לפני כמה חודשים יצא לאוויר העולם "בחלומות שלנו", הלהיט ההיסטרי של דודו אהרון ועדן מאירי שהפך אותי לגמרי. הייתי שר ומזמזם אותו לעצמי כל היום, ולא דילגתי עליו פעם אחת בכל פעם שיוטיוב הציע לי אותו מחדש. היום, פחות משנה אחרי, אני חייב להודות שאני בקושי זוכר אפילו את הפזמון.

וזה לא כי הוא לא שיר טוב, ממש לא, זה פשוט כי הוא נשמע בדיוק כמו ארבעת השירים באותו סגנון שיצאו אחריו ונוגנו בלי סוף ברדיו. למה זה קרה? כנראה כי קשה היום למוזיקה שהופכת למונוטונית להשאיר רושם לטווח ארוך.

אבל ככה זה כשלזמרים בישראל יש היום שתי אופציות כשהם ניגשים ליצור שיר חדש: הבחירה ב"פולק המזרחי", ז'אנר שעומר אדם מוביל בבטחה (ועובד לו יפה מאוד) או להיט קצבי עם מוזיקה מופקת למוות שאפילו חובבי   ה-EDM הגדולים ביותר יקראו לה "רעש בלתי סביר".

במשך כל ההיסטוריה האנושית המוזיקה התפתחה באמת רק כשאמנים אזרו אומץ וחיברו שניים או שלושה ז'אנרים יחד או אפילו דחפו איזשהו אלמנט מעניין מסגנון מוזיקלי אחר. תוסיפו לכל זה את שנת הקורונה שגרמה לאמנים ממש לפחד להוציא "להיטים, - ומה שקיבלנו הוא ערימות של מוזיקת "סטנד-ביי", מוזיקה בהמתנה.

תרצו או לא, אנחנו אחרי תקופה ארוכה בה המוזיקה המזרחית די ברחה מהצל היפיפיה של עצמה. אמני הז'אנר ניסו לגעת בכל מיני סגנונות שונים, חלקם הצליחו יותר וחלקם פחות, אבל עכשיו, כשאנחנו רגע לפני החזרה המיוחלת לשגרה של הופעות, חאפלות וחתונות - הגיע הזמן לחזור לשורשים ולהשתמש בהם כבסיס מוזיקלי.

אני מדבר בעיקר על אותה שריטה בנשמה והאופי המחוספס שכל כך מאפיינים את המוזיקה הזאת, וזה לא בהכרח תמיד תלוי בזמר עצמו, ולפעמים אפילו קשור יותר להפקה; אני מדבר על איזו איזו גיטרה חשמלית שתעיף אותנו (געגועים עזים ליהודה קיסר) או שורה קליטה שלא תצא לנו מהראש במשך שבועות .

אחת מהתופעות הבולטות ביותר בשנתיים האחרונות בפופ העולמי היא ללא ספק רוסליה והמוזיקת הספרדית השורשית שהיא הצליחה להפוך למיינסטרים, "ניו פלמנקו" אם תרצו, מהלך שהזמרים והזמרות בישראל מוכרחים לקחת כמודל לחיקוי. הזמרת מסביליה הפכה לכוכבת ענק דווקא בארה"ב בדיוק בגלל שהיא הביאה את האלמנט הבסיסי והשורשי שמזוהה איתה כל כך, ושילבה אותו עם עיבודים מודרניים - והרי לחצי ממדינת ישראל יש שורשים ערביים - אז למה לעזאזל לברוח מהם?

רוב הזמרים שפועלים בז'אנר המזרחי גדלו על מוזיקה ערבית או טורקית בשלב מסויים בחייהם, אז למה לא לקחת את ההשפעות האלה ולתת להן את הקיק הראוי? הרי בקלות אפשר לקחת את הכלים הערביים או צליל הגיטרה של קיסר ולשדרג אותם. לעשות עדכון גרסה שיתאים ל-2021 ובעצם ליצור ז'אנר חדש ממש כמו שעשתה רוסליה.

@arab.girlll

הגב ל- @israeldebi2004 איך אתם מתים על זה . דחייה זה בלי פואנטה באמת שזה לכייף ואם מישהו רושם איזה מילים שידע שזה לא שיר או משהו פשוט זורקים מילים

♬ original sound - Arab girl

לדור הצעיר אין ממש זמן לחכות שהזמרים הישראלים יתעוררו על עצמם, אז הם הולכים כבר לשמוע את המקור, וזה כבר כמה חודשים שבטיקטוק יש עמודים (עם עשרות אלפי עוקבים ישראלים) שמתרגמים דחייה בדואית (שירי פריסטייל מחתונות במגזר) או להיטים מהשפה הערבית לשפה העברית.

אחד מהסרטונים האלה כבר הגיע ל-600 אלף צפיות, ואם תשאלו כל ילד עם טלפון מה הוא ישמע כשהוא ינהג בטנדר על 100 קמ"ש הוא מיד יענה "טראנס ודחייה", אז גם מבחינת הטיימינג - אנחנו בתזמון מושלם, השטח צמא לשירים בעברית כמו "אום אל אייל", שכל מי שנולד בשנת 2000 וצפונה (אבל לא רק) שמע באובססיביות בשנה האחרונה.

ואם כבר נגענו בדור הוותיק ובטיקטוק, אני מוכרח לציין דבר אחד נוסף ומהותי: הקלידים. אפשר לדעת למה, למה למען השם, כולם נמנעים מהשימוש בהם? הרי הם מופיעים בכל סטורי של זמר מזרחית שמבלה בחאפלה - אז למה אנחנו לא שומעים אותם גם במוזיקה עצמה? מישהו מכם פספס במקרה מה הלהיט "Shakle Habetek" עשה ברשת בחצי שנה האחרונה? איפה אתם?

 

זמרים יקרים: אותנטיות היא האקס פקטור, אז לכו עם המוזיקה שאתם אוהבים, תביאו את עצמכם ואת הבית בו גדלתם, את המוזיקה ששמעתם כשישבתם על השיש ליד סבתא, ורק ככה תוכלו ליצור להיט שיקבל חיים משל עצמו עם עשרות טרנדים בטיקטוק, אינסטגרם, ומי יודע, אולי הוא גם יהפוך ללהיט הבא בארה"ב.