10. Rudimental & Rita Ora – Summer Love

רודימנטל וריטה אורה לא מודעים לעונות השנה. אלא אם הם מכוונים לחצי כדור הארץ הדרומי, לא ברורה המשמעות בלהוציא שיר בשם "אהבת קיץ" בסוף נובמבר. גם אם הם מכינים את הקרקע לקיץ הבא, הם שום דבר חדשני בשיר שלהם שיכול לסחוב כל כך הרבה זמן. זה אותו שטיק דראם-אנד-בייס של רודימנטל שהפך לסימן ההיכר הידוע לשמצה שלהם. מעבר לזה, לא קורה שום דבר מעניין בשיר, הוא רפטטיבי מבלי לייצר התמכרות, ונשמע יותר כמו שיר פרסומת למשקה מוגז עתיר סוכר מאשר קטע עם לגיטימציה להתקיים בעולם האמיתי. צריך להפריד כוחות, ששירי הקיץ לא יכתימו את החורף.

9. Quavo – How Bout That

עד כמה שמדובר בסרט עם עלילה די הזויה, ספייס ג'אם נשאר בזיכרון של רבים כסרט אהוב, ואף מעורר השראה. הסרט בכיכובו של מייקל ג'ורדן שנשאב לעולם המצוירים של לוני טונס הוא גם הרפרנס העיקרי בקליפ החדש של קואבו. הראפר הידוע בעיקר כחלק מההרכב המשפחתי מיגוס, שחרר לפני חודש אלבום בכורה והחליט להראות השבוע בקליפ למה הוא הוכתר כשחקן המועיל ביותר (mvp) במשחק האול-סטאר סלבס של האן-בי-איי. הוא שולף את מי הפלא של באגס באני והופך את הקבוצה לאלופה.

8. Jaden Smith – Plastic

עולם ההיפ הופ והרכילות נכנס לסחרור בשבועות האחרונים עם ההצהרה המפתיעה והספק אמתית של ג'יידן סמית', הבן של אבל לא רק, על מערכת היחסים שלו עם טיילר דה קריאייטור. בשביל לדחוף עוד יותר את השיר החדש, סמית' צירף מכתב הוקרה לכלל הנשים בעולם על ההשראה, שנקרא במידה מסוימת כפרידה מהמין הנשי. נדמה שסמית' ג'וניור עובד בעולם עם חוקים משלו, בו אין לו סבלנות לכוחות תרבותיים או מגדריים, כמו בקליפ בו הוא פשוט קופץ כאילו אף אחד לא רואה.

7. Clean Bandit ft. Charlie XCX & Bhad Bhabie – Playboy Style

קלין בנדיט לא בקטע של לעצור ושניה לפני שהאלבום החדש יוצא הם מוציאים טעימה ממנו. מה שמתחיל עם ליין "עממי" כמו בסינגל הקודם Baby, ממשיך לרגאיי-דאנס כאילו אייס אוף בייס נגלו להם בחלום אמש. וזה עובד להם טוב. צ'ארלי נשמעת פחות מעצבנת מהרגיל, וגם הקטע של באד בייבי, ראפרית צעירה בת 15 שהפכה לאישיות אינטרנטית אחרי שהופיעה בד"ר פיל, לא נשמע בוסרי מדי. אם להקות מסוג קלין בנדיט קוברים לרוב אחרי האלבום הראשון, הרכב האלקטרו-דאנס הבריטי הוכיח שאפשר גם לגמרי אחרת.

6. Kelly Rowland – Kelly

הפוזיציה של קלי, לשעבר דסטיניז צ'יילד, לא פשוטה – מצד אחד היא כמובן לא ביונסה, העולם לא רודף אחריה, אבל מצד שני היא גם לא מישל, שהעולם שכח מקיומה. בתור ילדת סנדוויץ', קלי נלחמת על מקומה בשיר החדש ורוקעת בכל העוצמה בשביל למשוך תשומת לב. החל מביט הטראפ דרך החצי שירה חצי ראפ, ועד לטון האלים במילים ובגישה, קלי רולנד מזכירה שהיא לא הייתה רק שליש, היא מוזיקאית שיכולה לעמוד גם לבד על הבמה.

5. The Streets ft. Chip & Grim Sickers - Call Me in The Morning

מייק סקינר, האיש מאחורי דה סטריטס, לא עושה לעצמו חיים קלים. במה שנשמע כמו סמפול של הסימפוניה החמישית של בטהובן, הוא הביא ביט קשוח למדי לשיתוף הפעולה עם ראפרי הגריים צ'יפ וגרים סיקרס. אבל אם יש מישהו שיכול לעמוד במשימה זה סקינר. יותר מ-15 שנה עברו מאז אלבום הבכורה של דה סטריטס, והוא לא איבד אפילו טיפה מהחריפות הטבעית שלו.

4. The 1975 – Sincerity is Scary

להקות נמדדות ביכולת שלהן לשחק במגרש לא שלהן. הרכב הרוק לרוב, ה-1975, הלכו רחוק בשיר הנוכחי עם פופ בהשפעות סול-ג'אז, כולל סקשן זמרי רקע א-לה גוספל, כאילו היו הילדים הנחמדים והאדיבים של השכונה. מעניין כי דווקא בשיר בו הוא מנסה להשתחרר מחרדה תמידית הוא פונה אל צלילים רגועים יותר, מנחמים, ולא משתמש בדיסטורשן הידוע כתרופת פלא להוצאת כעסים ורגשות מבלבלים. שיר באווירת "חייך והחיים יחייכו אליך" מבלי להפוך למסטיק לא לעיס.

3. Los Unidades & Pharrell ft. Jozzy – E-Lo

האם קולדפליי מתביישים בשיתוף הפעולה עם פארל? או שמדובר במשבר גיל המעבר בו בא לך להמציא את עצמך מחדש? לא ברורה ההחלטה של הלהקה להוציא חומר חדש תחת שם אחר. אם כבר, חבל שזה קורה דווקא בשיר הזה. מדובר באחד הקטעים היותר מרעננים של הלהקה כבר לא מעט זמן. ההרכב הבריטי התעסק בעשור האחרון בלהפוך למגה להקה עם מגה להיטים הנטולים כל רגש, ועם השיר הם נזכרו שאין צורך לנסות לחבק את כולם. הם ניצלו את הכישרון של פארל והביאו הפקת אפרו-האוס ממכרת, גרובית וחמה הרבה יותר מכל הטקסטים סטייל קומבאיה שגרמו לנו להתגרד בחוסר נוחות. רוב הסיכויים שמדובר בקטע חד פעמי, אבל אפשר לקוות שאת השינוי המוזיקלי הם ייקחו איתם הלאה.

2. איתי לוי – קירות

איתי לוי חסך עבודה ללא מעט תקליטנים בשיר החדש שלו. בלדות מוצלחות הופכות לרוב ללהיט במועדונים בזכות מפיק שהחליט להוסיף להן ביט. איתי לוי מכיר מקרוב את העניין הזה אז החליט להשאיר את זה בידיים שלו. ב"קירות" הטרנספורמציה מבלדה לרמיקס מתרחשת עם התקדמות השיר. בעוד שירים כמו "בחום של תל אביב" של שרית חדד מבצעים את המעבר בבת אחת, איתי לוי לוקח את הזמן ובונה את זה לאט. מה שכן, אי אפשר להתעלם מהדמיון בחלקים מסוימים בלחן ל"שני משוגעים". מצד שני, כנראה שמדובר פשוט במהלכים דומים של שירים שמסוגלים להוציא אותנו מהבאסה.

1. Mac Miller – Nothing from Nothing

עוד לא עיכלנו את מותו של מאק מילר. מילר היה אחד שסומן להפוך לאחד הגדולים, הוא היה שניה לפני המעבר ממשבצת האמן המסקרן לרמת המוזיקאי הייחודי שהוא יכול היה להיות. כל זה הופך את הריליס הראשון לאחר מותו, חלק מהסשנים בהופעה חיה של ספוטיפיי, לכואב במיוחד. השיר המדובר הוא גרסת כיסוי לשיר של בילי פרסטון, מי שכונה לעיתים החיפושית החמישית בזכות שיתופי הפעולה שלו עם הביטלס. במקור  Nothing from Nothing הוא אחד מהשירים השמחים עלי אדמות. בידיו של מאק מילר, השיר נהפך לקינה המבכה אהבה בלתי אפשרית. הרצון שלו להגיע לתווים הגבוהים נשמעים כמו אדם מיואש שעוד לא ויתר. בהמשך יגיעו לבטח הסקיצות שנותרו על רצפת האולפן והבוטלגים שהוקלטו באקראי, אבל הרגע הנוכחי בו מילר שר בניואנס חיובי הוא למעשה מתנת הפרידה הכי טובה שהוא יכול היה להעניק לנו.

האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:

או באפל מיוזיק: