10. MAGIC! Feat. Sean Paul – Lay You Down Easy

במציאות אחרת, ההרכב מטורונטו מאג'יק, היה בכלל הרכב ישראלי. הם לא באמת רגאיי, ולא באמת שאנטי וגם לא רוק. מצב הביניים הזה מזכיר את הבחור שנראה תמיד כאילו הרגע חזר מבומבמלה ומכריח את כולם לשבת איתו למדורה בעודו שולף את הגיטרה ופורט איזה שיר שהרגע למד את האקורדים שלו. שון פול מנסה לתת קצת וייב של אמת אבל לא הוא ולא האזכור של בוב מארלי תורמים לקשיחות של הקטע. אבל לא נורא, הרי בסופו של דבר אף אחד לא מבין את הודו, אז איך בכלל אפשר להתחיל להבין את מה שהולך פה ולמה כולם מכורים לזה.

9. Future feat. The Weeknd – Low Life

הראפר פיוצ'ר מדרדר את דה וויקנד לצד של הרעים ותוקע אותו במחסן נטוש וחשוך עם מלא נשים. תמיד הרי טענו שאצל הרעים יותר כיף. לא רק זה, הוא גם מתפנן על מן רכב שכאילו יצא מהסרט "מקס הזועם". עוד נקודה לטובת הרעים. אבל אם להודות באמת, דה וויקנד תמיד היה ילד רע, הוא פשוט הצליח להחביא את זה היטב תחת מעטה חלקלקות ושירי אהבה.

8. Nick Jonas feat. Tove Lo – Close

ניק ג'ונאס כבר לא ילד. הצלע הצעירה ביותר של האחים לבית ג'ונאס למד שצריך לקרוע את הבגדים מעליך בכדי שהתייחסו אליך ברצינות. אם מולך יושבת זמרת ובגדיה נקרעים גם כן, הרצינות עולה כפליים. הספתח לאלבום הסולו השלישי ממשיך את קו האר-אנד-בי המינימליסטי של האלבום הקודם אבל מגביר עוד קצת את האפלוליות. השיר, לפי ג'ונאס, מדבר על החוסר יכולת שלו להיפתח בפני אחרים. נו, להתפשט זו אחלה דרך לפתור את הבעיה.

7. Clare Maguire – Elizabeth Taylor

קלייר מגוויר הבריטית מרגישה כמו אליזבת' טיילור וחוששת שזה ירחיק את האנשים מסביב. הזמרת מבירמינהם לא הצליחה למלא את הציפיות הגדולות שעטפו אותה לפני חמש שנים כשהוציאה את אלבום הבכורה. הלחץ לא השפיע עליה טוב, זה נגמר בהתנתקות מהחוזה עם חברת התקליטים וכניסה למכון גמילה. אחרי שהיא טפטפה בשנה האחרונה כמה דמואים, היא מוכנה לקראת אלבום שני. בשיר החדש מקגוויר מזכירה לנו את הקול היפהפה והמעושן שלה ונותנת תקווה שבהמשך יהיה טוב.

6. Zayn - BeFoUr

זה שזאיין עזב את וואן דיירקשן לא אומר שהוא כבר לא אחד מהחבר'ה. יותר מזה, בקליפ החדש הוא מדגיש עד כמה הוא ממש רגיל. קצת מתאגרף, קצת עושה גלאח, קצת שותה ובעיקר עושה הרבה חראקות עם האוטו. האווירה מזכירה מאוד את האורבניות של We Found Love  של ריהאנה אבל מתונה יותר בניסיון לתאר אותנטיות של יום שגרתי. השיר מצטרף לשורה ארוכה של שירי פופ מהתקופה האחרונה שפחות מנסים לעשות שמח ויותר מתפלספים על הקיום הטיפה מדכא, חבל שזאיין עוד לא למד שאפשר לעשות גם וגם.

5. Wire – Internal Exile

זה לא סוד שלישראלים רבים יש פינה חמה בלב לאגדת הפאנק הבריטית וואייר, סולן ההרכב קולין ניומן הוא בן זוגה של אגדה מקומית בשם מלכה שפיגל (מינימל קומפקט). וואייר הוציאו רק שנה שעברה אלבום אבל הם החליטו שבא להם עוד קצת ושחררו שיר חדש מתוך מיני אלבום שבדרך. גיטרות האייטיז במקומן וגם הסינת'ים אז אין באמת על מה להתלונן.   

4. Funkadelic feat. Kendrick Lamar, Ice Cube – Ain't That Funkin' Kind Hard on You?

מאגדת Pאנק אפשר לעבור לאגדת Fאנק. פאנקדליק בראשותו של ג'ורג' קלינטון נחשבת לאחת ממייסדות הFאנק כולל כל האווירה שמסביב לז'אנר. לפני כשנתיים הם שחררו אלבום משולש עם חומרים חדשים לאחר הפסקה של יותר משלושים שנה. בשביל לא לפספס את הצעירים שפחות מתעניינים בהיסטוריה הם הוציאו רמיקס חגיגי עם אייס קיוב וקנדריק למאר. הקליפ שמתחיל באווירת חלל עתידנית כנראה מרפרר לחללית המיתולוגית שהיתה מעטרת את הבמה בהופעות של ההרכב. קלינטון, מאבות הגרוב, מוכיח למה הוא עדיין האיש הכי קול בסביבה.  

3. BJ the Chicago Kid – The New Cupid feat. Kendrick Lamar

קנדריק למאר, הוא בכל מקום. פה הוא מצטרף לזמר הסול העולה בראיין ג'יימס סלדג' שכנראה ממש חשוב לו שנדע שהוא משיקאגו אז הוא קורא לעצמו "הילד משיקאגו". השיר מזכיר את מוזיקת הסול של שנות השבעים, בעיקר בגלל הפאלסטו, הסמפול של רפאל סאאדיק בפזמון וקולות הרקע הנעימים. בקליפ עצמו מתארח הקומיקאי חניבעל בורס שמגלם את "הקופידון החדש" ולקראת הסוף קנדריק לאמר צץ ופורס את סיפורו למען ילמדו הצעירים.   

2. Whitney – Golden Days

עם כל שיר חדש, ההרכב הטרי וויטני הופך להיות מהדברים היותר חביבים שקיימים היום במוזיקה. הם גם נותנים הרגשה של כמה חברים טובים שפשוט אוהבים לנגן ביחד, וגם מצליחים לכתוב שירים שכיף להאזין להם בכל מצב, שמש או גשם, דיכאון או כיף. אפילו הויטאג' ההיפסטרי שלהם לא מעיק כל כך ומעניק רק חן לכל החבילה. עלו והצליחו.

1. Michael Kiwanuka – Black Man in a White World

מייקל קיוואנוקה שר "אני איש שחור בעולם לבן" ומנסה להעביר את תחושותיו בצורה השקופה ביותר על גרוב בלוזי. קיוואנוקה חוזר אחרי ארבע שנים אחרי האלבום הראשון בחיזוק של המפיק דאנג'ר מאוס מההרכב נארלס ברקלי. הקליפ בשחור-לבן היפהפה עוקב אחרי רקדן ברחובות לוס אנג'לס שממשיך בשלו למרות תאונת הפגע הברח שמתרחשת מאחוריו על ידי מכונית משטרה. לבסוף הרקדן הצעיר עולה לשמיים. הדרך שבה הקליפ והשיר מעבירים את המסר הפוליטי הצנוע אך החזק יכולה ללמד מוזיקאים אחרים שהחליטו להביע עמדה פוליטית כיצד אפשר לצעוק בלי לקרוע את הגרון.