קסם המילים של לאה גולדברג

השנה חגגנו מאה שנים להולדתה של המשוררת הנפלאה לאה גולדברג. שירייה כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהדי.אנ.איי של המוזיקה הישראלית, הולחנו ובוצעו על ידי מיטב האמנים והיא ודאי המשוררת הכי מולחנת
והכי מוכרת. אם נרפרף על רשימת יצירותיה נמצא את "מה עושות האיילות "של אריק איינשנטיין ויהודית רביץ, את "משיריי ארץ אהבתי" של חווה אלברשטיין, ו"את תלכי בשדה" בחידושו של שלומי סרנגה המוכשר, את המנון החתונות "בואי כלה" בביצוע אחינועם ניני, את המנון הילדים הנרדמים "שיר היקינטון", את "ימים לבנים" המופתי של שלמה יידוב, את "למי שאינו מאמין" של יהודית רביץ, את אושיק לוי עם " זה מכבר" המצמרר ועוד ועוד ועוד.

עניין אותי לדעת האם עדיין יוצרים נמשכים לקסם ולניגון של שיריה גם בימים שהתרבות העברית עוברת סיכול ממוקד על ידי כלי התקשורת ורמת מלל נמוכה היא מצרך נדרש. פניה לכמה יוצרים צעירים ונועזים הביאה אלי כמה פנינים של לאה גולדברג עם לחנים חדשים ורעננים ולחן חדש ומקסים במיוחד מתוך אלבום הילדים של אמנית ותיקה ומוערכת.

לבכות מרעות יהודאי

ונתחיל עם רעות יהודאי, יוצרת צעירה ומומלצת העומדת לפני הוצאת אלבום שני ומלחינה באומץ את "הלילה" וגורמת לנו להרגיש כאילו סכין פילחה את אהבתנו שלנו בשירתה את המילים של לאה גולדברג, מלכת האהבות המיוסרות של השירה העברית.

ואהבה זרה ריתקה כבשלשלת, את לבבי אל כובד מבטה. רק מישהו שלח חיוך מסף התכלת. האם רק לי נדמה היום, רק לי נדמה היום, שהוא - אתה?

אל להט חוף קיצי ליווני העיניים, בהן קרן יגון והתחרזו תפילות.. כך, כנראה, בשיר ימי-ביניים, ראו הנזירים את ישו בלילות."

להתרגש עם ערן יופה

השיר השני מגלה לנו את ערן יופה, זמר ומלחין חדש, העובד בימים אלו על אלבום הבכורה שכולל שיר של לאה גולדברג בשם "גם השנה". הטקסט מביט באופן מפוכח על החיים ללא אשליות, אך עם הרבה תקווה המבינה את מחזור הקיום וההתחדשות. הלחן של ערן מזכיר לי שירים של אריק איינשטיין וגורם לגעגוע לארץ ישראל הטובה והישנה.

כל שנה נולדים אנשים לרוב, לשמחה ולעצב, לדמעות ולצחוק. יש מישהו הרוצה רק טוב..גם השנה, גם השנה".

להמתיק עם קורין אלאל

"בן ובת יש לארנבת, בן יצחק ובת יוכבד, כל אחד מהם נולד, בחנות של שוקולד

איזו כנופיה מתקתקת, בן תינוק ובת תינוקת, וגם אמא בעצמה, כל גודלה חצי אמה.

בחלון גדול יושבת, כל משפחת הארנבת. ומעבר לו עומדים ילדות ,גם ילדים.

וגם אמא הארנבת, מסתכלת וחושבת, טוב לזה שלא נולד, בחנות של שוקולד

אוי לי איך אוכל לסבול, אם יתחילו לאכול, גם את בני ואת בתי, אז קודם כל אכלו אותי".

מקווה שנכבשתם כמוני בקסם המילים ובכשף המנגינות.
ברזוליק – דף אמן