ארז ברזוליק (צילום: זיו שדה)
"אל תתפשרו על איכות השיר". ארז ברזוליק | צילום: זיו שדה

שלום חברים. השבוע שאלו אותי יוצרים מודאגים כמה שאלות לגבי "העתיד" ונתחיל בראשונה: "האם ישנו סיכוי ליוצרים חדשים לפרוץ כיום לקהל הרחב, בתוך הכאוס הטוטאלי של המוזיקה בעולם ושל ישראל בפרט?".

ובכן חברים כולנו יודעים שהמצב לא קל ולא פשוט, אבל לדעתי הרבה יותר טוב מאשר לפני חמש שנים. אז נכון שחברות התקליטים כבר לא מחתימות אמנים חדשים ומסתמכות ביחוד על הקטלוג מעברן הזוהר. אבל כיום בגלל האולפן הביתי וקלות הפקת המוזיקה האמן הצעיר אינו נזקק למתווכים הישנים ויכול להגיע לקהל לבד.

אבל לפני שאתם מתחילים את הדרך שימו לב למה שקורה מסביב: הדיסק השלם כמעט נעלם והעולם מתענין בסינגלים. אמנם לשדרי הרדיו מגיעים כל שבוע מאות סינגלים חדשים אבל האיכות לא ממש משתווה אל הכמות. לכן חשוב שהשיר שלכם יהיה הטוב ביותר וחשוב שתבחרו אותו בקפידה מתוך עשרות שירים שכתבתם או שכתבו לכם. אל תתפשרו על הרמה, תזכרו שרק הטובים מגיעים לקו השידור.

ליוצר רוק צעיר אין כיום סיכוי ברדיו, צריך לאגף מהאינטרנט

עוד שאלה שנשאלתי: "האם יש סיכוי ליוצר רוק צעיר כיום?". כן, אבל בינתיים לא ברדיו. המוזיקה המזרחית ששלטה בתחנות הרדיו בשנים האחרונות הגיע לשיא שלה ואחרי השיא באופן טבעי יש ירידה למימדים יותר טבעיים. לאט לאט נראה שהאמנים הטובים בז'אנר הנ"ל נשארים והאחרים שרכבו על "הגל" יאבדו את מקומם. שרית חדד בעלת התעוזה האמנותית תשאר, ישי לוי הנפלא יישאר, סגיב כהן עם שיריו היפים, אייל גולן עם שיריו שהפכו לקלאסיקה וזו רק רשימה חלקית כמובן (חשוב לציין שתהליך הירידה שהתחיל כבר עכשיו יגיע לרדיו רק בעוד שנה).

אסף אבידן, רוטבליט (צילום: רועי ברקוביץ')
מודל להצלחה. אסף אבידן | צילום: רועי ברקוביץ'

ומה יבוא במקום? נכון לעכשיו אין בשורה גדולה ברוק העברי (כמו שהייתה בשנות התשעים לדוגמא) לכן ובאופן טבעי יש התרפקות על הזמרים הותיקים כמו אריק איינשטין, יהודית רביץ וכו'. ולכן טוב יעשה יוצר הרוק הצעיר אם ימצא לעצמו אפיקים חדשים לפרסם את יצירתו "ביקומים המקבילים" ואני כמובן מתכוון ליו טיוב ולפייסבוק. שם נמצא הקהל האמיתי שצמא לשירים חדשים וטובים, שמחכה לבשורה מוזיקלית שתיגע בחייו מבלי תיווך של כלי המדיה המסורתיים (ראו את מקרה אבידן פורץ הדרך).

השוליים תמיד הופכים למרכז ואלו שיצליחו לסחוף את הקהל האינטרנטי אחריהם, גם ימלאו הופעות ולבסוף יגיעו גם אל ערוצי השמע המסורתיים. אנחנו מתקרבים לסוף המדבר - הרבה עבודה קשה, הרבה סבלנות, הרבה תעוזה בסוף ישתלמו.

לקהל יימאס מכוכבי ריאליטי והוא יחפש את החוויה האמנותית הגבוהה

ושאלה אחרונה באותו נושא: "לאחרונה יש תחושה שהרמה המוזיקלית יורדת ויורדת, האם זה ייעצר?". אצל רבים מאיתנו קיימת התחושה שבשנים האחרונות ישנה פחות התיחסות ודרישה לטקסטים "כמו פעם" והיום "הכל הולך".

אז נכון שעברנו תקופה של כוכבני טלוויזיה או גיבורי ריאליטי שהיו הדבר החם ביותר, אבל בסופו של יום,כל תופעה וכל גימיק מגיעים לרוויה והקהל שוב מחפש את העומק, את התוכן, את השפה ואת החוויה האמנותית הגבוהה.

לסיכום - לא קלה היא דרכנו אבל אני מאמין שאיש לא באמת בוחר "להתעסק" במוזיקה ומדובר בחיידק שלא מרפה ואין לו מרפא. ועם כל זאת להיות יוצר בתקופתנו אנו זה מרתק, זה מאתגר, זה יכול להיות חדשני וזה חייב להיות מחושב ומבוקר. למרות ובגלל קריסת עולם המוזיקה הישן כמו קרחון אל תוך הים יש למוזיקאים המון אפשרויות להגיע לקהל אז אל תפסיקו ליצור.

>> עשרה אלבומים מומלצים לחג הפסח