אם החוק הזה יעבור, מוזיקאים בישראל יקבלו אפילו פחות כסף

להיות מוזיקאי בישראל, 2025, זו (לרוב) לא קריירה רווחית במיוחד - אבל בקרוב יש סיכוי שזה יהיה רווחי עוד פחות. תיקון לחוק שנידון בכנסת בשבועות האחרונים ועבר בקריאה ראשונה עשוי לצמצם משמעותית את כמות התמלוגים שירוויחו מוזיקאים בישראל - "חוק זכויות מבצעים ומשדרים"

ארנון נאור, ששם הבמה שלו כמוזיקאי הוא סאן טיילור, הוא ממייסדי "צלילים - איגוד המוזיקאים והמוזיקאיות". בחודשים האחרונים הוא מגיע יחד עם חבריו לאיגוד לוועדת הכלכלה כדי להיאבק בשינוי בחוק, שלדבריהם ייקח בין 10 ל-15 מיליון שקל ממוזיקאים ישראלים בשנה.

על מה בעצם הוויכוח? בואו נסביר. "על שולחנה של וועדת הכלכלה יש חוק שעוסקים בזכויות מבצעים וזכויות יוצרים - חוק שאמור לעשות סדר ולשפר את זכויות המוזיקאים, ולא עודכן מאז 1984", מסביר נאור בשיחה עם mako. "כמו שקורה הרבה פעמים בחקיקה, מגיעים בעלי אינטרסים וקולטים שיש כאן הזדמנות להרוויח על חשבון המוזיקאים".

כיום, מוסדות חינוך, עסקים קטנים, רשויות מקומיות - כולם צריכים לשלם סכומי כסף במסגרת הסכמים כוללים לשימוש במוזיקה במוסדות שלהם. אם התחתנתם בשנים האחרונות ונדרשתם לשלם כסף לאקו"ם על המוזיקה בחתונה - זה דומה למה שצריכים אותם מוסדות לעשות, כדי לוודא שתמלוגים על המוזיקה שמושמעת אצלם בפעילויות שונות, בהפעלות, במופעים לילדים - יגיעו לבעלי הזכויות, והמוזיקאים הישראלים יוכלו להתפרנס.

"אנשים יבואו ויגידו, 'למה בעצם? זה ילדים, תן להם מוזיקה בחינם", מסביר נאור את הקושי. "אבל אז אתה אומר, מצד המוזיקאים - מה זה לתת בחינם? אנחנו עובדים בזה, זה המוצר שאנחנו מייצרים בעולם ויש בו ערך, לא סתם אנשים משתמשים בו, בסל חינוך, בחוג ריקודי היפ הופ של הילדה שלי - יש ערך למוזיקה שלנו. אז מה זה אומר לתת משהו של מישהו אחר בחינם? רוצים להסדיר, למעשה, גניבה בחוק כך שיהיו גופים שיקבלו אותו בחינם. זה השלב בו אנחנו באים וצועקים: למה שלא תשלמו?".

כמו כל אמן יוצר - מעצב, מאייר, ואמנים נוספים, מוזיקאים נאלצים להתמודד בדיונים הנ"ל עם טיעון ה"חשיפה": תגידו תודה שאנחנו חושפים את המוזיקה שלכם לקהל גדול שלא היה מכיר אותה בדרך אחרת. "זה טיעון שרק לאמנים משמיעים אותו", מוחה נאור. "אתה לא תגיד למנכ"ל תנובה 'תביא את השוקו שלך בחינם לקייטנה כי יש עליו את הלוגו של תנובה', אתה לא תבקש מחברת החשמל חשמל בחינם כי אתה מראה לעולם כמה החשמל שלהם טוב".

נאור מדגיש שבמקרים מסוימים קיים פטור במוסדות החינוך: אם מורה לספרות משמיע לתלמידים שיר של ברי סחרוף, לדוגמה, כדי לנתח אותו - לא הוא ולא בית הספר יצטרכו לשלם, כי מדובר בדבר שנעשה לצרכים לימודיים נטו. אבל בפעילויות פנאי - הפסקות פעילות, מסיבה, או כל דבר אחר - מוסדות כאלה צריכים לשלם.

"למרכז לשלטון מקומי יש המון כוח פוליטי, בניגוד למוזיקאים", טוען נאור, "והם פשוט ראו הזדמנות להוריד שורה תקציבית ולא לשלם אותה. במסגרת הדיונים על החוק הם הגישו נייר עמדה רשמי ובו נטען שבכל העולם נהוג ומקובל לפטור את מוסדות החינוך מתשלום תמלוגים. לא צוין שם באילו מדינות מדובר, וכשעימתנו אותם עם הטענה הזו, עורך הדין שלהם הסביר: בשוודיה יש פטור. פנינו למקבילה השוודית ל'אקו"ם', וגילינו שזה ממש לא נכון - גם בשוודיה נדרשים לשלם על שימוש במוזיקה במוסדות חינוך".

למעשה, טוען נאור, אם החוק הזה יעבור - ישראל תהיה המדינה הראשונה מבין מדינות ה-OECD שתעניק פטור כזה ותפטור את מוסדות החינוך מתשלום למוזיקאים. התיקון לחוק עבר בקריאה ראשונה, והוא הולך לקראת קריאה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת דוד ביטן, שלח את אקו"ם, משרד החינוך, ומרכז השלטון המקומי להגיע להסדר - אבל לטענת נאור "המרכז לשלטון מקומי לא מעוניין לחזור ולדון זה. הם אומרים: 'למה לנו משא ומתן?'".

מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהחיים של רוב בני האדם, ואולי בגלל זה קשה לחשוב עליה כמוצר, כמשהו שאדם ישב ועבד קשה כדי ליצור - במיוחד בימינו, בעידן אפליקציות הסטרימינג שמאפשרות גישה בלתי מוגבלת למאגר אינסופי של מוזיקה. אבל, מסביר נאור, "זו עבודה, לעשות את הדבר הזה. מוזיקה זה כמו אוויר, אנשים לוקחים אותו כמובן מאליו".

"היום חשבתי על הלויים בבית המקדש", מסביר המוזיקאי והפעיל החברתי. "לפני אלפי שנים בישראל היה מוסדר וברור שיש שבט שדואג לרוח היהודית, והוא מקבל מעשר עבור שירות רוחני - לא שירות גשמי. אז זה היה ברור, היום זה קצת נשכח מהעולם. קשה להזכיר לאנשים לפעמים מה התפקיד של מוזיקאים בחברה. זו העבודה שלנו".

הדיון שמסתמן, לדברי נאור, כדיון המכריע בחוק, יתקיים ב-24 בדצמבר - אז יעלה לקריאה שנייה ושלישית. "זה יגמור את הסיפור. נראה שהשלטון המקומי וגם יו"ר הוועדה, דוד ביטן, בעד הפטור - שיהפוך אותנו למדינה היחידה ב-OECD שיש בה פטור כזה", הוא מסכם.