ישראל הישנה והטובה חושף מה באמת הסתתר מאחורי הקריאה להשמיע קול. אולי דווקא ממנה האומנים צריכים ללמוד איך מפסיקים לפחד מהשבט התרבותי שלהם


יהודית רביץ היא ימנית. גם אלף מנועי AI לא היו מסוגלים להמציא תוצאות בחירות כל כך מפתיעות. זה בהחלט תרחיש סיום הולם למערכה מתישה כל כך, שכללה דחיקה של מפורסמי ישראל להביע את דעתם. ליהודה לוי, למשל, אכלו את הכבד במשך יומיים רק כי הוא ביקש מכל אזרח לחשוב באחריות לפני שהוא יוצא להצביע.
"אני במציאות, לא במפה בפוליטית", הגיבה רביץ כשהתקשרו לוודא שהיא אחראית למעשיה (מה הייתה המטרה? לוודא שהיא לא דמנטית?). כי איך יכול להיות שהיא! יהודית רביץ! זו מ"עטור מצחך" ו"באה מאהבה"! עברה צד. כלומר, על פי הסרטונים ששיתפה, היא חוששת מממשלה עם מפלגות שתומכות בטרור.
מה היופי בכל הטמטום הנוכחי? שהנודניקים אוכלים בדיוק את מה שהם בישלו. רצו דניאל עמית, קיבלו יהודית רביץ.
גוש השינוי עבד קשה מאוד בזירה האינטרנטית לפני הבחירות. איזנקוט ובנט עשו ערבים עם משפיענים בשביל להדהד את המסרים שלהם בפיד של כולנו - וזה עבד להם. בשבוע שקדם לבחירות לא הפסקנו לראות משפיענים וסלבס שדוחקים בחבריהם למקצוע להביע את דעתם כי "זה חשוב". גופי החדשות התמלאו בטורי דעה עם הקריאה המרגשת כל כך "אומני ישראל השמיעו קול".
כצופה מהצד, הצביעות זעקה לחלל, לא לשמיים. הרי זה היה ברור שהם לא נדרשו "רק להביע את דעתם", אלא דעות ספציפיות למדי. כשספיר אביסרור, אחת המשפיעניות האהובות בארץ (באמת), העזה להגיד שהיא מסכימה שצריך להיות שינוי כלשהו, אבל לא בכל מחיר, ורוצה לשמור על ישראל מדינה יהודית, אוהו איך שהיא חטפה. "טיפשה", "ביביסטית", "כהניסיטית" - הכל.
במקרה של רביץ, די מענג לצפות בהתרחשויות. אף אחד הרי לא יכול לקרוא לה טיפשה, ביביסטית או כהניסטית. מדובר באישה שעד לפני יומיים הייתה קודש הקודשים. ארץ ישראל הישנה והטובה. היא זו שאפיינה בקולה את קווי המתאר של השמאל בארץ. כשהשמועה ב-X רצה, שרביץ משתפת תוכן ימני באינסטגרם שלה, מוחות התפוצצו.
ואז מהר מאוד עברנו להכפשה: בפייסבוק (שם הדור הזה נמצא) אנשים טענו שהיא הסתירה את דעותיה בכוונה בסיבוב ההופעות של הכבש ה-16 (!) ואם היו יודעים, לא היו קונים כרטיס. בתקשורת כבר נכתבו טורי דעה על האכזבה אחרי שהיא הצטרפה לצד האפל. אנשים באמת ירדו הכי נמוך שאפשר, רק כי היא הסיקה את המסקנות שלה מ-7 באוקטובר. הדובדבן שבקצפת שבאמת הוציא אנשים מדעתם היה הציוץ המטריל של נתניהו שבו הוא מודה לה על התמיכה - אפילו שרביץ לא שיתפה שום דבר שמיוחס אליו באופן מובהק.
ה"התפכחות" של רביץ מחדדת משהו חשוב מאוד: רוב העם בישראל ימני. גם אחרי תוצאות הבחירות, כשכל המפלגות הציוניות הצהירו שלא יישבו עם הערבים. ואותה מאפיה שדורשת עכשיו את ראשה, היא מיעוט. אולי באמת הגיע הזמן שהאומנים בישראל יביעו את דעתם. קחו השראה דווקא מיהודית רביץ. אם היא מסוגלת לחשוב ו"להתבטא" בניגוד גמור לשבט התרבותי שלה, אתם לא צריכים לפחד. בואו מאהבה.