10. Liam Payne & French Montana – First Time
מי נזכר ברגע האחרון לעלות על הגל הלטיני? ליאם פיין, עם קריירת סולו שלא מצליחה להתגבש לכדי משהו יציב או ברור. התוצאה לא מביכה אבל גם לא מייצרת שום אימפקט. נדמה שליאם אפילו לא מתאמץ. אפס סקס-אפיל שהוא הבסיס של שירים מסוג זה. לא ברור מה המטרה, אם השיר לא היה מצליח אפילו להיכנס לפסקול של "ריקוד מושחת: לילות הוואנה".
9. BTS ft. Nicki Minaj – Idol
אי אפשר להתכחש לזה יותר: להקת הבנים הדרום קוריאנית BTS היא הלהקה הגדולה של הרגע. 7 הבנים שברו את השיא של טיילור סוויפט עם מספר הצפיות הכי גדול לסרטון ביוטיוב ב-24 שעות ראשונות עם 45 מיליון צפיות לקליפ של Idol. אבל זה לא הספיק להם, אז הם שחררו במהירות, פחות משבוע, גרסה חדשה לשיר עם ניקי מינאז'. השיר עצמו הוא מהקטעים היותר נסבלים שלהם, תודות למוטיב הדאנס הניינטיז שמייצר עוגן לכל הבלאגן שמתרחש בשיר. הנוכחות של ניקי לא מעניקה להם נקודות בונוס, שכן מדובר בראפ די שגרתי שלה שרוב הסיכויים הקליטה בפלאפון וגרמה לו להישמע אולפן. זה לא מרמור אל מול עוד להקת בנים, זו התמודדות קשה גם לאנשים ללא הפרעת קשב.
8. Jason Derulo & David Guetta ft. Nicki Minaj & Willy William – Goodbye
את תואר הסמפול הכי מפתיע של השבוע מקבלים דרולו וגואטה. אחד מהלהיטים הכי גדולים ואיקוניים של שנות התשעים היה הדואט "Time to Say Goodbye" בין הזמרים הקלאסיים אנדראה בוצ'לי ושרה ברייטמן. את הבלדה המגה דרמטית לקח גואטה ושם בקולם של דרולו וניקי מינאז'. אין מה להזדעזע מהשוואת הזמרים, שכן גם במקור היה מדובר בחתיכת קיטש מופלא. כאן כל הפאתוס קולף לכדי הוק שכאילו רק חיכה להתקיים. כל הדברים האחרים שמתרחשים לא רלוונטיים. יש פה שיר של סמפול, ולא מעבר.
7. נופר סלמאן – לב חלש מדי
כמו כל מוזיקאי צעיר, הדבר הכי קשה הוא למצוא את הקול שלך, עוד יותר כשמדובר ביוצאת ריאליטי שירה ששובצה מראש במסגרת מסויימת. נופר סלמאן עדיין מגששת. "לב חלש מדי" הוא עוד לא שיר הפריצה שלה. כמו עוד רבים מהשירים שמתכתבים עם ארנ'בי, הבתים לוקים בחסר, מלחששים מדי ולא מדויקים בכוונה שלהם. הפזמון מנסה להתאזן בין בלדה ים תיכונית לאמצע הדרך כאשר הוא מסתמך יותר מדי על ה"די דידי" שיתפקד בתור השיא. אמנם משחק המילים-צלילים הזה יכול להיות סמן דרך לעתיד, אבל הוא עוד לא מספיק בשביל לממש את כל מה שקיוו לו אז, כשהרימה את המסך לראשונה.
6. R3HAB x Sofia Carson - Rumors
נדמה שיש תחרות כיום בין המפיקים מי יכתוב את השיר הקצר ביותר. שירי ה-3 דקות הם היסטוריה, 2 דקות זה הדבר עכשיו. המתחרים הנוכחים על התואר הם המפיק ההולנדי ריהאב וכוכבת דיסני סופיה קרסון. היינו יכולים להעריך את הטרנד החדש של קיצור שירים אם היה פה ניסיון לשנות את המבנה הקלאסי של שיר פופ. במקום זאת קיבלנו כמה שירי פרסומות מקובצים לקטע אחד שנשמע אולי טוב בפלייליסט "פופ-אלקטרו רך על הבוקר", אבל חולף מהזיכרון כל כך מהר שעוד לא הספקנו לעבור לשיר הבא.
5. (French Montana ft. Adam Levine – Famous (remix
אם יש משהו שאנשים עם כסף ממש אוהבים לעשות זה להראות שיש להם את היכולת להעניק כסף לאחרים. פרנץ' מונטנה ניגש למלאכת הצדקה דרך רמיקס עם אדם לוין (מארון 5). הנוכחות של לוין דווקא הוסיפה עוד יותר מלנכוליות לגרסה המקורית שגם ככה לא הייתה הדבר הכי מקפיץ בסביבה. אבל עצם הטון הרציני הוא משב מרענן בכל ה"אני גדול, אני יכול, אני יותר טוב מכולם" שהיה קיים בהיפ הופ תמיד ולאחרונה הפך לקלישאה משעממת. מי אמר שמוזיקאים חושבים רק על עצמם.
4.(Jessie Reyez ft. Normani, Kehlani - Body Count (remix
המחסור המשווע בלהיטי קיץ מובהקים הובילו לא מעט אמנים (ובעיקר את חברות התקליטים שלהם) לשחרור רמיקסים עמוסי אירוחים. הנוכחות בתור הן ג'סי ראייז, שם שחובה להכיר אם עוד לא יצא לכם, שהביאה איתה את נורמאני, פליטת פיפת' הרמוני שכבר מסומנת כדבר הגדול הבא, וקיילני, האקט הכי מדליק-חצוף באזורי הפופ-ארנ'בי. כל המחמאות המפוזרות פה מקבלות מימוש ברמיקס החדש. נורמאני חושפת יכולת שליפה מהירה וקהלני מייצרת קצב פנימי תוך כדי סיכום בשתי שורות מדויקות את האובססיה של גברים מסוימים ליחסי אישה עם אישה. הדבר הנורא היחיד בכל הסיפור שהרמיקס לא מנסה אפילו למתוח את הקטע המקורי ונשאר קצר מדי.
3.The Struts ft. Kesha - Body Talks
עוד בגזרת ה"בואו נארח מישהו בשביל להוציא שיר מחדש כי אין לנו כוח להוציא חומרים חדשים" הם דה סטראטס, הלהקה שחתמה על דגלה להשיב לתהילה את הגלאם רוק ואיתו את כל הבגדים הצמודים משנות השבעים. הבאתה של קשה ל-Body Talks גרמה להם גם להוריד את מדד הדיסטורשן ולהעלות את מדד הגרוב. אולי אוהבי הגיטרה לא יאהבו זאת אבל הגרסה הנוכחית מהנה יותר. תחושת ה"אנשים רציניים עושים מוזיקה קלה" נעלמה ופינתה מקום ליותר משחק בכאילו ומודעות עצמית.
2. דודו פארוק – בעלה מלמעלה
יש את כל הסיבות לשנוא את דודו פארוק – מדובר בדמות סטריאוטיפית עם טקסטים לא הכי פוליטיקלי קורקט, בלשון המעטה. הבעיה היא ש"בעלה מלמעלה" עשוי כל כך טוב. הכל - החל מההפקה, דרך פארוק עצמו ועד הקליפ המגוחך. כשזה עובד, זה פשוט עובד.
1. Blood Orange – Saint
האלבום החדש בלאד אורנג' הוא האלבום הכי יפה שתשמעו הקיץ, בדגש על יופי. לאורך הקריירה של דב היינס, השם האמיתי מאחורי הפרי, הוא לא שכח שמוזיקה יכולה להיות כמו תמונה מרהיבה לבהות בה. ב-Saint למשל הוא מלחים בין הג'אז לארנ'בי אייטיזי לקטע על גבול האוונגארד הלא מרתיע. להפך, הוא משתמש במלודיה בשביל לקרב את המאזין אליו עד כמה שאפשר בשביל לחשוף עוד ועוד פרטים מאתגרים. גם מבלי להגיע לתודעה של הקהל הרחב, אפשר להגיד שמדובר באחד היוצרים החשובים של התקופה.
האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:
או באפל מיוזיק: