"אני מעדיף להיות קבור בקולומביה, מאשר לשבת בכלא בארה"ב", אמר פעם פבלו אסקובר, מי שנחשב לאחד מברוני הסמים הגדולים שפעלו בעולם, וזה שפרצופו הוא הראשון לדמיין כשהמילה קולומביה נזרקת לאוויר. מאז אותו ציטוט בלתי נשכח עבר לא מעט "קוקו לוקו" בנהרות המדינה - אסקובר החזיר את נשמתו לסוחר שמיים, והמדינה הכי צפונית בדרום אמריקה הספיקה לייצר לא מעט אמנים שהפכו להיות הפנים החדשות שלה, והצליחו להשכיח מעט את אסקובר כפרצופה של קולומביה. נכון, הסמים עדיין שם, אבל אליהם הצטרף הרגאטון, שהפך לאחד מענפי הייצוא הכי מוצלחים שלה.
לא סתם בחרתי בציטוט ההוא של אסקובר. ברור לגמרי שאין אחד שהיה רוצה לשבת בתא כלא האמריקאי, אבל בתוך האמירה הזו מסתתרת גם המון פטריוטיות: אסקובר אהב את קולומביה ואת עיר הולדתו מדיין – בכלל, הגאווה הלטינית היא משהו שקיים בכל אחד שנושא את הגן הזה. זה לא משנה אם אתה פושע גדול או כדורגלן בינוני, זמר מצליח או סוחר מכוניות ממולח – כשזה מגיע למדינה ממנה אתה מגיע, הגוף מתמלא בגאווה לאומית-לטינית שנעה על הגבול הדק שבין מרגשת למגוחכת.
הטור האחרון של ויוה לה וידה הביא את אמני הרגאטון המובילים מפנמה ופוארטו ריקו, המדינות מהן יצא הז'אנר וכבש את העולם. אחרי ששמנו את זכוכית המגדלת על שתי הכוכבות ממרכז אמריקה, הפעם החלטתי להמשיך בטיסה ישירה אל המדינה הדרום אמריקאית שמפוצצת בגאווה לאומית, מוזיקה לטינית משובחת והמון אווירה שרבים מהתרמילאים שחזרו ממנה מתגעגעים אליה יום יום. כן, ארגנטינה מדהימה, ברזיל משגעת, אבל יש משהו מיוחד בקולומביה שלא תמצאו בשום מקום אחר. מוזיקה נניח.
"יש לך את המפתח לליבי, אני אוהב אותך. זה יותר מהחיים עצמם, כי בלי האהבה שלך אני מת", כתב ב-1995 קרלוס ויווס בשיר La Tierra Del Olvido ("אדמת השכחה" בתרגום חופשי לעברית). השיר, שהפך ללהיט ענק בקולומביה, היה סיפור אהבה למדינה הדרום אמריקאית, ואולי מבטא יותר מכל את מה שחשים הלטינים כשהם מדברים על האדמה שלהם. בשנה שעברה החליט ויווס לחדש את השיר עם כמה מהאמנים הכי בולטים היום בקולומביה, ושיחרר את הקליפ כאן למעלה, שמעבר לחידוש הנהדר, גם מביא את הנופים המדהימים של המדינה. מי שנועל את הקליפ הוא הכוכב הכי גדול היום בקולומביה, מאלומה - בחור צעיר בן 22 שבחודשים האחרונים הפך לפנים המוזיקליות של קולומביה.
אל פרדדור ("המפסיד"), הוא הלהיט האחרון שהוציא מאלומה בסוף אפריל האחרון, וכבר הספיק לצבור למעלה מ-25 מיליון צפיות. הסיפור של מאלומה הוא סיפור סינדרלה קלאסי: בגיל 15, אחרי שניסה כל סוג ספורט אפשרי, החליט שמוזיקה היא הדבר הבא מבחינתו. המילים הראשונות שהעלה על כתב היו מכתבי אהבה שהיה כותב בשם חבריו לבנות הזוג שלהם, ואחרי תחרות שירה מוצלחת בתיכון בו למד, החליט אחד הדודים שלו להעניק לו מתנה מיוחדת: קח את השיר איתו זכית בתחרות, כנס לאולפן הקלטות מקצועי ובהצלחה. מאותו הרגע הדרך של מאלומה לכיבוש תחנות הרדיו בקולומביה הייתה קצרה מאוד.
בורו קאסט ("מוחק את הקלטת"), הוא כנראה הלהיט הכי גדול שלו, וזה שאחראי לכך שמאלומה הוא השם הקולומביאני הכי רותח היום בסצנה, ואין אמן אחד שהיה מסרב לדואט משותף שיהפוך תוך זמן קצר להצלחה מטורפת. דוגמה נהדרת הוא Desde Esa Noche ("מאותו הלילה"), השיר שלו ושל טליה המקסיקנית, מי שידועה בעיקר בזכות אינספור התפקידים שלה בהמון טלנובלות מצליחות. החיבור בין מאלומה לטליה הוא השילוב המושלם בין ישן לחדש – 23 שנים מפרידות בין השניים, אבל טליה הבינה מהר מאוד לאן נושבת רוח הקליקים ביוטיוב, ויחד הביאו השניים את הדואט הנהדר הבא.
עם כל האהבה והכבוד למאלומה, אם יש אמן אחד שיכול להתחרות איתו בתהילה קולומביאנית זה ג'יי באלבין. למעשה, כאן בישראל, באלבין הקדים את מאלומה בכיבוש גלגלצ, והיריבות המוזיקלית בין השניים היא אחד הדברים הכי טובים שקרו בשנים האחרונות בדרום אמריקה. "אני ומאלומה לא חברים טובים במיוחד. גדלנו אמנם באותה העיר, אבל באווירה שונה לגמרי", סיפר באלבין בראיון לערוץ טלוויזיה מקומי לאחרונה. "אין בינינו קינאה כי המוזיקה שלי היא אחרת לגמרי משלו", סיכם באלבין. כמה שונה? ובכן, תשפטו אתם.
ההבדל העיקרי בין השניים הוא העבודה מול השוק הצפון אמריקאי, שם באלבין מצטיין הרבה יותר, כנראה בזכות העובדה שכבר בגיל צעיר עזב את מדיין ועבר לאוקלוהומה, ולאחר מכן לניו יורק. את הפריצה הגדולה שלו חייב באלבין ללהיטYo Te Lo Dije ("אמרתי לך"), שיצא ב-2013, ואומץ במהרה על ידי לא מעט אמריקאים. הוא חבר של ג'סטין ביבר וג'יי שון, ומתכתב בוואטסאפ עם אנריקה איגליסאס ופיטבול על בסיס קבוע, אבל החדשות הכי מסקרנות מכיוונו הגיעו לפני שבועיים דרך חשבון האינסטגרם שלו, שם סיפר על שיתוף הפעולה הבא שלו עם דיוויד גואטה. אחרי שמיעה של כמה צלילים בלבד אפשר להבין שצפוי כאן להיט מפלצת.
על באלבין ומאלומה אפשר לכתוב עוד לא מעט, וההמלצה הטובה ביותר פשוט תהיה להסתובב בתחנות היוטיוב שלהם, כי השניים האלה בדרך הבטוחה לכיבוש אירופה, ודרכה גם לישראל. אז מי עוד? ובכן, קולומביה גם אחראית על אחד הצמדים הכי טובים שרקדו אי פעם את הז'אנר. קאלי והדאנדי, שני אחים קולומביאנים, שמוגדרים כזמרי פופ. על השיר האחרון שלהם ששורף כבר תקופה כל מצעד לטיני כתבתי בטור הראשון של ויוה לה וידה, ומאז הוא הספיק לחצות את רף ה-200 מיליון צפיות. הפעם, בחרתי בשיתוף הפעולה האחרון שלהם, עם הזמר הדומיניקני הצעיר והמבטיח, DCS.
אמרנו מוזיקה קולומביאנית פופולארית? אמרנו פיסו 21 ("הקומה ה-21"). אמנם החבר'ה האלה לא עושים בדיוק מוזיקה שאפשר יהיה לקרוא לה רגאטון, אבל גם הם, בדיוק כמו טליה, הבינו לאיזה כיוון הולכות רחבות הריקודים בכל רחבי העולם. ארבעת חברי ההרכב, שמתאפיין במוזיקה רכה, מלודית ורומנטית, נעים על הקו שבין פופ דביק לרגאטון מרקיד, והלהיט הכי גדול שלהם, שיצא לפני שנתיים אמנם, ממשיך להרקיד המונים ברחבי אמריקה הלטינית. הרבה בזכות מי שהגיע לבצע איתם את Suele Suceder ("זה קורה"). תעשו כבוד לניקי ג'אם.
רוב הסיבוב שלנו בקולומביה היה באיזור מדיין, שם נולדו אסקובר, בלאבין ומאלומה, אבל אם יש עיר נוספת שאחראית על הצלילים של קולומביה בכלל, ולטינו אמריקה בפרט, זו חייבת להיות קאלי. קווין רולדן, הייצוא הכי מוצלח של העיר הענקית הזאת, שנחשבת לבירת הסלסה העולמית. רולדן אחד השמות היותר מוכרים בסצנה, בעיקר בדרום אמריקה, הוא יצרן להיטים מוסמך, ואחרי שהתחיל את דרכו כבר בגיל 11, טיפס וטיפס, ויחד עם הלהיט האחרון נסיים את הסיבוב הקצר בקולומביה. אסטה לה פרוקסימה.
רגע אחרי סגירת הטור, הגיעה מקולומביה הבשורה על מותו של זמר הרגאטון המקומי חביאר אוספינה, הידוע בכינויו Kubba. המוות המצער של קובה התרחש במהלך צילומים לקליפ חדש, באחד הנהרות היותר המוכרים במדינה. קובה הגיע לנהר לצורך צילומי הקליפ יחד עם חברו לצמד, אדוארד, והאסון התרחש בזמן שקובה שחה להנאתו בנהר לצורך הצילומים. אחרי מספר דקות זרם המים החזק סחף את קובה, ואחרי שניסה בכל כוחו להיאחז באבן גדולה כדי להינצל, הוא נסחף לבסוף וטבע למוות.
מיד עם הגעת הבשורה המצערת על מותו של קובה, התארגנו מספר אמנים מקומיים, ויחד שחררו את השיר הבא שהוא כל כולו מחווה לזמר הצעיר שהלך לעולמו בגיל 29 בלבד.