השילוש הקדוש של סוף השבוע

ג'ון דיגוויד -  "החתול והכלב", תל אביב
שעה שתיים בלילה ורק ברי המזל שקנו כרטיסים ברכישה מוקדמת יכלו להיות שם כשהוא עולה. כבר בפתיחה הסתמן שהגענו לאותם מאחד הערבים שהחיבור בין דיג'יי מועדון וקהל יוצר את האווירה המושלמת, כשדיגוויד מנגן א-קפלה שמיימית לאורך שתי דקות. הדרמה בקהל הולכת וגוברת עם מחיאות הכפיים, כאשר הביט הראשון מנפיק את עוצמת השאגות של הקהל, שהמשיך לתת אהבה ולקבל חזרה מלודיות מרגשות.

התחושה היא שדיגוויד החזיר לפחות ללילה אחד את ימיי הפאצ'ה והאוקטיפוס הישנים והטובים , הימים ההם שהדיג'יי הוא אלוהים והקהל באמת בא להקשיב למוזיקה. כל הערב הקהל הריע והתחבק ובעיקר נראה היה עם הידיים באוויר, מזיעים אך מרוצים. בסוף הסט ג'ון, שידוע כאחד שנחבא אל הכלים, הפסיק את המוזיקה, הודה לצוות "החתול" ובעיקר לקהל המדהים וציין שנהנה מכל שנייה, לסיכום - דיגוויד היה ונשאר אגדה.

אלכסנדר רובוטניק - "הברקפסט" (צ'יזקייק), תל אביב
ירידה במדרגות אל חלל הברקפסט אשר גדוש באנשים שבאו לכבוד יום ההולדת שמונה במספר של המועדון. . הקהל רוקד לצלילי האיטלו דיסקו ואלקטרו של האושיה בן ה 64. חמוש בסינטיסייזר ובמיקרופון רובוטניק שוטף את הרחבה בצלילים מענגים ובשירה , הקהל מתמסר ומניע כל חלק בגוף צולל איתו אל נבכי הזמן במוזיקה גדוש בהשפעות מג'אז ואפרו ועד אלקטרוניקה עכשווית.

השיא מגיע עם הטראק "problemes d'amor". איזה חגיגה! בחמש בבוקר המראות של הבליינים מצטופפים בעמדה עם רובוטניק ועולים ורוקדים על הבר המחישו לנו את כוחו של הוותק שנצבר אצל המפיק המפורסם.