10. Iggy Azalea – Started

איגי עובדת קשה בלהחזיר לעצמה את תדמית הראפרית הקשוחה. אבל אם להודות באמת איגי מעולם לא נתפסה ככזו, גם לא בריב הגדול והמוזר מול אזיליה בנקס על מי הייתה הראשונה עם השם. זה לא מונע ממנה לשלוף את הציפורניים עם הבנייה ולהלל את עצמה ואת התהליך שהיא עברה. חסרת סאונד משל עצמה, היא חוטפת את האטיטיוד של קארדי בי ומנסה לייצר פרסונה עצמאית ללא הצלחה.  

9. Logic ft. Eminem – Homicide

שיתוף הפעולה של לוג'יק עם אמינם הוא בעצם שני בחורים שעומדים בצד ומלכלכים על כולם תוך כדי טפיחה עצמית על השכם. אנחנו יודעים לעשות ראפ מהיר! אנחנו עדיין עושים ראפ אמיתי! כל השאר חלשלושים ומזויפים שתקועים על ביט סופר איטי ולכן הם לא שווים כלום! אחלה ירייה עצמית ברגל לשניים שגם ככה הופכים בהדרגה לפרסונות המעיקות של הז'אנר ועוד בלי לפחות להיות משעשעים כמו הזקנים  מהחבובות. העיקר שיש עוד קצת הומור עצמי ואת הקטע חותם כריס דליה בחיקוי של אמינם.

8. Madonna – I Rise

חוסר ההתלהבות משיר הקאמבק של מדונה לא הוסתר. למרות האירוח של הכוכב התורן מאלומה, השיר לא צבר תאוצה מספקת אז חיש מהר המלכה האם הוציאה שיר נוסף. הפעם לא מדובר בהשתלבות מאוחרת בטרנד אלא אימוץ קלישאות השראה. השיר נפתח בקטע מנאומה של אמה גונזלס, שורדת של אירוע הירי בתיכון בפלורידה בשנה שעברה. משם מדונה לוקחת את המושכות ומנסה לשכנע את המאזינים שאם היא התגברה על דברים, גם הם יכולים. אין שום דבר סוחף בקטע. לא בלחן או בהפקה הצפויה. לא רצינו להספיד את הקריירה של מדונה, אבל נראה שבקרוב נצטרך.

7. Shawn Mendes – If I Can’t Have You

שון מנדז משחק בחוקי העולם החדש שאי אפשר באמת להיעלם. מאיזה אלבום השיר הנוכחי, למי אכפת, הדיבור הוא נוכחות. רק שזה לא מספיק להופיע בגופיה בקליפ בשחור לבן (מחווה בלתי מודעת להופעתו של ג'סטין טימברלייק בקליפ של Gone?). השיר החדש לא נשמע חדש. יותר כאילו לקחו פיסות מכמה שירים קודמים שהצליחו וקישקשו משהו. גרפומניה גרסת המסטיק-פופ.

6. Christina Perri – Tiny Victories

פעם הפסנתר של כריסטינה פרי מחץ לבבות. מאז עברו כמעט 5 שנים והשבוע היא חזרה, ביחד עם הפסנתר, לנסות להזכיר את הימים ההם. הצליח לה, חלקית. זה לא שיר ממיס או סוחף. כשמו כן הוא, ניצוח קטן. עצם העובדה שבלדת פסנתר בלי יותר מדי קישוטים מצליחה להישמע רלוונטית מספיק בשביל למחוא לפרי כף. הצד הפחות טוב הוא שהשיר מרגיש כמו פרק מולחן מהיומן האישי, כאילו התיישבה בבוקר על הפסנתר וזה מה שיצא. בפעם הבאה עדיף להביא משהו שלא ירגיש כמו סקיצה ראשונה.

5. Lewis Capaldi – Hold Me While You Wait

לואיס קפלדי הוא מסוג האנשים המעצבנים שמתייחסים לדברים קטנים כאילו היו אירועים משמעותיים. המזל שלו שהוא יודע להצמיד לאירוע שיר סוחף שבהחלט הופך אותו למשמעותי גם אם מדובר בסה"כ בחוסר רצון של החברה שלו להתכרבל. הזמר הסקוטי השיג פריצת דרך עם "Someone You Loved" שהוציא בנובמבר האחרון, אחריו הפך מעוד זמר רגיש עם קול חרוך קלות לאחד שצריך לשים לב אליו. השיר הנוכחי הוא העוקב בתור ולא מאכזב ביכולתו לגרום לאנשים להתרגש באקסטזה פנימית. עכשיו רק נותר קליפ סוחט דמעות והדרך לעוד להיט קלה.

4. The Veronicas - Think of Me

לשיר האחרון של צמד האחיות-תאומות לקח זמן לשקוע. השבוע עם יציאת הקליפ נפלה ההבנה הסופית שלא מדובר בעוד שיר פופ שגונב את כל האלמנטים הנכונים מהצד הקול והאינדי של הז'אנר. לאורך כל הקריירה שלהן לא היה ברור אם מדובר בהרכב שעושה הכל בכאילו של פסבדו-איכותי או הדבר האמיתי. עם ההכרזה על תכנית ריאליטי מבית MTV שתעקוב אחרי מעלליהן קפצה מחדש הפילוסופיה של מות הטוב מול הרע, הקאמפ הוא אמנות בפני עצמה (כפי שהראה המט גאלה האחרון) ואין טעם בלשקוע בדיונים על מהות האמן המיוסר. השיר עובד וזה מספיק לרגע הנוכחי.

3. Cage the Elephant & Beck – Night Running

החיבור של קייג' דה אלפנט עם בק, שקיבל השבוע קליפ רשמי, הוא מסוג השירים שאין יותר מדי מה להגיד עליהם כי הם פשוט טובים ברמה הכי בסיסית של המילה. השילוב של הבלוז-רוק לדאב-רגאיי לא שובר עולמות אבל מצד שני גם לא מרגיש כמו שיר חדש ללהקת הנעורים של אבא שלך. הקטע מוציא את המוזרות של בק ומחזיר אותו לימי הגרוב הראשוניים, מה שתורם לרמת ה"וייב טוב" של השיר. להאזין עד שיימאס, מה שלא יקרה יותר מדי מהר.

2. BURNS ft. A$AP Rocky and Sabrina Claudio – Energy

שילוב של היפ הופ ומוזיקת האוס יכול להיות פלא כשעושים את זה נכון. באופן די מפתיע, הדיג'יי הבריטי ברנס קלע בול. אסאפ רוקי וסברינה קלאודיו משחקים בתן וקח על גבי ביט ששט בים לא סוער. סברינה עם הקול המלאכי והפתייני באחד, ואסאפ רוקי עם הדיוק המטורף שלו שמונע ממנו להיכנס לפינות בהפקה הלא שגרתית לראפ. התחושה הכללית של קוקטייל מתחילת הניינטיז ("סקס און דה ביץ'" כזה) משרה נעימות של פנטזיית עבר ומבריחה כל אופציה לחמיצות.

1. Rhye – Needed

לעומת השינויים בחברים המרכיבים את הפרוייקט המוזיקלי Rhye, המוזיקה עצמה לא התחדשה באופן דרסטי במהלך השנים. הגורם המרכזי – הזמר הקנדי מילוש – משאיר גם את השיר החדש בעולמות הארנ'בי מונח על אמביינט מינימליסטי. יש אמנים שחוסר השינוי עובד לרעתם, ויש כאלה שתזוזה קטנה של מילימטר שמאלה מספיקה. יש תשוקה חזקה כלפי משהו בשיר. מן הדברים שנמצאים במרחק של אצבע ועדיין היד לא מגיעה וכל הבפנים מתכווץ מאכזבה. כאב ויופי סובבים פה בהרמוניה מושלמת ומעלים תהייה איך דבר כל כך נורא יכול להתעטף ברכות ונעימות.  

האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי:

או באפל מיוזיק: