ליעד ברוידא, רק בן 17 מרעננה, הוציא לפני כשבועיים סינגל ראשון בשם "גן עדן חדש", שכבר מככב בכמה תחנות רדיו. השיר מקדים את אלבום הבכורה של ברוידא, שייצא בקרוב, בו כתב את כל המילים והלחנים ומשלב בין שירי רוק אנרגטיים לבלדות אקוסטיות. הגיטריסט שיקו פלדמן (שייגעצ) שימש יועץ האמנותי, ניגן גיטרה חשמלית, הקליט ועשה את המיקסים.
"'גן עדן חדש' זה שיר שאפשר לפרש בכל מיני צדדים", מסביר ברוידא את הצלחת הסינגל. "בעיני הוא מדבר על מקום שקט שיש לכל אחד, בו הוא יכול לשבת בשקט. הבחורה בשיר לא חייבת להיות בחורה דווקא, אלא אפשר לכוון את זה למוזיקה. הגן עדן החדש שלי הוא כרגע האלבום שימנף אותי ואת המוזיקה שלי ומשם נמשיך הלאה".
מי שיקשיב לשיר "את אומרת" במיי ספייס של ברוידא עשוי למצוא דמיון כלשהו לאביב גפן הצעיר, שהחל גם הוא את הקריירה בגיל 17, אבל ברוידא ממהר לטעון שאין דמיון: "אביב גפן הביא משהו שהוא הרבה יותר פוליטי ויותר התבסס על פרובוקציות של אמירות. המוזיקה שלו הייתה יותר מלנכולית ופנתה לצד העצוב והרגשי. השוני הוא שאני מביא רוק שהשורשים שלו יותר חיוביים בתוכן ובאווירה ממה שהיה לאביב גפן בזמנו. אני לא מחפש לדבר על הצבא או לדבר על הדברים שהוא דיבר עליהם כי זה לא מעניין אותי כל כך".
-יש לך גם שיר מחאה בשם "נקודה שחורה".
"בבסיס שלו זה שיר נגד עונש קולקטיבי ויש בו נקודה קטנה שנוגעת בפוליטיקה, אבל כל אחד יכול לקחת את זה לאן שהוא רוצה כי קל להתבלבל בו. הוא נבע משיחות שלי עם אנשים ומסיטואציות שעברתי. זה שיר שמדבר נגד המצב בו קבוצה קטנה בתוך המון גדול תגרום לכך שההמון ייענש בגללה. אפשר לתת לזה ראיה של מורה שמענישה כיתה שלמה בגלל שני תלמידים ,או כמו בפוליטיקה, שחפים מפשע נפגעים בגלל גורמים אחרים. בכל זאת יש בשיר קטע שמדבר על צד ימין. קורט קוביין אמר שבכל פעם שהוא שמע 'צד ימין' בפוליטיקה הוא היה חושב על היטלר, הרס ומוות. אני לא יוצא נגד הצד הימני אלא נגד הקיצוניות של הימין הקיצוני, שאומר שצריך להרוג את כל הערבים ולא לעשות חשבון. אני חושב שצריך לעשות חשבון".
-איך אתה בשירי אהבה?
"אני לוקח את הדיבור על אהבה לנקודות מבט שבהן אני מדבר על סיטואציות. העיסוק שלי באהבה הוא לא על אהבה נכזבת או על מישהי שעזבה אותי. אם אני מתעסק באהבה אני שר על ההרגשות שמלווים אותי, על חוויה שאני עובר עם האהבה הזו מאשר 'היא חזרה' או 'היא הלכה'".
-המוזיקה ובית הספר הולכים יחד?
"זה לא הקשה עלי, למרות שבהקלטת האלבום בשנה שעברה החסרתי הרבה והיה קשה. המוזיקה בשבילי היא כל העולם ובית הספר פחות. אני משתדל לעשות מה שאני יכול. בכל מקרה, מה שלמדתי מהקלטת האלבום היה יותר ממה שבית הספר נתן לי למרות שמאוד מפרגנים לי שם".
-לא היה פשוט יותר לחסוך זמן וללכת ישר ל"כוכב נולד"?
"מה שאני עושה הוא דבר אינדיבידואלי וזה לא חייב להיות דרך חבורת שופטים ששופטים אותך בחמש דקות. לא מצאתי בזה משהו שמשך אותי או שיש בזה יותר מידי תוכן. באתי יותר מעולם של יצירה מאשר מעולם של שירה והעמדה. זה בעיני ניצחון יותר גדול מאשר לנצח מוח של כמה שופטים".
-לסיום, מה הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית?
"שתי סצנות הרוק שהיו בתחילת שנות השבעים ושנות ה90 הניבו את הדברים הכי טובים בעיני. החל מאריק איינשטיין, שלום חנוך וחבורת לול, שהביאו את הרוק ארצה ועד ללהקות "רוקסן" כמו איפה הילד, ד"ר קספר ואביב גפן. אני מתחבר לזה כי דברים טובים נשמרים לאורך זמן. גיליתי מאיפה אמנים ישראלים הושפעו. למשל שמעתי את הביטלס וגיליתי השפעות של אינשטיין או ששמעתי את נירוונה ואחר כך את ההשפעות שלה כמו ד"ר קספר. שמעתי קודם את הדברים הלועזים ואחר כך את הישראלים".
ת.ז. ליעד ברוידא
השפעות: "מרוק בריטי ועד אינדי רוק ורוק של היום. ביטלס, אואזיס, לד זפלין, רולינג סטונס, The Who, איינשטיין, חנוך".
לנצח את השיטה: "אני לא מתכוון לכתוב מוזיקה במטרה לנצח את השיטות השונות. מי שעומד מעל השיטות האלו צריך להיות חכם ולהבין מה זאת מוזיקה טובה, וזה הניצחון".
הצלחה מבחינתך: "להמשיך לעשות את המוזיקה שלי כל החיים".
10 שנים מהיום: "אחרי כמה אלבומים, מופיע וחי מזה".
אלבום אחרון שקנית: "Dig Out Your Soul- Oasis".
למי בא לך לתת סטירה: "לאנשים שחוסמים דברים שהם טיפה יותר נועזים מלהגיע לזרם המרכזי אם זה עורכי רדיו, אנשי טלוויזיה או מי שעוצר מדברים כאלו להגיע. הייתי נותן גם סטירה רצינית לכל אלו שממשיכים ללכת לדבר המטומטם הזה שנקרא תוכניות ריאליטי. לא הבנתם שהזכר היחיד לזה הוא נינט?".