Shabjdeed
אין דבר שמכניס יותר אדרנלין לגוף משיר שנפתח על 200 קמ"ש, ו-"Sindibad" של Shabjdeed הוא בהחלט אחד כזה. גם כשלא מבינים את המילים שהראפר הצעיר מרמאללה יורה, אי אפשר להישאר אדישים לפלואו המדבק שפשוט מוכיח שהוא, סורי רביד פלוטניק, מלך הראפ האמיתי של המזרח התיכון.
רוב הקליפ מצטלם על גג בניין, ככל הנראה ברמאללה, אבל שלא תחשבו לרגע שמדובר בחוסר יצירתיות. הניגודיות בין איכות ההפקה בשיר עצמו לבין נראות הקליפ, מצליחה להעביר את אופי הסאונד האותנטי של רמאללה, משהו שבין זרוק ליוקרתי. על ההפקה אמון Al Nather, המפיק הצמוד של הראפר, שדאג לאוטוטיון בערימות, וביחד הם מרכיבים לייבל עצמאי בשם BLTNM, פלטינום למתקשים (לא, ה-B זו לא טעות כתיב).
לשאבז'דיד יש כמובן עוד כמה להיטים, כמו "NKD GLG" נניח, שגם הוא מחזיק בקליפ פשוט מאוד, אבל מלא בנוכחות, או "6rns", שנשמע כאילו הגיע מהחלל החיצון, או כל חלל אחר שאנחנו כאן לא ממש מכירים.
Eno
הנה דוגמה קלאסית לעובדה שפלקס הוא דבר אוניברסלי. אין ראפר שלא רוצה להשוויץ ברולקס שלו, בכמות הסמים שהוא עושה או בערימת השטרות שהוא סוחב בכיס - ועל זה בדיוק מדבר (כמעט) כל השיר של אנו - ראפר גרמני שנולד בטורקיה ועבר עם הוריו לגרמניה כשהיה קטן. על זה ועל הפנטהאוז שלו מן הסתם.
כמו השיר, ככה גם הקליפ מפוצץ בשטרות, חליפות וכפכפים מזהב, ואפילו שתי גלביות שמוסיפות נגיעת אותנטיות לאווירה הנובורישית. אבל, וזה אבל חשוב - זה לא הסיפור של השיר: בחיים לא האמנתי שהעיצורים הגסים בגרמנית יישמעו כל כך טוב על ביט של היפ הופ, ובעצם אולי זה כל הקסם. בקיצור, לכו על פליי ותגבירו, כי צפויה לכם חוויה מרימה במיוחד.
Rauf Faik
השיר הזה לא אמור להיות יוצא דופן אם אתם יוצאי ברית המועצות, וכנראה שאתם כבר מכירים את הלהיט של צמד התאומים הצעיר מאוד ראופ ופאיק, אבל רק שתדעו שזה ממש לא סבבה ששמרתם עליו בסוד. רק מאווירת הדכדוך בשיר, ובלי להבין מילה ברוסית, אפשר להסיק שמדובר בשיר על שברון לב ואהבה שלא תחזור.
למזלנו מישהו היה חרוץ מספיק בשביל לתרגם את השיר ביוטיוב, אז הצלחנו להתגבר על הניחושים, ובפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם במרכזה של פרידה כואבת - אל תמהרו לשים את דה וויקנד - כי מצאנו את התרופה החדשה שלכם.
TRIPPY BOYZ
סצנת ההיפ הופ בתוניסיה צעירה יחסית, והחלה לצמוח באמת רק אחרי נפילתו של הרודן בן עלי ב-2011, ומאז היא מתפוצצת. לא פחות. אחד מההרכבים שכדאי לעקוב אחריהם הוא שלישיית TRIPPY BOYZ, שברוב השירים משלבים טוניסאית ואנגלית מבלי שתשימו לב בכלל.
הביטים של ההרכב לגמרי נשמעים כאילו חוממו ובושלו באולפן בניו יורק או לוס אנג'לס, ובקלות יכול היה לעלות עליהם ראפר מהסצנה האמריקאית. Vibe, למשל, הוא שיר שההשפעה של טראוויס סקוט ניכרת בו ברמות: מהפתיחה הארוכה, דרך הוויב האפל ועד האוטוטיון - וזה נאמר בקטע טוב. הכי טוב.
Hideyoshi
האסייתים ידועים בחיבה מוגזמת ולא פרופורציונלית לתרבות המערבית, חיבה שגובלת בדרך כלל בחיקוי ללא אופי. אז לא באמת חשבתם שהם יפספסו גם את סצנת הטראפ, נכון? כמו שאמרתי, לרוב זה לא כזה מצליח להם, אבל הנה שיר אחד שמוכיח שאם עושים את זה נכון - אפשר ליצור להיט ולהתגבר על מחסום השפה.
בשיר הבא, הראפר מתייחס לאלו שנטשו אותו, להצלחה הענקית שהוא הולך להשיג, וכמובן, גם לכסף שהוא הולך להרוויח. טראפ, בכל זאת. רוב השירים של הראפר היפני Hideyoshi, הם שילוב של היפ הופ, רוק, ופופ עדין, וזה אולי מסביר את שילוב הצרחות בפזמון שרק גורמות לי לתהות למה אין יותר שירים כאלו?
חוץ מהפזמון הקליט למדי (כן, למרות שהוא ביפנית), משהו בקול של הידאיושי מצליח לחדור מתחת לעור וגורם לך לרצות לקפוץ ראש למעגל פוגו. ועוד דבר, מי היה מאמין ש"סקרט-סקרט" בתרגום ליפנית זה "סקרט-סקרט"?
Soolking
לפני שאתם קופצים, זה ממש לא רמיקס לשיר המוכר של פוסט מאלון, אבל זה כן שיר שיכול היה להיות להיט עולמי באותה מידה. Soolking הוא ראפר אלג'יראי די מצליח בצרפת (אלבום זהב ו-2 סינגלים מגה מצליחים) שהחל את דרכו כבר ב-2008.
עכשיו כמובן שמי שנמצא בתעשייה כל כך הרבה זמן חייב להיות מושפע עמוקות מהסצנה המקורית בארצות הברית. איך יודעים זאת? קודם כל סולקינג לא מפספס הזדמנות להזכיר את טופאק - כבר בשורה הרביעית - של "Rockstar", גם הקטע הזה של הגיטרה החשמלית שאולי כן מקשר איכשהו את השיר לפוסט מאלון והשורה "אני מהגר אבל היא אומרת שאני נראה יותר כמו אמריקאי". יש מצב שהיא צודקת, סולקינג אמנם מאלג'יריה במקור, אבל אם הוא יסתובב ברחובות קליפורניה - אף אחד כנראה לא ישים לב שהוא לא יליד המקום.
RIN
השיר הזה אמור היה להיות פנינה עם מיליארדי צפיות ביוטיוב והשמעות בספוטיפיי, אבל משום מה רק 500 אלף איש בעולם (ברוטו) זכו לשמוע אותו.
RIN הוא ראפר גרמני משטוטגרט שכנראה הדבר היחיד שמבדיל בינו לבין ראפר מאטלנטה הוא השפה. בשיר (הקצר יחסית) הוא הצליח לדחוף את 50 סנט, נלי, רולקסים, למבורגיני ו-Avirex, חברת אופנה האמריקאית שמתמחה בסגנון צבאי.
מלבד פלואו מעודכן לתקופה, ל-RIN יש סטייל מיוחד שכל אחד יכול ללמוד ממנו; תכשיטים, מעילים גדולים ואפילו צבע אדום בשיער. זו לא הגזמה בשיעור הפוטנציאל, נייקי, למשל, הבינו שיש לו את זה, ולקחו אותו תחת חסותם. לפני 4 חודשים הם שינו את הסלוגן המוכר שלהם והפיצו שלטי חוצות שכתוב עליהם "JUST RIN". בקיצור, זה רק עניין של זמן עד שגם אתם תחליפו את האדידס שלכם ברין.
Dabl De
חוץ מזה שמתברר ש"צ'יקי צ'יקי" הוא לא פזמון ששייך רק לעומר אדם, אין יותר מדי מידע ברשת על צמד הטראפ התוניסאי הזה, וזה בעיקר משאיר אותנו ליהנות מהשירים שלהם בלי לחקור יותר מדי. מה שאנחנו כן יודעים על הצמד האנונימי זה שהם לגמרי היו עוברים כהיפסטרים תל אביבים, במין שילוב כזה של שיק ערבי ושיא המערביות.
זה קורה גם במוזיקה שלהם, אגב. לקראת סוף השיר, הפיץ' (גובה הצליל) עולה כל כך גבוה, ומגיע לרמות שנשמעות בדרך כלל רק אצל יאנג טאג או ליל עוזי ורט. כשמשחקים עד כדי כך עם האוטוטיון, קל ליפול ולהפוך לבדיחה, אבל הם לגמרי הביאו אותה ביציאה. אין לדעת מה מאכילים אותם שם בתוניסיה אבל זה עובד.