טוני בנט בהופעה (צילום: אורית פניני)
קולו של פרנק סינטרה הכריז: "הזמר הטוב בעולם" | צילום: אורית פניני

טוני בנט בהופעה (צילום: אורית פניני)
נשמע כמו בן 25 | צילום: אורית פניני
כשהציעו לי לסקר את הופעתו של טוני בנט בישראל, מיד עניתי בחיוב. כי אני מאוד אוהב את פול אנקה. רק אחרי שהסכמתי, הבנתי שזו בעצם לא הופעה של פול אנקה אלא הופעה של טוני בנט. שזה משהו אחר לגמרי, חוץ מהעובדה ששניהם אמנים מאוד מבוגרים שהגיעו לשיא הפופולריות שלהם איפשהו לפני חמישים שנה, ומאז הם רק מנסים לשחזר את תהילת העבר.

הם אוהבים לעבור אצלנו לקראת סוף הקריירה. פול אנקה ושארל אזנבור יגיעו לפה שוב בקרוב עם הפיליפינית, ניל סדקה היה כאן לפני ארבע שנים ואפילו ברט בכרך, שיש עדויות שניגן במעמד הר סיני, עשה צ'ק אין בתל אביב. כיף להם לבוא לפה, והאמת? גם כיף לנו שהם באים. בארצות המוצא שלהם קוראים להם: "Has-Beens". אנחנו קוראים להם: "אגדות חיות".

אז "אגדה חיה" הגיעה אתמול להיכל התרבות בתל אביב, ומאוד קל להתייחס לזה בציניות. הקהל שילם הרבה כסף והגיל הממוצע היה בהתאם. עובדה, זו הייתה אחת ההופעות היחידות בה יאיר ניצני נצפה בקהל ובמקום להיות בולט בפדחת הבוהקת שלו הוא התבלט דווקא בכך שהוא היה הבחורצ'יק הכי צעיר ביציע בו ישב.

טוני בנט בהופעה (צילום: אורית פניני)
סטנדרטים של ג'אז אמריקני | צילום: אורית פניני

טוני בנט בהופעה (צילום: אורית פניני)
וגם שירים אישיים שלו | צילום: אורית פניני

השעה הנקובה על הכרטיס הייתה 21:00 ואכן בדיוק בשעה 21:00 בערב עלתה לבמה הלהקה של טוני בנט. וכן, כמו שניחשתם, גם "הקוורטט" של טוני בנט הורכב מדמויות מאוד, מאוד מבוגרות (הרולד ג׳ונס בתופים, סרג׳נט גריי בגיטרה, מרשל ווד בקונטרבס, מייקל רנזי בגיטרה וניהול מוזיקלי). הלהקה, נטולת הסולן, התחילה לנגן סטנדרטים של ג'אז אמריקני קלאסי. וכשאני אומר "ג'אז אמריקני קלאסי" אני קצת משקר, כי ג'אז "אמריקני קלאסי" זה ג'אז שחור - מיילס דיוויס, ג'ון קולטריין, צ'ארלי פארקר - בעוד המוזיקה שניגנו החבורה של בנט היה ג'אז מאוד לבן. סמות' ג'אז. ג'אז סכמתי. חסר אלתורים. מה שהלבנים עשו לג'אז הוא אולי הדבר הכי נורא שהם עשו למוזיקה של אפרו-אמריקנים. אולי חוץ מהבלוז הלבן. הפתיחה הזאת נמשכה עשרים דקות בהן הקהל המבוגר ממילא התחיל לפהק, והקהל המעט יותר צעיר התחיל לגלוש בסמארטפונים.

אבל אז, עשרים וכמה דקות לתוך ההופעה, עלה ברמקולים קולו של אלוהים, או כמו שנהוג לקרוא לו פה: "פרנק סינטרה". הקול של סינטרה שעלה בהקלטה הכריז: "אני רוצה להציג בפניכם את הזמר הטוב בעולם - טוני בנט". לא ברור ממתי ההקלטה הזאת, אבל לא מן הנמנע שאביו של ג'סטין ביבר עוד לא נולד כשסינטרה אמר את המילים האלה, ואולי בגלל זה הן הצליחו כל כך לרגש. בנט עלה לבמה, אמר מילה אחת: "שלום", וגרם לכל היכל התרבות לעמוד על הרגליים ולמחוא כפיים ממושכות, עוד לפני שהוא זכה לשמוע שיר אחד. ואז, הקשיש בן ה-88 התחיל לשיר, וברגע אחד נמחקה כל הציניות.

טוני בנט בהופעה (צילום: אורית פניני)
קלאסיקות מלפני יותר מחמישים שנה | צילום: אורית פניני

טוני בנט בהופעה (צילום: אורית פניני)
והוא עוד איתנו כדי לשיר אותן | צילום: אורית פניני

בגיל הזה כדאי לדייק - טוני בנט בן 88, חודש ושבועיים. וואו. יותר מבוגר מסבא שלי. והקול? בריטון של ילד בן 25. חוץ מזה שלא תמצאו אף ילד בן 25 שיכול לשיר עם כל כך הרבה עומק, ועם הגשה כל כך מדויקת שמעידה יותר מהכל על הניסיון הרב שלו על הבמות במשך השנים.

וזאת המילה הכי נכונה לתאר את ההופעה של טוני בנט: "מדויקת". כל תו במקום. אין מקום לטעויות ואין מקום לאלתורים. ההופעה התחילה בדיוק בשעה שהיא הייתה אמורה להתחיל ונגמרה בדיוק בשעה שהייתה אמורה להסתיים. אפילו הבדיחה היחידה בהופעה הייתה מתוזמרת בדיוק. רגע לפני שבנט התחיל לשיר את "The Good Life" הוא ביקש להקדיש את השיר לחברתו ליידי גאגא, איתה הוא ביצע דואט יום לפני בפארק הירקון. "השיר הזה יהיה באלבום הקרוב שלה שייצא בהמשך החודש", מספר בנט ומבקש מהקהל לרכוש את האלבום, "כי היא צריכה את הכסף". ויאללה, לשיר הבא.

חוץ מהקול הענק שלו והנוכחות המרשימה של אייקון מוזיקלי אגדי, אין לבנט הרבה מה להציע, אבל מי צריך יותר מזה. כמעט כל השירים בהופעה שלו הם סטנדרטים לא מקוריים. שירים שגם אלה פיצג'רלד ופרנק סינטרה היו עושים בהופעות היום, אם הם היו עדיין איתנו. שירים של ג'ורג' גרשווין וקול פורטר וארווינג ברלין. הקלאסיקות הכי אמריקניות שיש. וטוני בנט עדיין כאן כדי לשיר לנו אותם.

טוני בנט בהופעה (צילום: אורית פניני)
נהנה מהכבוד | צילום: אורית פניני

טוני בנט בהופעה (צילום: אורית פניני)
תודה לכם | צילום: אורית פניני

ויש שני שירים שהם ממש שלו. שכל אחד מהם שווה לבדו את מחירי הכרטיסים. הראשון הוא "The Best is Yet To Come", שהגיע בצורה הולמת באמצע ההופעה. השני הוא "I left my Heart in San Francisco", שהוצג לקראת סיום המופע. שני השירים הוקלטו לראשונה על ידי בנט באלבום מ-1962 שהגיע מאז למעמד של אלבום פלטינה והכרה כאחת מהיצירות האמריקניות הקלאסיות הגדולות בכל הזמנים. 52 שנים אחרי (חמישים ושתיים שנים!) היצירה הזאת עדיין מלווה את בנט לכל מקום שהוא הולך. וגם אתמול, במרכז העיר העברית הראשונה, היצירה הזאת, בביצוע הכי מדוייק שיכול להיות, הצליחה עדיין לרגש.

רשימת השירים במופע:
1. Watch What Happens  2. They All Laughed (Ginger Rogers cover) 3. Maybe This Time (Liza Minnelli cover) 4. I Got Rhythm (George Gershwin cover) 5.Cold Cold Heart (Hank Williams cover) 6. Sing You Sinners  7. Steppin' Out With My Baby (Irving Berlin cover) 8. But Beautiful (Johnny Burke cover) 9. The Best Is Yet to Come 10. The Way You Look Tonight (Fred Astaire cover) 11. Just in Time (Frank Sinatra cover) 12. Boulevard of Broken Dreams (Hal Kemp and His Orchestra cover) 13. The Good Life  14. Once upon a time 15. The Shadow of Your Smile  16. One for My Baby (and One More for the Road) (Frank Sinatra cover) 17. For Once in My Life (Jean DuShon cover) 18. I'm Old Fashioned 19. I Left My Heart in San Francisco 20. Who Cares (So Long As You Care For Me)  21. Smile (Nat King Cole cover) 22. When You're Smiling 23. Fly Me to the Moon (Kaye Ballard cover)
הדרן: 24. How Do You Keep The Music Playing

הלהקה של טוני בנט בהופעה (צילום: אורית פניני)
הלהקה של טוני בנט בהופעה | צילום: אורית פניני

הלהקה של טוני בנט בהופעה (צילום: אורית פניני)
הלהקה של טוני בנט בהופעה | צילום: אורית פניני
הלהקה של טוני בנט בהופעה (צילום: אורית פניני)
הלהקה של טוני בנט בהופעה | צילום: אורית פניני