המוזיקאי ואיש הטלפתיה אהוד שגב מוציא את האלבום "חלל שנשאר" המרכז שישה שירים שכתב לזכר אחיו נמרוד שגב ז"ל, שנפל חלל במלחמת לבנון השניה.
נמרוד היה מבוגר מאוהד בשנה, שניהם היו דומים חיצונית כאילו היו תאומים. לאחר נפילתו של נמרוד ז"ל שב אהוד שגב מארצות הברית לישראל ונשאר לגור כאן עד היום. בימים אלה הוא עובד על אלבום הבכורה שלו "חושף את הקול" ולרגל יום הזיכרון משחרר להורדה חופשית את שירי האלבום.
השירים הם "מה עכשיו", "אבירי העוטף והמגן", "הכל חוזר אלי", "עד מתי", "עכשיו כשאני מת" ו"איש מושלם". אהוד שגב כתב והלחין את ששתם. ברק אולייר הפיק מוזיקלית. בהקלטות השתתפו ניר מימון, רוני הוד, אייל הלר, באלדי אולייר, מיה בלזיצמן, אופיר קנר, סיון הנדלסמן ועוד.
שירי האלבום "חלל שנשאר"
"מה עכשיו"
"מה עכשיו מה אני, מחפש פה בכלל? מי אתם? כן, אתם - הקהל... איך הגעתי לפה? מה עכשיו? מה עלי להגיד? מה עכשיו? מה עלי להוריד מעלי? זו חוויה. לעמוד כאן גבוה, מעלי, תאורה מסנוורת, מסביבי - מאות אנשים. (מאות אנשים!!!) מה עכשיו? מה עלי להגיד? מה עכשיו? מה עלי להוריד? מעלי? מה אתם, מחפשים פה בכלל? ולמה אף אחד - אותי לא שאל, אם רציתי את זה?! מה עכשיו? מה עלי להגיד? מה עכשיו? מה עלי להוריד מעלי?"
"אבירי העוטף והמגן"
"בית קברות עזוב, על מצבה כתוב, "שיריון כסוף נפרץ למצוא שם לב זהוב", כשאין איש בסביבה, פוסעת בדממה, אלמנת געגועים, אלמנה של אהבה
אבירי העוטף והמגן, את זכרונותיי, אוסיף לשיר ולנגן, לעולם עולמי עולמייא / ביום חורפי קודר, על קברו היא נשכבה, הקור כמעט חודר, ללב המתפורר, לפתע שירתה פסקה, בית הקברות נדם, היא לא קמה, עכשיו הם אוהבים אי שם
אבירי, העוטף והמגן, את זכרונותיי, אוסיף לשיר ולנגן, לעולם עולמי עולמייא
"הכל חוזר אלי"
"כל יום שעובר, אני דומה לך יותר, השתקפותי בחלון, מזכירה לי המון, איך היינו יוצרים ביחד, בילדות הזו לא היה שום פחד / רק שדות ירוקים, וימים מתוקים, בהר שלושה מעיינות, וטיולי ואדיות, ראש פנה הייתה מבצרנו, אף צבא לא יכול היה עלינו
לאט, הכל חוזר אלי, לפתע פתאום, אתה פה איתי, לאט, התמונה נעלמת, לאן אתה הולך? אל תעזוב אותי / כל כמה ימים אני שואל את עצמי, מה היינו עושים אם עוד היינו חיים, הפנטזיה נותנת תקווה, אשליה של חום ושלווה
"עד מתי"
"עם כל מי שיכולתי לתקשר, איבדתי קשר, הם כולם אינם היום, לא בגלל שהם לא יכולים, לשמור על קשר, הם פשוט אינם היום, אחי הבכור והיחיד, שכה אהבתי, נהרג במלחמה, סבי, שלו אני דומה כל-כך, חולה נפש, כה קשה לי לחשוב
הו, תגידו לי, הו הו, תגידו לי עד מתי, אמשיך לכאוב את התקופה, את העין השטופה, הו, תגידו לי, הו הו, תגידו לי הכיצד אפשר לשרוד, עם הצער לעד
עם מי אדבר, הו, עם מי אתקשר פה, לא נותר לי דבר, מלבד הזכרון, עם מי אנסה לבנות, את מה שנשאר פה, עם מי אבלה, עד יומי האחרון
"עכשיו כשאני מת"
"עכשיו כשאני מת אני סוף סוף יכול להתבטא, כשהייתי חי זה לא היה לי קל אני מודה, משהו בקשיי ההשרדות גבר עלי, ולא יכולתי לשדר מה שעבר עלי / אבל עכשיו כשאני מת אני סולח לכולם, מוזר אבל אני מודה שגם אני איני מושלם, גנבו אותי, רימו אותי, השאירו מאחור, גם אני גנבתי ורימיתי, גם לבן בחושך הוא שחור
עכשיו כשאני מת הכל הרבה יותר פשוט, כנראה שבשביל פרספקטיבה אתה צריך למות, רק אז אתה מבין כמה קטן אתה באמת, חבל שאתה מבין את זה רק כשאתה מת / אבל עכשיו אני מת, ואי הצדק כבר לא חשוב באמת, מה גם שפתאום הכל נהיה שקט. כל כך שקט. בחיי לא היה שום שקט - - - בחיי! אחוז תזזית הייתי - הכל היה איטי - איטי מדי, כשאתה נהרגת הייתי משוכנע שהעולם נגמר, שנאתי את כולם, ואת הטעם המר
ועכשיו שאני מת אני כבר מת לראות אותך, לראות אם השתנית או נשארת בדמותך, לחבק אותך שוב כמו אח אוהב, כשאתה מת הגעגוע כבר לא כל כך כואב / אבל עכשיו כשאני מת הכל הרבה יותר פשוט, כנראה שבשביל פרספקטיבה אתה צריך למות, רק אז אתה מבין כמה קטן אתה באמת, חבל שאתה מבין את זה רק כשאתה מת
"איש מושלם"
"היה היה פעם איש מושלם, איש יפה, איש חכם, אבל לקחו לנו אותו, כי אין צדק בעולם, כי מושלמים צריכים להיות רק באגדות, כי מושלמים צריכים לחיות רק בחלומות
בסיפורי הילדים, שמספרים לקטנטנים, שנייה לפני שהם חולמים, על אנשים מושלמים
כמו נמרוד".