לחגוג את מי שאתה

כשסטפן לגר הוציא את ״רק אני יודע״ בתחילת הקיץ היה ברור שזה לא סתם עוד שיר, אלא תחילתו של פרק חדש בקריירה שלו. היוצר בן ה-25 התפרסם בתחילה כרקדן וכדוגמן, ועם השנים מיצב את עצמו כאחד השמות הבולטים ביותר בפופ הישראלי - בזכות שורה של להיטי ענק מרימים. קשה לדמיין מסיבות ישראליות בלי ״טיקיטאס״, ״דיבור נגוע״ או ״מפיות״, וקשה לחשוב על סטפן בלי הפאן. ואז הגיע ״רק אני יודע״ - אמנם להיט היפ הופ מקפיץ, ובכל זאת שיר חשוף ומרגש יותר משאנחנו רגילים לקבל ממנו.

בחירה אמיצה נוספת שעשה היא לסמפל את ״אם תלך״, הלהיט של עידן רייכל משנת 2002. הסימפול עזר ל״רק אני יודע״ להתפוצץ עם נתוני השמעות מרשימים וכניסה למצעד השנתי של מאקו היטליסט - מצעד המוזיקה הרשמי של ישראל, אבל סטפן אומר שהרעיון לא עלה במוחו מתוך הכוונה ליצור להיט - אלא פשוט כך, בספונטניות. ״הייתי אחרי סשן ארוך באולפן שלא יצא ממנו כלום״, הוא מספר לנו, ״ומשום מקום נזכרתי ב׳אם תלך׳. אנשים מופתעים מזה שדווקא אני בחרתי בו, אבל אני נולדתי בישראל ומאוד אוהב את השיר הזה. אמרתי למפיקים שלי - תשמעו, בואו ניקח אותו ונסמפל אותו על ביט בסגנון דריל. עליתי על המיקרופון ופשוט התחלתי לשיר את הפזמון. תוך 10 דקות הייתה לנו סקיצה״.

עוד לפני השחרור היה ברור לסטפן שמדובר בשיר קצת אחר. ״ידעתי שייקח לאנשים קצת זמן להבין מה זה ומה קרה לסטפן, ושזה יקרה בסוף״, הוא מספר. ״הגעתי לשלב בקריירה שבו צריך לפתוח את הלב. הרגשתי גם אישית וגם מקצועית שהגיע הזמן לשים את הלב על השולחן״.

זה אומר שנראה אותך בקרוב מפתח את הכיוון הרגשי במוזיקה שלך?

״ברור, זה  הקו שאני הולך עליו עכשיו. ובכלל, אני מתבגר גם במוזיקה וגם בחיים, ומבין שגם השמחה שלי באה מכאב״.

אמירה חזקה. למה אתה מתכוון?

״אני בן אדם מאוד חיובי, גם במצבים שבהם הייתי צריך להיות הכי מודאג או לחוץ. אני חושב שדווקא הרגעים הנמוכים הם אלה שגורמים לי להוציא את השמחה שבי ולהיות עוד יותר חזק. זה גם מה שרציתי לעשות ב׳רק אני יודע׳ - גם אם הוא עצוב, והוא עצוב, אתה שומע את השיר הזה ובא לך לקפוץ, הוא מרים. גם אם מדובר בשיר כואב על פרידה, אני לומד לחגוג את הכאב״.

״להיות מי שאתה זאת ההרגשה הכי טובה״

סטפן הוביל לאחרונה את קמפיין הסושיאל  הבושם החדש לגבר MYSLF מבית מותג היוקרה איב סן לורן. מדובר אמנם בבושם לגבר, אבל הגבריות המדוברת היא גבריות מודרנית: שם המותג YSL יוצר גשר בין ה-M הגברית של Masculine ל-F הנשית של Feminine, כביטוי מלא של העצמי. איב סן לורן עצמו אמר: ״הבנתי שהמפגש החשוב ביותר בחיים היה המפגש עם עצמי״. בשלב שבו סטפן לוקח את האמנות שלו למקום אישי יותר, אין טבעי יותר מהחיבור בינו לבין הערכים של נאמנות לעצמך וביטוי עצמי מלא, על כל הניואנסים.

״זה צריך להיות הבסיס בחיים״, הוא אומר. ״אני נולדתי איך שאני, זה הטבע שלי. אי אפשר לשנות משהו שהוא טבעי, וגם אם תנסה, זה לא יוביל אותך לשום מקום. עץ תפוחים לא יגדל תפוזים, וגם אם תדביק עליו תפוזים זה אף פעם לא יהיה אמיתי, ומבחוץ זה יורגש. להיות מי שאתה זאת ההרגשה הכי טובה - לכן קוראים לבושם MYSLF״. סטפן מספר שהוא אוהב ״להראות טוב ולהריח טוב - אני  משתמש הרבה בבושם, ולבושם הזה באמת יש טוויסט בריח שלו, ריל רענן נקי ואפילו סקסי,  הוא מושלם עבורי״.

אחד הערכים המובילים של איב סן לורן הוא אדג׳יות. מתי בפעם האחרונה עשית בעצמך משהו נועז, או הרגשת שהבאת את עצמך לקצה?

״השנה, כשהתחריתי ב"רוקדים עם כוכבים" בצרפת. אני אמנם רקדן, אבל אני רוקד היפ הופ - אין לי שום קשר לריקודים סלוניים ומה שעשינו בתוכנית הוא ממש לא הסגנון שלי. ידעתי שאני בא לתוכנית כשאנשים כבר מכירים אותי ומחזיקים ממני, כי הריקוד אמור להיות העולם שלי, אבל זאת לגמרי הייתה יציאה מאזור הנוחות. ידעתי שיראו בתוכנית את החולשות שלי - יראו אותי בוכה או לא מצליח או מקבל ציון נמוך, וזה דורש אומץ״.

והנה, בסופו של דבר הגעת למקום השלישי והמכובד.

״נכון. וכשחזרתי לארץ כולם ממש פירגנו לי, אמרו שאני מקום ראשון. התהליך שאתה עובר יותר חשוב מהמקום שהגעת אליו״.

בישראל אנשים גם התבלבלו לרגע ולא הבינו אם אתה משתתף בתוכנית כרקדן או ככוכב.

״זו שאלה שקצת הציקה לי, ומצד שני אני יכול להבין אותה. לצרפתים היה ברור שאני בא ככוכב, אבל בארץ מכירים אותי כרקדן, וחושבים שאו שאתה רקדן או שאתה זמר״.

ולאיזה צד אתה מרגיש מחובר יותר?

״אני חושב על עצמי כאמן, אבל הריקוד בשבילי זה מספר שתיים - קודם כל המוזיקה. הריקוד הוא משהו שממש נמצא בתוכי, אבל זה פלוס״.

גם הקריירה המוזיקלית שלך מפוצלת - אתה כוכב לא רק בישראל אלא גם בצרפת, ומוציא שירים בעברית ובצרפתית.

איפה יותר חשוב לך להצליח?

״נולדתי בישראל וזה הבסיס של הקריירה שלי, מישראל נתקדם לכל העולם. אני מרגיש ויודע שעדיין לא הגעתי לאן שאני רוצה ומסוגל להגיע בארץ, וגם שהדברים שלי לא רגילים אז לפעמים לוקח להם יותר זמן. הרבה אנשים אומרים לי ׳יאללה, לך לחו״ל, מה יש לך לעשות פה׳, אבל אני רוצה למצות את המקסימום שאני יכול להגיע אליו בישראל למרות שזה לוקח זמן. התקופה בצרפת גרמה לי משבר זהות כי כולם חשבו שעברתי לשם, וגם הוצאתי שירים בצרפתית ולא בעברית - אבל האמת היא שכשאני נכנס לאולפן אני לא חושב מראש באיזו שפה אני הולך לעבוד. לא צריך לחשב כלום. כשחזרתי לארץ הבנתי שסטפן זה הכול - זה לא על באיזו מדינה אני נמצא או באיזו שפה אני שר, אלא על מה שאני מביא מעצמי לתוך המוזיקה״.