מיילי סיירוס - Bangerz

היום, אחרי שבאמת שלמיילי מה עוד להראות לנו מבחינת חלקי גוף ובאמת באמת שהיא תצטרך לשכור את שירותיו של יחצ"ן מאוד מתוחכם כדי להמציא את הפרובוקציה הבאה שלה, התמונה הזו לא נראית מסעירה. אבל ב-2013 הילדה המתוקה של דיסני הוציאה את הקליפ ל-"Wrecking Ball" בו היא מלקקת פטיש בעירום מלא ככה וזה היה טירוף, וגם בעטיפה הזאת לגרסת הדלוקס של האלבום שלה מאותה שנה היא כנראה לא יכלה לדמיין את המחשבה של עטיית בד על גופה.

זאיין מאליק - Mind of Mine

 

התמונה על העטיפה, של זאיין התינוק מכוסה בקעקועים, היא כשלעצמה לא ממש בעייתית - מה שגרם לטוויטר לזעום היה הדמיון הענק לעטיפת אלבומו של ליל וויין. גם באלבום של הראפר, שיצא הרבה קודם, הוא מופיע כתינוק על העטיפה כשעל פניו מקועקעים הקעקועים שיש עליו כיום. למרות ההעתקה הצורמת, מאליק עמד מאחורי מה שעה וכתב בטוויטר שלו: "אני לא מנסה להיות אף ראפר, הרעיונות שלי הולכים איתי כבר הרבה זמן. תשתמשו במוח שלכם, תעריכו אמנות ואל תזלזלו במה שאתם לא מבינים".

ליידי גאגא - ARTPOP

מי אם לא ליידי גאגא נהנית מפרובוקציה טובה? בעטיפת אלבומה מ-2013, הליידי מופיעה כשהיא עירומה מאחורי פסל של ג'ף קונס, כשרגליה פסוקות והיא מכסה את שדיה בידיה. במדינות מסוימת היה צורך לצנזר את העטיפה הזו בדרכים משעשעות - כמו צביעת רגליה כך שירא כאילו היא לובשת טייטס. בכל אופן, האלבום הזה נחשב לכישלון, מה שמוכיח שפרובוקציה רחוקה מלהיות מספיק.

ג'סטין ביבר - Purpose

מדובר באלבום הכי מוצלח והכי חשוב בקריירה של ביבר עד כה - זה שהפך אותו מכוכב לילדים בלבד למוזיקאי איכותי שממש לגיטימי לאהוב גם מעל גיל 18. כחלק מעליית המדרגה הזאת, והפיכתו של ביבר מילד לגבר, הוא פינק אותנו בתמונה חושפנית שלו על העטיפה בה הוא מופיע בשחור לבן, ללא חולצה, כשבמרכז החזה שלו קעקוע צלב גדול. אולי לנו זה נראה ממש בסדר ואפילו רצוי, אבל במדינות מזרח תיכוניות מסוימות סירבו לייבא את הדיסק בגלל העניין הזה, שתדעו.

ריהאנה - Unapologetic

היום נראה שראינו לא מעט את הגוף המופלא של ריהאנה, אבל באלבום הזה היא פרצה את הגבול של עצמה עם עירום פרונטלי (למרות שמטושטש) שמתחבר בול עם שמו של האלבום - לא מתנצלת. סך הכל, מה יש לה להתנצל? הקדוש ברוך הוא בירך אותה בגוף שאנחנו תמיד שמחים לראות שוב ושוב. תרגישי בנוח, רירי, מבחינתנו זה בסדר.

קניה ווסט - My Beautiful Dark Twisted Fantasy

כמובן שאף רשימה של שערוריות לא תהיה שלמה בלי להזכיר גם את קניה ווסט. הפעם נדבר על עטיפת אלבומו המופתי מ-2010, "My Beautiful Dark Twisted Fantasy", שבמקור כללה ציור של האמן ג'ורג' קונדו בו קניה מקיים יחסי מין עם יצור מיתי כלשהו שמשלב אישה וציפור. העטיפה הזו צונזרה, וקניה זעם מאוד בטוויטר וכתב "הוחרם בארצות הברית! הם לא רוצים אותי מסתלבט על הספה עם הפיניקס שלי! בכנות, אני לא רוצה לחשוב על וולמארט כשאני עושה אלבומים או עטיפות לאלבום. אז נירוונה יכלו לשים בן אדם עירום על העטיפה אבל אני לא יכול לשים ציור של מפלצת בלי ידיים ועם כנפיים?". רק מה שהסתבר, באופן לא ממש מפתיע, זה שקניה ביקש מראש מהצייר קונדו לעשות לו ציור שיחרימו. כי כזה הוא קניה , גאון יחסי ציבור ומעצבן בו"ז. 

סקיי פררה - Night Time, My Time

המוזיקאית הצעירה והפרועה סקיי פררה עשתה את מה שאף אחד אחר ברשימה לא העז לעשות, חצתה את הגבול והציגה, שומו שמיים, פטמה! בתמונה המעט מטרידה הזו, פררה במקלחת עם המבט העגום האופייני לה ישר אל תוך המצלמה. התמונה הזאת עשתה, כצפוי, בלאגן, אבל פררה עצמה לא הבינה על מה המהומה. "יש נושאים חשובים יותר מהגוף שלי", היא הסבירה. "אני לא חושב שהתמונות האלו הן בהכרח סקסיות". באייטיונס לא התרשמה מהדברים, וחתכו את הפטמה מהתמונה בגרסה שיש להם.

ארקטיק מנקיז - Whatever People Say I Am, That's What I'm Not

בעטיפת האלבום הנחשב הזה מ-2006 מופיע חברם של חברי הלהקה, בחור בשם כריס, כשהוא מעשן סיגריה. הדבר עורר את זעמם של החבר'ה במשרד הבריאות הסקוטי, שטענו שהלהקה מעודדת את הצעירים לעשן ומציירת את המנהג המגונה והמסוכן הזה כדבר מגניב. איש יחסי הציבור של הלהקה, בתגובה, טען שהלהקה ממש לא מעודדת עישון ולראיה הצעיר בתמונה רחוק מלהיראות בריא.

דה סטרוקס - Is This It

עולם, תעצור, יש כאן ידיים בכפפות על ישבנים חשופים! העטיפה הזאת לא אושרה לשימוש בארצות הברית כשהאלבום יצא ב-2001, והיא הוחלפה בתמונה מוזרה של אטומים. אנחנו מרחמים על האמריקאים שנאלצו לצרוך את האלבום הנהדר הזה עם עטיפה כל כך מבאסת.

דה רולינג סטונס - Sticky Fingers

ונסיים עם מי שעשו לכולם בית ספר על פרובוקציות ומיניות כבר ב-1971 - האבנים המתגלגלות. העטיפה של האלבום הזה קרובה להגשמת החלום של כל מי שפינטז על להיכנס למיק ג'אגר למכנסיים ובשילוב עם שם האלבום זה בכלל משעשע. חנויות תקליטים שהגדירו את עצמן כמיועדות-לכל-המשפחה סירבו למכור את האלבום, אבל נראה שהלהקה שרדה את זה.