תומר חן - צינגלה
כנראה ה-שיר בז'אנר, ואחד השירים המזרחיים היחידיים המתייחסים באופן מפורש לעישון. כולנו מצאנו את עצמנו כמה וכמה פעמים בחיים רוקדים לצלילי השיר הזה, עם המצב רוח שפתאום עולה. חוץ מהלחן המרים והמדבק, גם הטקסט בסך הכל מדבר על סיטואציה שכל מי שמעשן יכול להתחבר אליה - אתה מעשן עם החברים ונהנה, ואז חוזר הביתה וההורים מאכילים אותך סרט.
תכל'ס - לא נורא
השיר הזה מדבק על צידו השני של מטבע הסטלנות - הקושי של היובש. להקת תכל'ס הוציאה את השיר הזה ב-2009 (ומאז מי יודע לאן נעלמו). למרות קצב הרגאיי הכיפי והחמוד של השיר, שלישיית הראפרים מתארים מציאות קשה של יובש - גניבת וויד מהאחות, הטבעת היגון בבירה שמפתחת כרס, וניסיון פתאטי לעישון פסיבי. לא נורא.
הדג נחש - מה נעשה
אם הייתם מעשנים עוד ב-2004, מצב גדול שעישנתם לצלילי השיר הזה שהיה סוג של המנון אז, שביטא את כל הצדדים השונים של חווית הסטלנות - גם הכיף והצחוקים, וגם הצדדים המבאסים של אובדן השליטה על החיים והפרנויות. כנראה שהדג הנחש היה כל כך מסטולים שהם עבדו על השיר, שהם קצת גנבו (בשוגג או במזיד) את הלחן של "ואיך שלא" של אריאל זילבר. זה הגיע לכדי תביעה בבית משפט שפסק הדין שלו חייב את הלהקה לפצות כספית את זילבר, להוציא גרסא חדשה של האלבום "חומר מקומי" בלי השיר ולהפסיק לשיר את השיר בהופעות.
שב"ק ס' - שיר הגאנג'ה
מאז ומתמיד תרבות המריחואנה ותרבות ההיפ הופ היו קשורות בקשר הדוק, אז זה רק מתבקש שלהקת שב"ק ס', מחלוצות סצנת ההיפ הופ בארץ, יחגגו את הצמח. בשירים רבים שלהם יש אזכורים שונים לעניין, אבל השיר הזה מוקדש כולו להילול העישון ומעבר לזה גם מוחה נגד היחס של הרשויות למעשנים, עם מניפסט כמו: "מי כאן מחליט מה מתאים או לא מתאים? מי שם אותך שופט על יצירה של אלוהים? כי אני על טריפ לא עולה, וקוקה וטבק עושים אותי חולה, כולה צינגלה שאנחנו מעשנים כדי לברוח מהמציאות שאתם יוצרים".
בוא לבר - זאת לא קססה לבאנגים
במקרה של "בוא לבר" היה לנו קשה לבחור רק שיר אחד שיכנס לרשימה הזאת. אבל השיר שבסוף גבר על "בוף חירום", "קסס רעל" ו"באנגים קראחן", זה דווקא "זאת לא קססה לבאנגים". כפי שניכר משמות השירים, להקת הפאנק הזו שאבה את ההשראה שלה בעיקר מצעקות שהיו נשמעות במהלך ישיבה לא נגמרת.
מאיר אריאל - בשביל לעשן
השיר היפה הזה של מאיר אריאל ז"ל מודה באמת כואבת של רבים מהמעשנים: מדובר בהתמכרות, גם אם לא מנטלית - לגמרי פסיכולוגית. בעצם, לפעמים יש תחושה שכל מה שאנחנו עושים בחיים זה סתם העברת זמן עד הפעם הבאה שנעשן. אבל מה כל כך רע בזה, בעצם? כל אחד וההתמכרויות שלו, לא?
שמוליק קראוס - שישי חם
חבורת 'לול' של שנות ה-70 היו מראשוני הסטלנים שהיו לנו כאן, ואחד מהם היה שמוליק קראוס שפתח את אלבום הסולו הראשון שלו ("מדינת ישראל נגד קראוז שמואל") עם השיר "שישי חם", ששמו הוא סוג של משחק מילים על המילה חשיש. הקליפ המקורי של השיר נגנז, ולא מפתיע - הוא די נועז גם ביחס לימינו: שמוליק מדגים בו קיסוס, גלגול ועישון גוונים פסיכדליים.
מרסדס בנד והדג נחש - רק עם גראס
נכון ש"תעשה לי ילד" הוא לא ממש על מרסדס בנד, אבל אנחנו בטוחים שיש קווי דמיון והסדרה הזאת הפגינה חיבה גדולה מאוד לסמים על סוגיהם (בכל זאת, צריך שיהיה משהו בין הסקס לרוקנ'רול). אז כשמרסדס בנד והדג נחש עושים שיר ביחד, רק הגיוני שיצא להם משהו כל כך אפוף עשן.
בום פם - חשיש
"מעשן המון חשיש/ ראשי סחרחר בלילות/ ראשי סחרחר לילות וימים/ אבא שלך מעשן חשיש/ שבע שנים מעשן בלילות/ שבע שנים/ לילות וימים. / חשיש, חשיש, חשיש". זה כל המילים של השיר הכיפי הזה, שהוא חצי בהומור וחצי רציני, והסגנון הים תיכוני שלו עושה כיף בלב.
מיכאל כהן - רק אני
ועכשיו משהו פרש - השיר הזה של מיכאל כהן ב-2014 נולד בשביל להדליק לצליליו. עם ביטים עצלים וטקסט שנון, כהן לוקח אותנו לסיטואציה נעימה-בודדה בה הוא מחכה לבחורה שאמרה שתבוא והיא לא באה, ו"זה רק אני והוויד הזה". משפט אחד בשיר אומר את האמת כולה - "זה לא פשוט להיות מסטול". אמת. (גילוי נאות - מיכאל כהן כותב את מדור ההיפ הופ במאקו מוזיקה).
האולטראס - סוף שבוע
4:20 זה השעה של העישון, וסוף השבוע זה הזמן הכי מתאים בשבוע. בכל זאת - יותר כיף כשאין שום דבר על הראש. האולטראס חוגגים את הישיבות האלו בסופ"ש אחרי הארוחת שישי, עם החברים, השתייה, וכמובן הג'וינטים: "אני סטלן שחי בעננים / עיניים אדומות כי הלילות שלי לבנים". אוף, למה לא כל השבוע סוף שבוע?