רן כהן (זמר) 1 (צילום: כפיר חרבי)
"מה שלא מרגש אותי מתאדה". רן כהן | צילום: כפיר חרבי

רן כהן, 29, משיק השבוע את אלבום הבכורה שלו "אוסף זכרונות", אבל לכהן יש בימים אלה משימה לא פחות חשובה. "הכרזתי על תחרות רשמית כדי להשתלט על תוצאות החיפוש בגוגל מול רן כהן, הח"כ לשעבר של מר"צ", הוא אומר. "קשה להביס אותו בינתיים. כשהוצאתי את הסינגל הראשון הייתה בדיחה שחוקה בקשר לזה אבל אחר כך עברו הלאה. לאחרונה הוא כבר ממש לא תופס כותרות בגלל שהוא פרש אז אנצל את המומנטום ברשותו".

בזמן שקולגות שלו לומדים ב"רימון", קיבל כהן לפני הצבא מלגת לימודים באוניברסיטת ברקלי שבארצות הברית, אך העדיף לחזור לארץ לשרת בצבא במסלול קרבי וקצונה. אחרי הצבא נסע לניו יורק וקיבל מלגה על הצטיינות בנגינה מבית הספר "ניו-סקול יוניברסיטי" הנחשב. משם עבר ל"סיטי קולג'" וסיים תואר ראשון במוזיקה. "חייתי בניו יורק 6 שנים עד 2008", הוא מספר. "ניגנתי ג'אז כגיטריסט ולא כזמר, כך שהתאמנתי שעות בנגינה".

יארח בהשקה את סבו, מגדולי זמרי המוזיקה הערבית בארץ

-למה חזרת לארץ?
"בשנים האחרונות עניין המוזיקה הלך לכוון של שירים בעברית שאיתם הופעתי ובהמשך גם הקלטתי בניו יורק. חלק גדול מהסיפורים באלבום באמת קרו ומבוססים על דברים שהתרחשו במהלך השנים שחייתי שם. הרגשתי שאני צריך לחזור כי האלבום היה כבר מוכן ורציתי לקדם אותו כאן בארץ. גם הבנתי שאני רוצה לגור ליד המשפחה שלי, להקים פה משפחה בעצמי ולחיות פה".

-אפרופו משפחה, במופע ההשקה תארח את סביך ציון כהן, הידוע כסאברי עאשור.
"סבי היה סולן התזמורת של 'קול ישראל' בערבית, הוא נגן עוד ומגדולי זמרי המוסיקה הערבית בארץ. יש דמיון מאוד גדול בינינו: הוא שר בשפה שלו, לתרבות שלו, את התוכן המילולי ואת התוכן של הנשמה של המוסיקה הערבית. אני שר בעברית כתוצר של מה שקורה פה עכשיו. במופע נעשה יחד שני קטעים: שיר שלי בעיבוד משותף ואחריו ננגן סטנדרט בערבית. כיום סבא שלי הוא איש עסקים, שגם זו תכונה משותפת כי התלבטתי בין מוזיקה לעסקים. אני לא מנותק ומשתדל להבין את הפילוסופיה של החיים בקטע הכלכלי".

דואט ושיר בלשון נקבה

את שיר הנושא של האלבום "אוסף זכרונות" שר כהן בדואט עם הזמרת לורן פאר, אותה הכיר בלימודיו ב"סיטי קולג'". "נדלקתי על הקול שלה ורציתי שהיא תשיר באלבום", הוא אומר. "היה לי ברור שאת החצי הראשון של השיר הזה צריכה לשיר בחורה. אפשר קרוא לזה דואט, כי אני שר את החלק השני עם שינוי קטן במילים. בשאר השירים באלבום לורן עושה קולות רקע".

-את השיר "אותיות זהב" אתה שר בלשון נקבה.
"אם אתה כותב מכמה פרספקטיבות אתה פותח לעצמך עוד המון עולמות ונותן לדמיון שלך ללכת לכל מיני מקומות. זה מאד מגרה אותי להיכנס לראש ולרגשות של אנשים אחרים, להזדהות עם מה שהם מרגישים ולרקום את זה למילים".

-השיר עורר סקרנות וזכה להצלחה יחסית. למה חיכית עד עכשיו?
"האלבום היה מוכן עוד מניו יורק והתלבטתי אם להוציא עוד סינגל ואז החלו מגעים עם חברות תקליטים עד שחתמתי עם 'התו השמיני' על עניין ההפצה. רציתי גג של חברת תקליטים שתעזור במיתוג של השם שלי. לאמן אנונימי יכולה להוות עזרה השם והלוגו של המפיץ החזק. לעומת אמנים מבוססים שלא צריך שם של לייבל מוכר מאחוריהם".

"אין לי שירי מגירה"

-מהו המסר הכי חשוב לך בשירים?
"מוסיקה, גם אם היא אינסטרומנטלית או עם מילים, חשוב לי שתרגש אותי. חשוב לי להמשיך להתרגש מהשירים שלי כשאופיע איתם וכשאעשה חזרות. מה שלא מרגש אותי לא נכתב מבחינתי ומתאדה. אין לי שירי מגירה. אני המאזין של עצמי ואני רוצה ליהנות מהמוסיקה, אחרת אין טעם להופיע עם זה".

ת.ז. רן כהן
מגורים:
ת"א
פרנסה חוץ ממוסיקה: מלמד מוסיקה וגיטרה ועוזר בעסק משפחתי.
השפעות: "Pat Metheny, Keith Jarrett, אביתר בנאי, קאט סטיבנס, בוב דילן, ג'ואו ג'ילברטו ועוד".
לנצח את השיטה: "עובדים קשה לאורך זמן, לא מוותרים ועושים את מה שאתה הכי מאמין בו ומרגש אותך עד שזה מגיע לכמה שיותר אוזניים. כניסה לפלייליסט היא לאו דווקא פיצוח השיטה מכיוון שאפשר להיכנס ולרדת אחרי שבוע".
היום בעוד 10 שנים: "בישראל עם משפחה, אולי מחוץ לתל-אביב. מקווה שיהיו מאחורי כמה אלבומים, שאכתוב לעוד כמה אנשים ואנגן בפרויקטים שונים".
הדבר הכי טוב שקרה למוסיקה הישראלית? "לאחרונה הרבה מוסיקאים ישראלים נסעו ללמוד ולנגן בחו"ל וחזרו להופיע וליצור פה. התחברנו לסצנה העולמית מכל הבחינות והגבולות מתחילים להיטשטש".
אלבום אחרון שקנית: "Antony And The Johnsons The Crying Light".
למי בא לך לתת סטירה? "נסראללה או אחמדינג'אד".

רן כהן ישיק את אלבומו ב"שבלול-ג'אז" בנמל תל-אביב, מוצ"ש 7 במרץ ב-21:00. הרכב הליווי יכלול קוטנרה-בס, פסנתר, צ'לו, תופים, גיטרות וקולות.