עברי לידר, פסטיבל ערד
זכיתי לאהוב בערד. עברי לידר | צילום: סיון פרג'

19:00, האצטדיון בערד, עוד מעט יעלו לבמה אביב גפן, שלום חנוך, עברי לידר, מוקי, נינט ולהקת רוקפור. אלפי בני נוער וסטודנטים שהגיעו לפסטיבל "ווליום ערד" מחכים לקבל תמורה לכספם. המארגנים ואנשי "סלקום" שבשטח נראים נרגשים וחוששים. לא רוצים להיזכר במראות מלפני 14 שנה, ואין ספק שעשו את מיטב יכולתם, ואמצעיהם, כדי שמה שקרה לא יקרה שוב.

עברי לידר עולה לבמה באיחור אופנתי ופותח את ההופעה עם "האנשים החדשים", הוא לא אומר שלום, אלא ישר תוקף, שר בפול עוצמה, טורף. אחרי השיר השני "יום טוב" הוא פונה לקהל בהודעה מפתיעה: צריך להפסיק את המופע לעשרים דקות - צעד יזום שלוקחת ההפקה בגלל לחץ על השערים, או בכדי למלא את האצטדיון הגדול ביותר קהל, שבא מההופעה של מיי פיינגולד והאומנים הצעירים ב"בית האמנים".

כולם מדברים על שלום, על עברי ועל מוקי

אחרי כרבע שעה חוזר עברי לבמה, והמופע מתחדש עם "מתעורר" הרגוע, שהקהל לא מגיב אליו. אחריו מגיע "יותר טוב כלום מכמעט", שעושה את העבודה ומרים את האלפים על הרגליים. אחר כך לידר מתיישב ליד הפסנתר ומנגן את "זכיתי לאהוב", הקהל כמו לפי פקודה מרים את המצתים באוויר, שר יחד איתו וזוכה לתודה

עברי לידר ומוקי, פסטיבל ערד
כולם מדברים על ניסים. עברי לידר ומוקי, פסטיבל ערד | צילום: סיון פרג'

הפתיחה של השיר הבא נשמעת קצת שונה. עברי שר "כולם מדברים על שלום" ומוקי נכנס וממשיך אותו מהנקודה בה סיים. ההמשך מפתיע, כשהשניים משלבים פתאום את "ניסים" יחד עם כולם מדברים" לסירוגין באותו נאמבר. אחר כך שניהם מבצעים בדואט את "פרח" של יהודה פוליקר וגידי גוב, כשמוקי מכניס לבית השני קצב של רוק. הדואט הבא היה "אלוהים" של מוקי, שאחריו נשאר לבד ל"עוקף מלמעלה", וירד כדי להספיק להופעה של שבק ס' בתל-ערד מאוחר יותר.

לידר המשיך את המומנטום עם אחד מלהיטיו הגדולים, "הכוס הכחולה", שהרקיד את הקהל. אחר כך ירד מעט הקצב עם "רק תבקש", רק כדי להעלות אותו חזרה לגבהים עם הפזמון הקליט והתופים והבס הבלתי נגמרים, שמעבירים אותו ישר ל"מרי לנצח", שמתחיל בגוון מזרחי ועובר מהר מאוד לטון רוקיסטי שמאפיין את הערב כולו.

נינט מעצבנת את הקהל בסשן הקבוע של ההברות הקטועות

אחרי עברי עולה נינט טייב, שפותחת עם "כשאתה כאן" בביצוע אקוסטי, מלווה בצ'לנית מאיה בלזיצמן ובלהקת רוקפור. אחר כך נינט לוקחת את הגיטרה החשמלית לידיים, ומתחילה את "מדברים", הסינגל השני שיצא לרדיו וגרר אחריו תגובות חצויות.

נינט, פסטיבל ערד 1
המאמי החשמלית. נינט בפסטיבל ערד | צילום: סיון פרג'

אחריו מגיע "אם תבוא" שמסתיים בסשן הקבוע של נינט, בו היא צועקת הברות קטועות ומוציאה קולות מוזרים מהגרון למשך מספר דקות, מה שמעצבן את הקהל, שמתחיל לאבד עניין בהופעה.

מיד אחר כך מבצעת נינט את "כלב", מתוך הדיסק החדש שעתיד לצאת בנובמבר הקרוב, שיר שמספר על בן זוג שזוכה לכינוי המשפיל על התנהגותו המגעילה והמתעלמת. נינט לוקחת את החשמלית, מוציאה את כל העצבים, ויוצרת שיר רוק ראוי במלוא מובן המילה.

נינט, פסטיבל ערד 2
הקהל לא חיבק אבל נכבש ב"הללויה". נינט בפסטיבל ערד | צילום: סיון פרג'

למרות שלאורך רוב ההופעה שלה, לא החזיר הקהל לנינט מספיק אהבה ולא באמת נתן לה הזדמנות להראות את דמותה החדשה והרוקיסטית, בכל זאת היא מצליחה לכבוש אותם מחדש עם גרסה ל"הללויה" של לאונרד כהן. שני השירים שסוגרים את החלק שלה הם שני הסינגלים הנותרים שיצאו לרדיו, "הכלה" (המסוממת) ו"אם אני אלך".

אביב גפן: "טרמפים ושקי שינה, זה רוקנ'רול אמיתי, לא הפייסבוק והגאג'טים"

אחרי נינט עולה אביב גפן, שמסתער על במת האצטדיון בערד עם להקת ה"תעויוט" ועם מחרוזת להיטים: "מחר", "מיליארד טועים" ו"אל תדאג" האופטימי. אחרי המחרוזת מחליף אביב לגיטרה אקוסטית, שר את הבלדה "לילות לבנים" ומעלה קצב עם "ארבע עונות".

אביב גפן, פסטיבל ערד
שוב המלך של ערד. אביב גפן | צילום: סיון פרג'

"איזה כיף לחזור לערד", הוא אומר לקהל, "איזה כיף לראות אתכם בלילה הזה, איזה כיף שבאתם עם טרמפים ושקי שינה, זה רוקנ'רול אמיתי, לא הפייסבוק והגאג'טים". ואז הוא ממשיך לרגש עם "האם להיות בך מאוהב?" ועם שלום חנוך שעולה לבמה באמצע השיר לדואט שלא ימאס לעולם.

הדואט הבא הוא "אור הירח", בו חוזרת בגדול החשמלית עם הריפים האין סופיים. כשנגמר השיר דווקא שלום חנוך, בגיל 63, זוכה לתשואות מהקהל הצעיר, שיכולים כולם להיות הנכדים שלו.

שלב האירוח נמשך עם "הדרכים הידועות" מתוך האלבום "חתונה לבנה" הקלאסי. אחריו מבצעים גפן וחנוך את "מחכים למשיח", שנבחר לאחרונה לשיר הכי טוב שנוצר בארץ. בלבול קל וחוסר תיאום בין השניים גורמים לחלק מהשיר להישמע קצת פחות טוב, אבל הסך הכל מעורר ומרגש ובסוף הנאמבר נפרד אביב משלום.

את השיר הבא, "יומן מסע", מקדיש אביב לגלעד שליט. זאת למרות שכבר כתב שיר מיוחד למען החזרתו בשם "הילד של כולנו". גפן מבקש לכבות את כל האורות, כדי שרק המצתים והטלפונים הניידים יאירו את האצטדיון. הקהל מתחיל את השיר וגפן מצטרף רק בבית השני.

ואז, לקראת הסוף, חוזר גפן לדמות ילד הרוקנ'רול הפרוע, מעביר הילוך, מבקר את החברה, קורע את החולצה וזורק אותה לקהל. הביקורת ממשיכה גם ב"סוף העולם". גפן מגיע לקדמת הבמה ואפילו מטפס על פנסי התאורה כמו בימים הטובים.

אביב מסיים את המופע, איך לא, עם "עכשיו מעונן", שלפי הריטואל הקבוע מתחיל לאט, בבת אחת נפסק בשביל השאלה "רוצים שינוי?", ואחרי שהקהל עונה "כן!!", מגיעה שאגת ה"אנחנו דור מזוין!!", שנגמרת בניפוץ גיטרה חשמלית. רוקנ'רול כבר אמרנו?.