אסתר שמיר הלכה לעולמה בגיל 71

הזמרת והיוצרת אסתר שמיר הלכה לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן. שמיר הייתה בת 71 במותה. שמיר הייתה מהיוצרות הבולטות בישראל בשנות השבעים והשמונים, והייתה מוכרת בזכות שיתוף הפעולה המוזיקלי שלה עם בעלה הראשון, אפרים שמיר, ובזכות קלאסיקות כמו "במקום הכי נמוך בתל אביב" ו"עברתי רק כדי לראות". היא הלכה לעולמה בביתה, בשלווה, מוקפת במשפחתה.

שמיר נולדה בירושלים ב-1955 והחלה לכתוב שירים מגיל צעיר מאוד. בשירותה הצבאי הייתה חברת להקת הנח"ל לצד מיקי קם, אריק רודיך ויהודה עדר, והייתה סולנית בכמה משיריה. במלחמת יום הכיפורים הופיעה להקת הנח"ל יחד עם חברי להקת כוורת וכך הכירה את בעלה הראשון ושותפה המוזיקלי - אפרים שמיר.

ב-1975 זכתה להצלחה יחד עם אפרים בשיר "עברתי רק כדי לראות", שהפך מאז לקלאסיקה ייחודית של הרוק הישראלי, וזכה לעניין מחודש כשבוצע על ידי תומר יוסף ובן הנדלר ב-2008 במסגרת האלבום "עבודה עברית". ב-1977 יצא האלבום המשותף של אפרים ואסתר שמיר, שכלל גם קלאסיקות כמו "ערב של יום בהיר" ו"נכון את יפה".

ב-1978 התגרשו אסתר ואפרים אך המשיכו לשמור על יחסי קרבה ועל שיתופי פעולה מוזיקליים. ב-1982 הוציאה שמיר את השיר שהפך, אולי, למזוהה איתה ביותר: "במקום הכי נמוך בתל אביב". השיר הציג צד אחר במוזיקה של שמיר: קול שירה - ותכנים - מחוספסים יותר. השיר הפך ללהיט, וגם הוא זכה לעדנה מחודשת כשבוצע שנים לאחר מכן על ידי דנה אינטרנשיונל.

מלבד שיריה שלה, כתבה שמיר המוני שירים לכמה מהזמרים הבולטים בישראל: "חזקה מהרוח" ו"ביום שאחרי" לגלי עטרי, "תחנה של זמן" לריטה, "ילדה יחפה" לירדנה ארזי ועוד רבים. ב-2023 זכתה בפרס מיוחד מטעם אקו"ם, ובנימוקיו נכתב: "אסתר היא ללא ספק מיוצרות הבולטות והמהפכניות במוזיקה הישראלית בכלל וברוק הישראלי בפרט, רבות מיצירותיה הפכו לקלאסיקות".

שמיר לא הפסיקה ליצור באף שלב בחייה. היא המשיכה לשחרר אלבומים במשך שנים, כשהאחרון שבהם יצא ב-2023. מאז 2020 הוציאה שירים שתמכו במחאות נגד הממשלה ברחוב בלפור בירושלים והשתתפה בהפגנות ברחבי הארץ. בנוסף לקריירה המוזיקלית שלה, עסקה שמיר בנטורופתיה. רק לפני שבוע הוציאה את שירה האחרון - "בצד השני של הפחד" יחד עם יהל דורון מהצמד גיא ויהל.