10. Liam Payne, J Balvin – Familiar
הרבה דברים אפשר להגיד על קריירת הסולו של ליאם פיין, "סולו" הוא לא אחד מהם. לאורך רוב השירים שהוציא עד כה היה מישהו לצידו, החל מריטה אורה דרך הראפר קואבו ועד המפיק זד. השיר היחיד שבו היה לבד גם היה הכי פחות מוצלח. לאחר ששומעים את הדואט שלו עם ג'יי באלווין, מבינים מיד. לליאם חסרה היכולת לעשות פנייה חדה בכדי להעביר את השיר קדימה. הוא נשמע חסר אישיות, כאילו הוא מקליט קולות רקע למישהו. בשנייה שבאלווין נכנס השיר מקבלת את התפנית ומגיע לטמפרטורה שאליה כיוונו כותבי השיר. לזכות הכותבים יאמר כי מדובר בשיר מעולה שפשוט בוזבז על מבצע לא נכון. מישהו צריך להגיד לליאם שאם הוא לא רוצה, הוא לא חייב.
9. Janelle Monae – I Like That
ג'אנל מונה היא אחת מהיוצרות היותר אמנותיות שיש כיום. הסיפור הוויזואלי לא פחות חשוב מבחינתה מזה המוזיקלי, ולפעמים הראשון משתלט על השני. אם השיר הראשון שיצא מהפרויקט הנוכחי, Make Me Feel, היה סוכריית גרוב מדויקת שקיבלה קליפ שרק העצים את החוויה, השיר שיצא השבוע, שניה לפני שהאלבום יוצא, נבלע בתוך הקליפ המרשים ויזואלית. I Like That הוא קטע טוב שמעביר מסר מעצים חיובי אבל נשאר סולידי ולא מצליח להרעיד באמת שום חתיכה בגוף.
8. Naughty Boy ft. Ray BLK and Wyclef Jean – All or Nothing
איך יודעים שמתקרב הקיץ? מפיקים מתעוררים ומשחררים קטעים להתחרות על תואר השיר הראשון בכל פלייליסט בריכה. אם השאר לא ימהרו, אז המפיק הבריטי Naughty Boy יכול לזכות במדליית הזהב כבר עכשיו. מי שאחראי על להיטי ענק כמו Running עם ביונסה ו-La La La, השיר שגילה לכם את סם סמית', גייס הפעם את וויקליף ז'אן לתת קצת וייב של הקאריביים כי זה מהסממנים העיקריים של שירי קיץ. אל חשש, למרות שזה מתבקש, השיר לא נופל למחוזות ההימאסות המהירה ורק מבקש לפתוח כפתור, להניע את הראש בצ'יל ולשמוע שוב.
7. Billie Eilish with Khalid – Lovely
בילי אייליש היא הזמרת שכולם מחכים לאלבום הבכורה שלה. אחרי שהוציאה ב-2006 את Ocean Eyes שהתפרסם בזכות הרמיקסים שנעשו לו, היא צברה באז מטורף שסימן אותה בתור הדבר הבא, והיא רק בת 16. השבוע היא עומדת במבחן הציפיות עם דואט עם קאליד. ואיך לומר, וואלה הצליח להם. האיכויות הלנה דל ריי-ות שלה מתמזגות בהרמוניה מושלמת הקול שלו. קיימת עוצמה פנימית בהרמוניה שלהם שמעניקה לשיר מין רטט בבסיס שלו שמתפקד בו זמנית גם כמרגיע וגם כמעורר.
6. J. Cole – Kevin’s Hart
קווין הארט טוב בלצחוק על עצמו, כל כך טוב שהוא הפך את הרכילות סביב הבגידה שלו באשתו ההריונית לקליפ המוצלח של השבוע. השיר גם לא נופל בצידו של ג'יי קול. למרות הנטייה לקרוא לו משעמם, הראפר מתמיד בשמירה על תדמית נקיה מקישוטים וחפה מכל גינוני גדלות המקושרים לז'אנר. עניין דוחף את הטקסט קדימה. באופן הזה ההתלבטויות שלו על יחסים מונוגמיים לא מקבלות פרשנות של אורח חיים אלא דילמה אמיתית שהופכת רלוונטית יותר ויותר כיום. הבעיה היחידה היא ההתנשאות שלו כלפי הקולגות כשהוא "יורד" על ה"סקררט" שהפך לחובה בכל שיר ראפ, ובעיקר טראפ, כיום. אף אחד לא אוהב את הזה שלא מדבר עם אף אחד ואחר כך הולך ומלכלך על כולם.
5. James Bay – Us
המהפך הקטן שעשה ג'יימס ביי עם הורדת הכובע והתספורת החדשה עשתה לו רק טוב - הוא נהפך לאמן מקורי יותר. השיר Us הוא מצד אחד המשך ישיר לאלבום הקודם – רוק בהשפעות קלות של סול. מצד שני, אם מוסיפים את השיר לשני הקטעים הקודמים שיצאו, Pink Lemonade ו-Wild Love, מקבלים תמונה רחבה ומגוונת שהסירה את כל הקלישאות של הבלוזיסט המיוסר למשהו ישיר שמסתכל בעיניים, אמנם מאופרות, אבל לפחות האייליינר המרוח לא נעשה בכוונת תחילה.
4. Fiona Apple - I Can’t Wait to Meet You
פיונה אפל היא לא הטיפוס שחושבים עליו כשמדמיינים פרסונה שמשכיבה לישון ילדים קטנים. ובכל זאת, שיר הערש שהיא הוציאה במסגרת פרויקט התומך בנשים בהריון ואמהות צעירות, הוא השיר לשמוע כשהמחשבות נודדות לפני השינה ונמאס לכם לספור כבשים. הקול שלה מביע דאגה אמיתית בנוסף לחום המלטף שהיא משרה בביצוע, שמזכיר את הגרסה המהפנטת שלה ל-Across the Universe של הביטלס. זמין רק באייטונז.
3. Lykke Li – deep end
הקטע החדש של ליקה לי מוביל לשתי מסקנות עיקריות – הראשונה היא שליקה לי נשמעת כמו נלי פורטדו. השניה היא שיוצרת הפופ השוודית היא התבנית שעיצבה את דור זמרות הפופ המודעות לעצמן שהגיעו אחריה. לא נקרא לה האם המייסדת, כי בכל זאת היא פועלת רק כעשור, אבל היא לגמרי האחות הגדולה שהורישה את כל התקליטים והבגדים השווים. deep end הוא הגיחה הלא מביכה שלה למחוזות ההיפ הופ, מה שרק מגדיל את הוורסטיליות שלה.
2. Andrew W.K. - Music Is Worth Living For
אנדרו וו.קיי. הוא האח הגדול שהיתה לו להקת רוק בתיכון והוא כל כך התלהב מזה, ברמת הג'ק בלאק, שהוא החליט להפוך את זה לקריירה. הוא מייצר מוזיקה כל כך גרוטסקית שלפעמים קשה להגיד האם זו בדיחה או אמת. האלבום החדש שלו, ראשון מזה עשור, נשמע ברובו כמו גרסאות רוק כבד לשירים ממחזמר ומצליח להוריד מהמאזין את הציניות, שהיא אבן היסוד של הז'אנר. בולט במיוחד השיר הנוכחי, שקיבל השבוע קליפ, לוקח את כל ההזיה של הרוקר בלבן והופך אותה להמנון ממכר. כל הגרנדיוזיות המופרכת שלו לפתע מקבלת נימוק שכיף להאזין לו מבלי לגחך עליה.
1. Ariana Grande - No Tears Left to Cry
באופן טרגי למדי, אירוע הטרור שהתרחש מיד לאחר הופעתה במנצ'סטר הפך לאירוע מכונן בקריירה של אריאנה גרנדה. ברגע שחזרה לעיר עם מופע התרמה שהפך לאירוע המוזיקה הגדול של השנים האחרונות, היא הפסיקה להיות זמרת הפופ שכולם עדיין הכניסו אותה, שלא בצדק, לתבנית של דיסני וילדות ומסטיק, והפכה לזמרת שמייצגת דור שלם שאמרו עליו כי הפך לאדיש לסביבתו כשלמעשה הוא פשוט ניסה להתנהל בסטטוס קוו החדש, האלים והלא יציב, שנכפה עליו. אחרי שהפסיקה כל פעילות אחרי הפיגוע, השבוע היא חזרה עם שיר חדש. לא בלדה מרגשת כפי שכולם ציפו, אלא שיר הרמות, במלוא מובן המילה. השיר בנוסח הדיסקו (התחלה איטית שמתייצבת לקצב ריקוד) הוא קריאת העידוד של אריאנה, כלפי עצמה וכלפי המעריצים – לא נשארו יותר דמעות בגוף, אנחנו ממשיכים בווייב.