נועה קירל חגגה לאחרונה יום הולדת 22, רגע לפני שתמריא לליברפול ותייצג אותנו באירוויזיון עם השיר "יוניקורן". לעומת המתחרים שלה, נועה מקפידה שלא להשתתף במסיבות האירוויזיון שנערכות באירופה לקראת התחרות עצמה, והבוקר חשפה מדוע.

"יש המון מסיבות ברחבי אירופה, אבל החלטנו לשמור את הקלפים קרוב אלינו", אמרה נועה ב"חדשות הבוקר", "על הבמות האלה אני לא יכולה לתת את ה-100% שלי, כי יש הגבלות. אלה מסיבות אירוויזיון, זו לא ה-במה. לא בא לי לתת 50%. בא לי שכשייראו אותי, זה יהיה ב-100%. זו ההחלטה שקיבלנו כצוות ואני חושבת שזו ההחלטה הכי נכונה".

"כשנכנסתי לאירוויזיון ועבדתי על קטע הריקוד בקליפ, כבר בחזרות זה היה מאוד אינטנסיבי. הגוף שלי עבד ונפצע. הבנתי שזה הולך להיות הכי גדול שיש, אבל זה אפילו לא קשור לאירוויזיון. בכל פרויקט שאני נכנסת אליו, אני רוצה להביא את כל כולי. זה הכי חשוב לי, זאת מטרת העל שלי. זה אומר לעבוד קשה, ואני לא מפחדת מזה. זה מה שאני רגילה אליו ואוהבת".

זו תקופה פוליטית מורכבת בישראל. את מוכנה לזה שיישאלו אותך על זה במסיבות העיתונאים?
"אני מתכוננת ממש לשאלות שיישאלו אותי. אני מודעת לזה שאני מייצגת את ישראל, ושזו מדינה שמביאה איתה המון רעש. עם זאת, אני גאה במדינה שלי ומייצגת אותה בכבוד. אענה על כל שאלה שצריך. יש משהו יפה באירוויזיון, שדווקא בזמן כזה יכול לאחד את העם. אני לא פוליטיקאית, לא נכנסת יותר מדי לדברים שלא קשורים אליי, אבל כן אפשר דרך המוזיקה להביא איזושהי תקווה וגאווה למדינה. לערב אחד משחררים קצת מהפוליטיקות ובאים לשיר. המוזיקה מחברת בין כולם. אני מתמקדת בזה".

כרגע את ממוקמת במקום השישי בהימורים. זה מדאיג אותך?
"ההימורים ישפיעו ויהיו מאוד רלוונטיים כשנגיע לבמה. ככה זה בדרך כלל. אני פחות מתעסקת במה שלא קשור אליי, אין לי שליטה על איזה מקום אהיה בהימורים כמו שאין לי שליטה על איזה מקום אהיה באירוויזיון. במה שאני שולטת, זה להביא את ההופעה הכי טובה. אני עובדת על זה מאוד קשה בימים אלה. מעבר לזה, מה שלא תלוי בי - לא תלוי בי".

מקום חמישי-שישי יבאס אותך?
"אני עובדת מאוד קשה כדי שזו תהיה ההופעה הכי טובה שאני יכולה לתת. בזה אני מתרכזת. כמובן שאני רוצה להיות מקום ראשון, אני מאוד הישגית. המטרה שלי זו זכייה, לעמוד באתגר הזה. אעמוד על הבמה, אייצג את המדינה שלי בגאווה ואתן את ההופעה הכי טובה שאני יכולה. מבחינתי זו הזכייה הכי גדולה, כמו גם לחשוף את עצמי לכל כך הרבה אנשים".

חגגת לאחרונה 22. את מאמינה על ההספק שלך בגיל הזה?
"לא, זה הזוי. אמרתי לידיד טוב שלי לפני כמה ימים שאני לא מאמינה שאני בת 18. הוא אמר, 'את לא בת 18'. אמרתי לו: נכון, אבל בראש שלי זה ככה. אני לא גדלה אף פעם. כל שנה שעוברת אני מספיקה המון. מרגישה את ההבדלים: הבגרות, הניסיון, הראייה המרחבית. פתאום להסתכל על הדברים מהצד. אלה דברים שעם הזמן רוכשים".

התחלת לאחרונה ללמוד פסיכולוגיה. מאיפה זה בא?
"זה משהו שרציתי לעשות בעיקר בשביל עצמי, להוכיח לעצמי שאני יכולה להיות במסגרת נורמלית ורגילה, כמו שבני גילי עושים. אני יכולה להבין למה זה קצת נראה מוזר, גם לי זה היה נראה קצת מוזר בהתחלה. זו מסגרת מגניבה, אני מגיעה פעם-פעמיים בשבוע, לשעה, ככה שזה גם בתוך הלו"ז ומשתלב יפה עם הקריירה. אני מעשירה את הידע שלי וחווה חוויה שהיא מאוד נורמלית, עם עוד אנשים. זה כיף מאוד".