כמעט שלוש שנים עברו מאז הפך אנריקה איגלסיאס למהפכן המוזיקה הלטינית הנוכחית. כן, אין דרך אחרת להגדיר את מה שעשה "Bailando" שלו חוץ ממהפכה. עם כמעט 3 מיליארד צפיות ביוטיוב לכל הגרסאות שיצאו לשיר, ושנתיים מטורפות בהן אמנים לטינים פרצו את גטאות הספרדית לכל רחבי העולם (פסטיבל הרגאטון שייערך בקרוב בגרמניה נניח) – השיר ההוא של אנריקה הדליק מחדש את הניצוץ הלטיני ומאז נראה שהלהבה רק הולכת וגדלה.

אחרי "Bailando" (מקום 8 ברשימת הסרטונים הכי נצפים אי פעם ביוטיוב) הגיע "El Perdon", בו נצמד איגלסיאס לאחד השירים הזניחים של ניקי ג'אם, ויחד הפכו אותו השניים להמנון חנויות בגדים ומגה ברים בכל רחבי העולם, וככל הנראה גם אתם שמעתם אותו ממש לאחרונה באחד האירועים בהם ביקרתם. שני השירים האלה, ובמיוחד השני שהביא לקדמת הבמה את ניקי ג'אם (שמאז מסרב לרדת ממנה), הם תווי התקן הכי גדולים שעברו על המוזיקה הלטינית בשלוש השנים האחרונות, והיו סוג של פורצי דרך אל אוזני המיינסטרים של העולם כולו.

אחריהם הגיע ניקי לבדו, ואז הצטרפו גם באלווין, מאלומה, שאקירה שחזרה למקורות, קרלוס ויווס שהצליח לפזר את השורשים הקולומביאנים שלו בכל רחבי העולם, וכמובן גם דדי יאנקי שהיה כאן תמיד, דון עומר ועוד רבים וטובים שהבינו שהמצב רק הפך למחורבן יותר בכל בעולם, וכל אותו העולם רוצה מוזיקה שמחה לזוז איתה, כזו שתשכיח לרגע את דאעש, משבר האקלים, מחירי הדיור ובעיות הפליטים. תשאלו את סטטיק ובן אל.

ממש היום שיחרר אנריקה את הלהיט הרביעי שלו (תוסיפו לשניים למעלה את Duele El Corzon) מאז שהפך למפלצת להיטים ויראלית ומדבקת. ברור שהרזומה העשיר שלו כולל עוד לא מעט שירים שכיכבו בכל ערוץ אפשרי, אבל את מה ש-Bailando וכל אלו שבאו אחריו עשו לקריירה שלו, אין עוד שיר אחר שלו שיכול אפילו להתקרב לאותם ממדי ההצלחה (לא, גם לא Hero העל הזמני).

אז מה צפוי לנו הפעם? את הטיזר לשיר החדש – "Subeme La Radio", בו הוא משתף פעולה עם December Bueno ו-Zion&Lennox, העלה אנריקה כבר לפני כחודש, אז שיתף מתוך הצילומים לקליפ שנערכו בקובה וניתן היה להבין בקלות שמדובר במגה להיט שאולי אפילו צפוי להתעלות על קודמיו. איך זה נשמע? בוא להיות בין ראשוני האלפים ששומעים אותו בדרכו למיליארד הראשון.

לא ברור למה, אבל נראה שפברואר הוא חודש אהוב במיוחד על אמני הז'אנר, ובשלושת השבועות האחרונים כמעט כל אמן לטיני בולט הוציא שיר חדש או קליפ טרי לאחד משירי האלבום האחרון שלו. מי שבלט מעל כולם בחודש האחרון הוא ללא ספק (שוב) ג'יי באלווין, שיגיע להופעה אחת מצופה ומרגשת במאי הקרוב כאן אצלנו ברעננה. ביום שישי שעבר, כמעט בלי כל עבודת ההכנה המוקדמת שכל כך מאפיינת אותו, שיחרר באלווין את הקליפ לשיר "Sigo Extrañándote", אחד השירים המוצלחים מאלבומו המבריק "Energia".

עם עליית הקליפ ליוטיוב (בשעת לילה מאוחרת בצדה הדרומי של אמריקה) החלו אנשי יחסי הציבור שלו במסע השקה מטורף לקליפ עם פרסומים בכל מדיה אפשרית. התוצאה? מיליוני לטינים שהתעוררו ישירות לקליפ הבא וגרמו לו לצבור 8 מיליון צפיות תוך 24 שעות בלבד.

מי עוד? ניקי ג'אם כמובן, שיכול כבר עכשיו להגדיר את 2017 כשנה הכי גדולה בחייו -  אחרי יציאת האלבום "Fenix", וחתונת הבזק שלו שנערכה בקולומביה לאחרונה עם אורחים כמו באלווין שתיפקד כשושבין וויין דיזל שהגיע לתת כבוד, מצטרף לכל החגיגה גם סיבוב הופעות אירופאי שיתחיל כאן אצלנו בישראל ב-14 למרץ ואמור להפוך אותו לאמן הלטיני-אורבני הכי מצליח היום בעולם.

בחודש האחרון ג'אם לא מפסיק להתראיין לכל כלי תקשורת אפשרי, ומפזר את החיוך המרוצה שלו לכל עבר. יש לו הרבה סיבות טובות להיות מרוצה, את כולן הזכרנו כאן למעלה, וכדי להמשיך לתחזק את האימפריה שהפך להיות, הוא מקפיד לשחרר אחת לחודש קליפ קונספט לאחד משירי האלבום. אחד האחרונים שיצא ממנו היה השת"פ הנהדר שלו עם Wisin ל-"Si tú la ves", שמוכיח שקונספט או לא, בכל פעם שהוא מוציא משהו חדש  - מיליוני הצופים והשומעים כבר עם האצבע על העכבר.

למעט שלושת הבולטים כאן למעלה, עוד לא מעט אמנים ניצלו את פברואר הקיצי (לפחות באמריקה הלטינית) כדי לשחרר סחורה חדשה, ומי ששווה להתעכב עליו הוא סבסטיאן יאטרה, עוד קולומביאני, גם הוא ממדיג'ין, שהצליח לטפס לפסגת ההשמעות לפני כשנה יחד עם "Cali y El Dandee" (חצי מיליארד צפיות), ומיד לאחר מכן לבדו עם "Traicionera". יאטרה, בן ה-22, נחשב לאחד הקולות המבטיחים של קולומביה בכלל ומדיג'ין בפרט, ויעיד על כך שיתוף הפעולה האחרון שלו בו הצטרפו אליו Wisin ו-Nacho (חצי הצמד הוונצואלני צ'ינו ונאצ'ו). שלושה אמנים בולטים, שיתוף פעולה אחד, כמה רע כבר יכול לצאת מהסיפור הזה?

התגעגעתם לשאקירה? זה מרגיש שעבר לא מעט זמן מאז שחזרה למרכז הבמה הלטינית עם האופניים שלה ושל קרלוס ויווס, והרבה יותר מזה עם הצ'אנטחה שלה ושל מאלומה, אבל שאק, כמובן, עושה הכל בקצב שלה כדי לשמור על יציבות להיטים. ממש השבוע יצא הבונבון החדש שלה, וגם הפעם היא לא לבדה, ואם להיות כנים, השיר הזה שייך הרבה יותר לפרינס רויס מאשר לה. רויס, אמן הבצ'אטה בן ה-27 שמח לאמץ את שאקירה לדואט הזה שייצא באלבומו החדש (מתוכו יצא גם שיתוף הפעולה הנהדר עם פארוקו) ויחד מציגים השניים נגיעות דה ז'ה וו בקצב הבצ'אטה הכל כך מרגיע ומעלה חיוך שמאפיין את רויס כבר שנים.

מי שיסגרו את החודש המופרע מוזיקלית הם בעצם כולם; אחד השירים הכי מדוברים שיצאו לאחרונה, עדיין בתוך תחומי קווי הגבול הלטינים, הוא דווקא הרמיקס ללהיט "La Ocasion". יהיה קשה להרחיב על השיר פורץ הדרך הזה בלי להתעכב, גם בקטנה, על השתלטות סגנון הטראפ על זה האורבני, או לצלול לסיפורו של Anuel AA, אמן הטראפ-ראפ-ראגטון שכבר יושב תקופה ארוכה בכלא ורק הולך ומתפרסם מאז, ואחראי אולי יותר מכולם על הטירוף שהתרחש עם יציאת "La Ocasion" (עוד על סיפורו של אנואל באחד הטורים הבאים). לטובת מי מכם שעוד לא נחשף לסיפור המוזיקלי הזה. הנה היכרות ראשונה.

עדיף יהיה שלא לתרגם את השיר או לצלול לוויכוחים שעורר בין ארגונים פמיניסטיים לחובבי הז'אנר, אבל אין דרך להתעלם מהטירוף שהתרחש סביבו. אותו הטירוף שנמשך שנה שלמה בציפייה לרמיקס המדובר, בו היו אמורים להשתתף כמעט כל האמנים הבולטים בתחום. גם כאלה שבדרך כלל נמנעים מטראפ או הערות מיזוגניות בשיריהם. לא מעט טעימות מאותו רמיקס הועלו לאוויר היוטיוב בשנה האחרונה, חלקן גם היו המצאות שקריות מנותקות לחלוטין מהמציאות המוזיקלית. לפני כשבועיים, בדיוק שנה אחרי יציאת השיר, עלה הרמיקס במלואו עם שרשרת אמנים בלתי נגמרת (מדדי יאנקי ועד פארוקו) שיוצרים יחד 7 וחצי דקות שהן בגדר חובה לכל אוזן שחובבת את המוזיקה הלטינית הנוכחית.

 לכל הטורים הקודמים של ויוה לה וידה