mako
פרסומת

שועל קרבות ותיק: בון ג'ובי כבש את וומבלי בלי בעיה

בסוף שבוע האחרון בון ג'ובי הופיעו באיצטדיון וומבלי שבלונדון מול מאה אלף איש שצרחו ושאגו את השירים בהערצה. אנחנו נהיה מאושרים אם חברי הלהקה יגיעו להופעה שלהם בארץ אפילו עם חצי מהאנרגיה שהיתה בהופעה הזו

דור מאיר מועלם
פורסם:
בון ג'ובי בהופעה
בון ג'ובי בהופעה | צילום: Jelena Rudi
הקישור הועתק

ביום שישי האחרון בזמן שמיליוני ישראלים התכוננו לקבל את השבת, כמאה אלף בריטים התכוננו לקבל את להקת הרוק הותיקה בון ג'ובי באיצטדיון וומבלי בלונדון. האיצטדיון, שרגיל לארח מדי שבת משחקי כדורגל, יצא לפגרה מבועטי הכדור ומאכלס בתקופת הקיץ אמנים מהשורה הראשונה. כבר בדרך הלוך היה אפשר להרגיש שיש אווירה מיוחדת ברחוב, הבריטים נראו נרגשים במיוחד לפגוש את הלהקה מג'רזי. הרכבות היו מלאות במעריצים שחמושים בשלל סוגי המרצ'נדייז, מתיקים וצמידים ועד לעשרות עיצובים שונים של חולצות.

שני שירים לתוך ההופעה ואנחנו על הגל. You Give Love a Bad Name גרם לכל מי שלא עמד עד עכשיו, לעמוד, להריע ולשיר בקולי קולות. ג'ון בון ג'ובי הוא שועל קרבות ותיק שמחביא אינספור טריקים מתחת לשרוול. זה היה הזמן לשלוף אחד מהם, כשנתן לקהל לשאוג את הפזמון של השיר שכל כך כיף לצרוח אותו (בעיקר באוטו). 

בון ג'ובי בהופעה
בון ג'ובי בהופעה | צילום: Dmitri Kotjuh

בון ג'ובי בהופעה
בון ג'ובי בהופעה | צילום: Denis O'regan

השמש מסרבת לשקוע וכך גם האנרגיה של בון ג'ובי וחבריו. למרות גילם המתקדם יחסית של חברי הלהקה, ממש לא נראה שהם מתעייפים. שיר ועוד שיר, ועוד שיר - העיקר שהקהל יתן להם את אהבתו. התחושה הייתה רעננה כאילו שזו הפעם הראשונה שהם מופיעים על הבמה מול אנשים.

פרסומת

הלהקה ניגנה 22 שירים בהופעה, במשך כשעתיים. לפרקים זה היה נראה אפילו שאף אחד לא ילך הביתה עד שהם יסיימו לנגן את כל השירים שהם הוציאו אי פעם. אז אם תהיתם, כן, הם ניגנו את כל הלהיטים הגדולים. בין אם זה Wanted Dead or Alive או כמובן It's My Life האייקוני שהרים את וומבלי באוויר. עוד הפתעה שחיכתה לקהל היא השיר Runaway, איתו החל בון ג'ובי עצמו את הקריירה המוזיקלית שלו לאחר שהשיר זכה להצלחה אדירה בארצות הברית של 84'. שועל קרבות, כבר אמרנו? 

בון ג'ובי בהופעה
בון ג'ובי בהופעה | צילום: jurikartul

בון ג'ובי בהופעה
בון ג'ובי בהופעה | צילום: באדיבות לייב ניישן
פרסומת

באופן לא מובן מאליו בכלל (ואפילו בניגוד לרוב המקרים), עבודת הבימוי על המסכים הייתה מעולה ועזרה לכל מי שישב מרחוק (והיו לא מעט) לראות את דיוויד בריאן עף על הקלידים ב-Always כשהלהקה נתנה כהדרן, או את פיל איקס נותן את חייו בסולו גיטרה בהדרן השני, Livin' on a Prayer.

הלהקה לגמרי הוכיחה שהיא עדיין מסוגלת להרשים, גם במקום הענק הזה. לעתים במהלך ההופעה הוא אפילו היה נראה קטן על הסולן הוותיק וחבריו. תנו להם גם להופיע מול 200 אלף או 300 אלף איש, הם יספקו את הסחורה. אולי זה הניסיון, אולי זאת העובדה שהם מופיעים מספיק בזמן בשביל לראות איך השירים שלהם קיבלו חיים משל עצמם - אבל זה לא משנה כי זה עובד. לנו נשאר רק לתהות איך זה יראה בפארק הירקון כשהסולן הוותיק יבקש מהקהל הישראלי להתמסר לו כמו שהוא בטח יתמסר אליהם.