10. Gerard Way - Baby You're A Haunted House
ג'רארד ווי, לשעבר הסולן של מיי כמיקל רומנס, ניצל את ליל כל הקדושים בכדי לנסות הוציא שיר באווירת החג. רק שהוא התבלבל בחג ויצא לו יותר חג מולד, למרות הגולגלות בקליפ והטקסט שמשווה משום מה את אהובתו לבית רדוף רוחות. אם להתעלם מהדיסוננס שבין הכוונה לתוצאה, מדובר בשיר חביב ביותר שמתכתב בעיקר עם שירי הפופ-רוק של תחילת שנות השישים. מצד שני, הרפרנס הזה מייצר תחושה של להקת תיכוניסטים. אולי בשיר לעונת החגים הבאה הוא יקלע יותר למטרה.
9. ?Cameron Dallas - Why Haven't I Met You
כל כוכב רשת צריך להתבגר מתישהו. קמרון דאלאס קיבל את החשיפה שלו דרך סרטוני Vine, משם התגלגל לכמה סרטים וריאליטי בנטפליקס, אבל השאיפה האמיתית טמונה בשורה האלמותית – "כל אחד רוצה להיות זמר". בסינגל הראשון הרשמי שלו (היה לו בעבר ניסיון וחצי לא מוצלחים) הוא הולך אל האב המייסד ג'סטין ביבר ולוקח ממנו את הלחישה, הפקת הגרוב-לייט שמולבשת על בלדה, והגיטרה האקוסטית בשביל לייצר עוד יותר אינטימיות. לכבוד המאורע הוא אפילו טיפח זיפים בואכה זקן כי ככה זה כשמתקרבים לגיל של רבע מאה, צריך להראות סממני גבריות. בסופו של דבר כל המהפך המאוד מעוצב לא פועל לרעתו. הגיחוך שעולה בהתחלה שוקע לתוך שיר שעובד, ואז כל הפרסונה החדשה משתלבת. עוד מוקדם להכתיר אותו בתור הדבר הבא, ועדיין דאלאס עשה את הכמעט בלתי אפשרי וגרם לנו להתייחס אליו ברצינות.
8. Theophilus London ft. Tame Impala – Only You
טיים אימפלה ממשיכים בהתנסויות שלהם. מנהיג הלהקה, קווין פארקר, כבר נודע בהתחברויות לא צפויות – מארק רונסון, ליידי גאגא וקניה ווסט הם רק חלק מהשמות. החיבור החדש הוא לראפר ת'אופילוס לונדון, ממנו לא שמענו כבר כמה שנים, לטובת גרסת כיסוי לשיר דיסקו משנות השמונים של סטיב מונייט. התוצאה לא מתרחקת יותר מדי מהמקור עם כמה דגשים על הגרוב. האם זה הדבר שחסר לנו בחיים? לא, אבל גם כלל לא מזיק. דברו איתנו בחומרים חדשים.
7. עומר אדם – מאושרת בלעדיי
עומר אדם מסמן שהנה הוא הכין לנו שיר התכרבלות לחורף. אם ב"רחוק מכולם" הוא השקיע בסרטון של סוף הקיץ עם תמונות של שקיעה, הפעם הוא מפרגן רק באנימציה של גשם. אבל אין שום דבר חורפי בשיר, מקסימום הדיכאון של שיברון לב. ברגע שמוציאים את השיר מהמסגרת העונתית אפשר לסמן וי בסעיף שיר מוצלח. לא שאין בעיות – חוסר המודעות בלשיר "נשבר לי להקליט עוד שיר בנאלי" בשיר עם טקסט בנאלי, והדימיון המחשיד ל"ברגעים שאת הולכת" של אושר כהן, שכתב גם את השיר של עומר – אבל הן לא מספיק גדולות בכדי לגרוע מכל הסיפור. מה שכן, אולי די עם האנימציות המיותרות בסרטוני היוטיוב.
6. Ellie Goulding & Diplo ft. Swae Lee – Close to Me
הדרך הכי טובה לחזור לעסקים היא לשתף פעולה עם דיפלו. אלי גולדינג שמרה על שקט יחסי בשלוש השנים האחרונות והשבוע היא חזרה חמושה במגה-מפיק בשביל להראות שיש לה עוד להציע. כבר מתחילת השיר יש בו משהו קצת אחר – הסגנון פחות מכוון פופ-EDM ויותר פופ-רוק, כאילו נכתב על גיטרה. דיפלו לקח את סגנון השירים באימו-ראפ והלביש על הדמות החייכנית של גולדינג. התוצאה אמנם שומרת על תדר נמוך, אבל גם שומרת ככה על איפוק במדד המתיקות. הפופ מתחיל שוב לשנות צורה ויכול להיות שאלי גולדינג תהיה המבשרת הראשונה של השינוי הזה.
5. חנן בן ארי – פרדס חנה
כמעט כל זמר מגיע לשלב השלמה ארצי. זה השלב שבו הוא מחליט שבא לו להיות זמר לאומי, כזה שמאחד את העם המפולג עם מטאפורות ונוסטלגיה לזמנים אחרים. חנן בן ארי כבר הצליח להיות קו האמצע עם שירים שיורים לכל פלח באוכלוסייה, וב"פרדס חנה" מתוך האלבום החדש הוא עולה לשלב הבא. הטקסט רוצה להיות מפוכח כמו טור במוסף יום שישי, להגיד משהו על המצב הקיים תוך כדי התעסקות במערכת היחסים הפרטית, אלא שהוא חורק עם דימויים שנשחקו עד דק עוד בימי רייכל כמו "את עץ שתול על פני מים, שורשייך איתנים". השאיפה המתחדשת לחיים במושב (רק שעם התרחבות הערים מדובר למעשה בפרברים), כביכול חיבור מחדש עם השקט והמרחב, הוא לא יותר מאשר חוסר יכולת להתמודד עם המציאות. וזו התמה המרכזית שחוזרת אצל בן ארי – אין לי מושג מה לעשות אבל יהיה בסדר. המזל של בן ארי הוא היכולת שלו לעטוף את כל זה בלחנים קליטים שמרחיקים צרה מדעת. ב"פרדס חנה" הוא אפילו יוצר את הלחן הכי יפה שלו עד היום, עם התפתלויות מוסוות שמונעות מהשיר להפוך ללעוס. חנן בן ארי הצליח ליצור השתקפות של התקופה, משהו להתנחם בו. הבעיה היא שכרגע אנחנו צריכים כבר מישהו שיעורר ויערער אותנו.
4. אגם בוחבוט – חיכיתי
המעבר מילדה כוכבת לזמרת בוגרת מחייב בלדה סוחפת. הבעיה היא בפער שבין הגיל של אגם בוחבוט לטקסט קורע הלב. לא שבגיל צעיר לא מרגישים כלום, ההיפך, אם כבר הרגש רק מועצם, אבל שורות כמו "לא לוקחת עוד סיכון כי החיים שלי עברו" פחות עובדות כשהן מגיעות ממישהי שרק לפני שניה הזמינה אותנו לרקוד כמו בריו. אגם בוחבוט ערמומית, היא יודעת להיכנס לסיטואציה ובסופו של דבר אתה מאמין לה שהיא חוזרת הביתה אל גבר שתקן. הבעיה היא שזה רק משחק מבוים בשיר כתוב היטב, והזיוף בסופו של דבר מתגלה.
3. Billie Eilish - when the party's over
הצלחה של שירים כמו השיר החדש של בילי אייליש היא אנומליה. השיר לא מנסה להתנחמד למאזין, הוא מתכתב עם אמנים כמו בון איבר ואימוג'ן היפ, אין פזמון קלאסי או התפרצות לקראת הסוף. למרות כל זה, הקליפ ששוחרר השבוע כבר חצה את רף ה-15 מיליון צפיות ביוטיוב, ומסתמן כאחד הלהיטים המפתיעים של השנה. אז לכל מי שתהה, אפשר גם אחרת.
2. George Ezra – Hold My Girl
ג'ורג' עזרא נכנס בקלות לקטגוריית הזמרים שיכולים לשיר את ספר הטלפונים וזה עדיין ישמע מדהים. הקטע הטריקי בקטגוריה הוא שקשה להבין אם השיר עצמו טוב או לא. במקרה של Hold My Girl שקיבל השבוע קליפ שהזדהה עם ההצפה של ונציה, ההבנה ברורה – מדובר בשיר שפשוט גורם לך לרצות לחבק את האדם הקרוב אליך.
1.Kali Uchis ft. Steve Lacy - Just A Stranger
קאלי אוצ'יס מזכירה שהיא הוציאה השנה אלבום מעולה עם קליפ חדש לאחד השירים. לזמרת עם השורשים מקולומביה נמאס מאנשים שעומדים בצד ומתלוננים על אחרים שמעזים להיות ייחודיים. והיא בעצמה זמרת שקשה להבין מי היא. מצד אחד היא עטופה במיטב המפיקים מעולמות הארנ'בי והסול האלטרנטיבי, מצד שני היא משחקת על קלף הטראש המודע לעצמו. השילוב הופך אותה לייצוג בולט של אלה שמאסו בהגדרות.
האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:
או באפל מיוזיק: