היום השמש עצובה

יום הזיכרון הישראלי הוא חוויה קולקטיבית שאצל כל אחד מאיתנו מסומנת באופן אישי. בין השירים העבריים ברדיו, סרטי המלחמה, סיפורי המופת ועצרות הזיכרון אני זוכר את השמש בבית העלמין הצבאי בחיפה ביום הזיכרון.

על אף שבית הקברות ביום העצוב הזה הומה אדם, איש איש מתייחד בתוך עצמו, עם הכאב ועם הזכרונות. והשנים שעוברות לא משכיחות ולו לרגע את אלו שאהבנו, את אלו שנפלו ונותרו צעירים לנצח.

שֶׁמֶשׁ עֲצוּבָה

שֶׁמֶשׁ עֲצוּבָה בּוֹעֶרֶת כֹּל הַיּוֹם ,
בַּכְּאֵב הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם .
שֶׁמֶשׁ מוּל הַיָּם וּבֵין צַמְּרוֹת בְּרוֹשִׁים ,
הַאִם אֶמְצָא מָקוֹם ,מָנוֹחַ לְנַפְשִׁי ?.

אָדָם אֶחָד לְבַד , עוֹמֵד אֶל מוּל עַצְמוֹ,
קוֹרֵא אֶל הֶהָרִים, מַבִּיט אֶל חֲלוֹמוֹ.
עַכְשָׁו שִׁבְרֵי הַזְּמַן אֶת כֹּל חַיָּיו עוֹבְרִים,
קָרוֹב לָאֲדָמָה נִזְכַּר בַּחֲבֵרִים.

כִּמְעַט עֶשְׂרִים שָׁנָה חָזְרוּ אֵלַי הַיּוֹם,
בַּכְּאֵב הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם ,
מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי ?.

שֶׁמֶשׁ בְּסִיוָן וְאֵין  כְּבָר צֵל נוֹפֵל,
אֵיךְ נַמְשִׁיךְ מִכָּאן , אֵיךְ שׁוּב נִתְרַגֵּל.
שֶׁמֶשׁ בָּאַסְפַלְט, מַכָּה בְּלִי רַחֲמִים,
נוֹתְרוּ לִי שֵׁנִי שִׁירִים וְכַמָּה תַּצְלוּמִים.

אָדָם אֶחָד לְבַד מַמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם,
הָעֲשָׂבִים עוֹלִים אֲבָל לִבּוֹ זוֹכֵר.
שׁוּב צַמְּרוֹת בְּרוֹשִׁים וְשֶׁמֶשׁ אֵין סוֹפִית
וְקַיִץ לֹא נִגְמַר שֶׁל זִכְרוֹנוֹת יָפִים .

כִּמְעַט עֶשְׂרִים שָׁנָה חָזְרוּ אֵלַי הַיּוֹם,
בַּכְּאֵב הַזֶּה אִי אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם ,
מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי ?.

הדף של ברזוליק