זה לא סוד שרוב האנשים שעוסקים בעולם התרבות עברו תקופה לא פשוטה בשנה האחרונה, אבל אם להיות כנים, לא מדובר בכולם; אם תשאלו את המפיקים המוזיקליים, יכול מאוד להיות שברמה המקצועית הם לא ממש יתנגדו להמשיך במצב הנוכחי עוד כמה חודשים. הרי כל עוד אין הופעות - רוב האמנים סגורים אצלם באולפנים ומקליטים שירים חדשים בלי סוף.
אחד מאותם מפיקים שעבדו במרץ בחודשים האחרונים הוא תמיר צור (44), בין המפיקים הכי חמים ופורים של התקופה במוזיקה הים תיכונית, ומי שעד לפני כמה ימים כיכב בראש רשימת הסרטונים החמים ביוטיוב עם שני שירים שנולדו אצלו באולפן: "למה זה נגמר" ו"הכל טוב", הלהיטים שהפיק לדודו אהרון ועדן מאירי ומשה פרץ ומושיקו מור (בהתאמה).
בשבוע האחרון, אחרי שכמעט כל שם בז'אנר הים תיכוני הגיע לאולפנו של צור ולא עזב אותו עד שיצא עשן או לפחות שיר חדש, הוא עבר סוף סוף לאולפנו החדש אחרי חודשים ארוכים של ציפייה, וכבר מוכן לכבוש גם את 2021.
"האמת? השנה האחרונה הייתה מדהימה אלי. מבחינת יצירה ועשייה זו פשוט הייתה שנה חלומית ויצרנו המון שירים", מספר צור בצניעות האופיינית לו בשיחה בלעדית עם mako. "האולפן כל הזמן היה מלא: איתי לוי, מושיקו מור, דודו אהרון, ליאור נרקיס, אייל גולן - עבדתי עם כל כך הרבה אמנים בתקופה האחרונה שאני כבר לא זוכר בעל פה את השמות של כל השירים שיצרנו", הוא צוחק במבוכה.
לטענתו של צור, בשנה שבה הזמרים שכחו איך נראית הבמה ואיך נשמע הקהל ששר איתם, במיוחד בז'אנר הים תיכוני, רוב רובם של האמנים מתקשים להבין אם השיר שיש להם ביד הוא להיט או לא, ואם בעבר הם קיבלו פידבק מיידי מהקהל בהופעות - בשנת הקורונה החוקים השתנו והם מודדים הצלחה בעיקר לפי היוטיוב או שירותי הסטרימינג.
לטענתו של צור יש להקפיד על ההבדל שבין להיט רגעי לבין להיט ש"שובר את המדינה" לדבריו, בעיקר בדרך שבה הוא צומח. הוא מדבר כמובן על אותם להיטים שצומחים בשטח; ממרפסות הבתים, דרך חלונות המכוניות בפקקים, בחאפלות ועד למנגלים ההמוניים בחגים. זה המדד לתפיסתו של צור ללהיט אמיתי: "יש הרבה שירים ביוטיוב עם המון צפיות שנשכחו כלא היו. אז האם זה באמת להיט? מבחינתי להיט זה גם שיר שנשאר המון שנים אחרי".
עניין נוסף שצור מזהה לאחרונה בז'אנר הכי פופולרי בישראל הוא השינוי שעוברים הזמרים, ובעיקר השינוי שעוברת המוזיקה שהם יוצרים ומבקשים: "אני מרגיש שהזמרים שאני עובד איתם חוזרים למקורות. הם רוצים ליצור מוזיקה מזרחית אותנטית, ובעיקר מעוניינים לחזור לנגנים במקום ההפקות האלקטרוניות, נניח להקליט תופים בלייב".
איך זה קורה בפועל? נכנס אלייך לאולפן אחד מהזמרים הבכירים במדינה - מה הוא מבקש?
"אותו זמר נכנס אלי לאולפן ואומר לי: ׳תמיר, לך עם האמת שלך׳. החבר'ה ששרים מזרחית כבר ניסו לעשות כל מיני סגנונות ובסוף הם לא הרגישו עם זה בנוח. עכשיו הם סוף סוף מרגישים שהם בשלים לחזור למוזיקה המקורית, להתחבר מחדש לשורשים".
אז אתה אומר שזה תהליך שחייב היה לקרות.
"בדיוק. המוזיקה הזאת, השורשית נקרא לה, הייתה צריכה לזוז טיפה הצידה ולתת במה לצעירים בשביל שיוכלו לעשות קצת היפ הופ, טראפ וקצת אלקטרוני - וזה לגמרי בסדר, כי הרי לכולם מגיע להצליח, אבל השורשים שלנו כאן, אנחנו לא בלונדון - אנחנו חיים במזרח התיכון. כולם רוצים בסוף לחזור לשורשים עליהם גדלו".
לפני כארבע שנים, לאחר שכבר ביסס את מעמדו כמעבד ומפיק בולט בישראל, ואחרי ששחרר להיטים כמו "מנגינה" של עדן בן זקן, "הוזה אותך מולי" של אייל גולן, "אש" של משה פרץ ו"ערב טוב לך" של ליאור נרקיס - צור החליט לנסות את מזלו בסגנון הפופ הלטיני, ועבר עם משפחתו למיאמי. היום הוא מספר שזה לא היה משהו מתוכנן, אבל זמן קצר לאחר שנחת בבירה הלטינית של ארה"ב הוא מצא את עצמו יושב עם כמה מהמפיקים המוערכים ביותר בז'אנר ובמרחק נגיעה מכמה מהאמנים הלטיניים המובילים בעולם.
"רצה השם והכרתי שם אנשים טובים ובסוף מצאתי את עצמי לצד כל האמנים הלטיניים הגדולים", נזכר צור ומונה בהתרגשות את השמות: "פגשתי את ניקי ג'אם, דון עומר והצמד צ'ינו ונאצ'ו. הייתי מרחק נגיעה מג'ניפר לופז ואנריקה איגלסיאס, ודון עומר היה ממש בן בית אצלי באולפן. אם אתה שואל אותי איך זה קרה - אין לי באמת מושג - אבל זה קרה".
בשלב הזה של הראיון, צור כבר חושף את הצד הרגיש והכנה שלו, ומשתף בסיבה האמיתית שגרמה לו לעשות רילוקיישן עם כל בני משפחתו. "לא עברתי למיאמי כי היה לי איזה חלום גדול על כיבוש השוק האמריקאי, אלא פשוט האווירה בארץ הלחיצה אותי ודחקה בי לקחת הפסקה. קצת התייאשתי מהבירוקרטיה מול המדינה והמצב בין האזרחים פה", מספר צור בכאב.
"זה הלחיץ אותי נורא. הרגשתי שאני לא יכול יותר, לא היה לי כיף והייתי צריך להתרחק מהשנאה בין כולם. עכשיו תבין, זה לא הגיוני כי אנחנו חיים במדינה אחת ואנחנו צריכים לחיות יחד, אבל כנראה שבורא עולם הוא זה שהעביר אותי לארה"ב כי לא תכננתי בכלל לעשות מוזיקה לטינית. תכננתי לעשות חדר קטן ולעבוד בו עם אמנים מהארץ".
מה למדת מהמסע הזה?
"קודם כל חזרתי עם ארגז כלים מדהים. כשראיתי איך הם יוצרים את המוזיקה שלהם התרשמתי מאוד. על כל שיר שם עובדים 20 אנשים - אז חזרתי עם המון סבלנות ויותר רצון לשתף פעולה - ובעיקר פחות אגו. ישבתי באולפנים וראיתי איך כל אחד מקבל את המקום שלו. יצא לי להיות עם מפיקים כמו טימבלנד או סקוט סטורץ' בבית שלהם - זה אנשים שרק מלהסתכל על הפלטינות שתלויות להם על הקירות לא הצלחתי לדבר - ועדיין, ראיתי איך הם נותנים לכל אחד לדבר ולהתבטא. זה היה מדהים בעיני".
כאמור, בשבועות האחרונים שני השירים של צור מככבים בסרטונים החמים ביותר ביוטיוב, אבל למרות זאת לא הכל דבש, ומאזינים שבקיאים וחיים את המוזיקה האיראנית, שמו לב שהלחנים של שני השירים מוכרים להם מדי, ואחרי מיני סערה ברשת, צור מספר את הצד שלו בעניין אחרי שנטען כי הלחן הועתק: "האמת שיש לזה הסבר די פשוט - כשהלחנו את השירים לקחנו השראה. זה משהו שכולם עושים. הרי לא רצינו להעתיק את השיר. כנראה שממש התאהבנו בלחנים כי רק אחר כך קלטנו עד כמה הם דומים".
כאן לטענת צור התחיל המסע שלהם בעקבות היוצרים המקוריים, אותו מסע שהמאזין הישראלי לא נחשף אליו ולכן הוא מקבל תמונה שגויה ורחוקה מהמציאות. "הפכנו עולם כדי להגיע ליוצרים, ועכשיו הגענו סוף סוף לאלה שיצרו את השיר של דודו ועדן דרך אגודת היוצרים השוודית. במקרה של משה (פרץ ומושיקו מור) הגענו עד לונדון, משם זרקו אותנו לטורקיה, והאמת היא שאי אפשר למצוא את היוצרים המקוריים - ואנחנו לא יכולים לרשום סתם פרסי עממי".
"המאזין הישראלי לא באמת יודע מה קורה מאחורי הקלעים. הוא לא יודע שאנחנו במיליונים של טלפונים בשביל לא לרשום 'פרסי עממי' ואנחנו רוצים לתת להם את הקרדיט שמגיע להם. בגלל זה שינינו את הקרדיט אצל דודו ועדן באותו הרגע שהגענו אליהם. אותי זה ביאס ההתייחסות של אנשים, השנאה אחד כלפי השני במדינה וקלות האצבע על המקלדת. קשה לי עם זה, זו אותה שנאה שבגללה עברתי למיאמי. אני באמת מקווה שבסוף הדרך תהיה פה אהבה בין אדם לרעהו".
בראיון שנערך עמו לפני כעשור, צור סיפר שהוא מאוד היה רוצה לעבוד עם שלמה ארצי. היום, אחרי הדרך הארוכה שכבר עשה, מתברר שאותו חלום עדיין פועם בו - אבל מזווית אחרת לגמרי: "שלמה ארצי הוא אמן כל כך מוערך במדינת ישראל וזה היה בשלב שזמרי המזרחית עוד לא הגיעו לקיסריה, כשזה עוד היה 'הסלון של שלמה'. היום דברים כבר נראים אחרת'".
"אבל אחרי שעברתי את כל מה שעברתי עם הזמרים בז'אנר הים תיכוני אני מרגיש מאוד מסופק", מודה המפיק הוותיק. "הייתי שמח מאוד לעשות איתו שיר, אבל כנראה שלא מאותו המקום של תמיר בתחילת דרכו. אני באמת מאוד מסופק עם האמנים שאני עובד איתם היום ומרגיש טוב מאוד ונוח במקום שלי".