ריטה ואליעד: "אם ניגע" 

שיהיה ברור - אנחנו מאוד אוהבים את ריטה ואליעד, כל אחד בנפרד. ריטה היא מלכה בלתי מעורערת, מלכת הקול והצ'ארם, וההוכחה לכך שכשרון, נשיות וסקסיות יכולים רק להתחזק עם הגיל. אליעד הוא הקול הצעיר והרענן במוזיקה הישראלית, מפוצץ מוזיקליות, והוייבים הבינלאומיים שהוא הביא השפיעו עמוקות על כל אלו שבאו אחריו. אז עכשיו כשאמרנו את זה אפשר להודות - לא הייתה שום סיבה שהשניים האלו ישתפו פעולה, כי מה הקשר חוץ מהעובדה ששניהם מסתפקים רק בשם פרטי? יותר מזה, כשריטה הבשלה שרה עם אליעד בן ה-26 שבאמת יכול להיות הבן שלה את הטקסט החושני הזה, קשה שלא להרגיש לא בנוח. אנחנו לא רוצים להאמין או אפילו לדמיין את אליעד טועם את "המוסקט שבשפתיי" שריטה כתבה עליו. אולי זו מחשבה מיושנת, אבל הטקסט הזה צורם במיוחד לאור העובדה שריטה סיפרה על העבודה עם אליעד שהוא "מיידית הרגיש לה כמו בן משפחה". להבא - ריטה ואליעד, שניכם מצליחים ורלוונטיים מספיק. לא היה בכך צורך.

המופע המשותף של צביקה פיק, נועה קירל וחובי סטאר

השילוב של שלושת השמות האלו תחת מופע אחד אמנם נשמע כאילו חלה תקלה בלוח המופעים של הזאפה, אבל זו לא טעות דפוס - זו מציאות מוזרה במיוחד. השנה צביקה פיק יצא לסיבוב הופעות ברחבי הארץ תחת השם "מופע הדיוות". לטובת העניין הוא צירף אליו עוד שתי דיוות כפי שהוא תופס אותם - נועה קירל בת ה-15 וחובי סטאר זוכה "הכוכב הבא". כל הסיפור הזה כל כך לא הסתדר שבמופע הם אפילו לא שרו שיר אחד במשותף בטענה שהסולמות שלהם לא משתלבים, אז כל אחד מהם עלה לבמה בנפרד. למעשה לא היה כאן שום חיבור הגיוני, רעיוני או מוזיקלי, חוץ מנסיון משונה של הצעירים להיחשף משום מה לקהל הוותיק של צביקה ומאמץ של צביקה להוכיח לעצמו שהוא עדיין מחובר.

שלום חנוך ושרית חדד: "איך זה את"

אפשר להבין את שלום חנוך. מי שנחשב למלך הרוק ולאחד הקונצנזוסים הגדולים במוזיקה הישראלית רואה את הנוף משתנה לנגד עיניו ואת המוזיקה הים תיכונית זוכה להצלחה שמותירה לכל שאר הז'אנרים אבק. אז הוא הלך על השיטה הישנה והטובה של "אם אתה לא יכול להילחם בהם, תצטרף עליהם" ומחליט להוציא מחדש שיר ישן שלו, בגרסא ים תיכונית. הוא מגדיל לעשות ומצרף אליו את מלכת הז'אנר שרית חדד, ומצפה שזה יהיה מספיק כדי להחזיר אותו לעניינים. ובכן, דברים הם לא עד כדי כך פשוטים. חנוך מוכיח כאן למי שחשב אחרת שטקסטים גרועים לא שמורים רק לזמרים ים תיכוניים ("כל בוקר את קמה, עושה לי קפה / אני עצבני, את עונה לי יפה"), ומול הקול התמיד מדויק של חדד הנסיונות שלו לסלסל נשמעים מביכים. שלום, למה? אתה טוב במה שאתה עושה. לא בכוח.

סקאזי ומירי רגב

אנחנו בכלל חשבנו שליבה של מירי הוא במוזיקה הים תיכונית שהיא כל כך נאבקת על מעמדה בגלגלצ, אבל מסתבר שטעמה של שרת התרבות מגוון כמו הכותרות שהיא מצליחה ליצור. לפני כמעט שנה היא הגיעה על מעמד של אורחת מיוחדת למופע ההשקה לאלבום של דיג'יי סקאזי, ברמה של לעלות איתו על העמדה, לשים אוזניות, לשחק אותה שהיא מתקלטת (מי מאיתנו לא מצא אותנו מסובב תקליטים דמיוניים מתישהו בחייו), להצטלם לעשרות תמונות סלפי והכל. גם לכם לא ברור מה הקשר בין השניים? נגלה לכם את הסוד: דגל ישראל. כידוע, מירי מעריכה מפגן טוב של פטריוטיות, וסקאזי ידוע בכך שבכל מקום שהוא מתקלט בו ברחבי העולם הוא דואג להביא איתו את דגל ישראל. לא משנה אם אתה עושה טראנס, תרגילי ג'ודו או רוקם מקרמה - כל עוד אתה עושה את זה עם דגל ישראל מירי רגב תהיה שם לחבק ולנשק אותך. אז אולי במחשבה שניה זה לא כזה שיתוף פעולה תמוה.

שלמה ארצי ודיקלה: "מחמל נפשי"

ברמה העקרונית לא מדובר בשילוב כל כך מופרך. שלמה ארצי ידוע בחיבה שלו לדואטים ושיתופי פעולה, ודיקלה יכולה להרוויח משיר עם אמן בסדר גודל של שלמה. במקרה הזה אנחנו אפילו מאמינים שלא מדובר בשיר שנוצר על ידי מנהלים שרצו לעורר מחדש קריירות גוועות, אלא ברצון כן ואמיתי של שלמה לעבוד עם דיקלה והקול המדהים שלה. אבל עם כל הכוונות הטובות, לא חבל על הזמן של דיקלה להביא אותה רק בשביל לצעוק שוב ושוב את המילים "מחמל נפשי"? זה כמעט לא חוקי לבזבז את הקול של דקלה על שיר כזה שנשמע כמו פתיחה של טלנובלת עבר ישראלית. אנחנו, ברשותכם, נמשיך לשמוע בלופים את "שבע בערב".